קצת קשה להגזים ביריבות בין הפועל באר שבע למ.ס אשדוד. השתיים שייפגשו הערב (שני, 21:00) לדרבי דרומי הידקו בשנתיים האחרונות את קשרי המסחר ביניהן וכל אחת מהן משתדלת שלא לתקוע אצבע בעין של רעותה. זוהי לא תחילתה של ידידות מופלאה, אלא המשך ישיר לגיוס ההמוני של שחקנים מכל מקום אפשרי והצבתם במחנה הקבע על שם י. טרנר. מהאקדמיה של ג'קי בן זקן הגיעו לנגב מיכאל אוחנה, ניב זריהן וחתאם אלחמיד. את הדרך ההפוכה עשו שני באר שבעים אסלים – הקשר דן ביטון, שמחיר כרטיסו קוזז מעסקת אלחמיד, ועמית ביטון, לאחר שביצע חניית ביניים בעכו. עוד אחד שהטיל עוגן בעיר הנמל הדרומית הוא וובה בראון, שנגרע מהרוטציה של ברק בכר גם כדי לפנות מקום למרואן קבהא.
אגב, בראון לא ישחק הערב בשל צבירת כרטיסים צהובים. ממול, מיכאל אוחנה, שנתון בין הפטיש לבין הסדן על רקע המתקפה האחרונה של בני משפחתו על הנהלת המועדון. ביקשו ממנו להתנער מהדברים, ציפו גם להתנצלות, ועד שלא הסתייע הדבר שלחו אותו ליציע. במציאות הנזילה של טרנר, כשהאוהדים לא ממש משתגעים על סדרת החינוך שעובר הקשר בן ה-22, הכול הפיך ומצב הצבירה יכול להשתנות. מי יודע, אולי ברגע האחרון אוחנה יקבל אישור לתת גז.
מצוקת הבלמים של באר שבע הייתה אמורה להיות עיתוי מתאים עבור אלחמיד להוכיח את כישוריו כבלם העתיד של האדומים. אפרים דוידי, בלמה הבינלאומי לשעבר של האלופה, מציע שלא להפעיל סטופר בעת שאלחמיד יירד לגליץ' הבא. "חתאם בנוי היטב, הוא גבוה, חסון ומהיר. אלה התכונות המתאימות בשביל שחקן של קו אחורי", סבור דוידי. אז למה פריצתו מתעכבת. "יכול להיות שהוא קצת איבד את הביטחון, ואולי הוא בעצם יותר קשר מאשר בלם. בכל מקרה, יש לו פוטנציאל להיות אחד השחקנים המשמעותיים שלנו. רק שיתנו לו את הזמן שלו. אני 'מחזיק' ממנו".
זריהן היה בחבילה האשדודית שהגיעה במשלוח הראשון לבירת הנגב. קשר מחונן שעשה את הסיפתח עם צמד מסחרר נגד בית"ר ירושלים בשלהי העונה שעברה, ומאז קצת נעלם. "את האמת, אני לא ממש יודע מה להגיד עליו", אומר דוידי בנימה מתנצלת, ולפתע מבצע פנייה חדה: "אני מסתכל על מחלקת הנוער שלנו, וסופר שלושה-ארבעה שחקנים מוכשרים שצמחו במסגרתה בתקופה שהשחקנים מאשדוד נחתו אצלנו. תראו למשל את דן ביטון, עמית ביטון, עמראן אל קרינאווי ואיתמר שבירו, שחקנים טובים שהיו יכולים להיות חלק מהרוטציה של בכר. דן ביטון נמכר לאשדוד, עמית ביטון הושאל לשם, אלקרינאווי נדד לסכנין ושבירו הוחזר לנוער. חבל לי עליהם".
עשה את הדרך מהי"א לטרנר. אוחנה (דני מרון)
הפועל באר שבע אומנם זכתה בשתי אליפויות רצופות ומועמדת רצינית לזכות באליפות שלישית ברציפות, אבל דוידי מוטרד בכל זאת. "אליפות זה לא הכול בחיים. אולי הגיע הזמן לחשוב על שחקני הבית שלנו ואיך לשלב אותם עם שחקני הרכש", אומר דוידי. הקשר המיתולוגי, מאיר ברד, היה בין הבודדים שניסו בשנים האחרונות לשנות את כיוון התנועה, מתוך תקווה שגם שחקני הבית יקבלו ייצוג בקבוצה של ברק בכר. קולו של מירו הפך לקול קורא במדבר, והוא קיפל את יריעות האוהל. רק כשהפסיקו לייצר אסימונים, נפל לו האסימון האחרון.
"ניגנתי את הניגון של הילדים שלנו הרבה שנים, עד שנמאס לי לשמוע את עצמי", אמר ברד שזכה בשתי אליפויות רצופות לצדם של 23 מקומיים ושחקן "זר" אחד מרחובות (רוני מוסקוביץ'). "החיבור שנהיה לנו עם אשדוד מוכיח שתם עידן שחקני הבית בהפועל באר שבע", אומר ברד. "אנחנו חיים בעולם של 'תפוס כפי יכולתך'. בחלומות הכי פרועים שלי לא האמנתי שמתוך סגל של 24 שחקנים לא יהיה באר שבעי אחד, חוץ מהשוער השלישי". לגבי העובדה שמנצ'סטר סיטי דוהרת לאליפות אנגליה בלי אף שחקן מקומי אמר ברד: "אפשר לקנות גם את ליאו מסי, אבל מדוע שלא יגדלו כמה ילדים שלנו. אני דואג לדור העתיד ומאמין ש'עניי עירך קודמים'".
מה דעתך על הכתבה?