כך הפכה באר שבע מ"מאמי לאומית" למועדון יהיר ומתנשא

הפועל באר שבע - מכבי תל אביב 1:1
למרות האליפות השלישית ברציפות, זו לא הייתה השנה של אלונה ברקת. היא החלה בהשעיית צדק, נמשכה בסאגת השוערים ובחרפת החולצה של הרוש והסתיימה ללא מגן שמאלי ראוי. רון עמיקם על הקבוצה הכי לחוצה בישראל
כדי להמחיש באופן ברור את הקיץ שעברה הפועל ב"ש, בטרם נקשו טיפות הגשם הראשון על גגותינו, באה "חטיפתו" של אופיר דוידזאדה לשורות מכבי ת"א, כשהיה ברור לכל כי שמואל שיימן, הרכש היחסית טרי מהפועל חיפה, ייתרם לטובת השחקן החדש בשוק, משה חוגג. תיכף יעלו כמה תהיות בעניין הזה, אך מה שהיה ברור כי מכבי ת"א, שעליונותה בשוק הרכש בעידן ג'ורדי קרויף התערערה בשנה האחרונה, חיפשה יותר מאשר תחרות לאנריק סבוריט, להוציא עין להפועל ב"ש. לאמור: "אתם עוד לא הלכתם קדימה את מה שאנחנו הלכנו אחורה", תרתי משמע.

השידוך בין דוידזאדה להפועל ב"ש לא נראה הגיוני בשום מקום זולת בבאר שבע עצמה. העזיבה שלו, לקבוצת קצה בבלגיה, וחזרתו בהשאלה למכבי ת"א שרפה את הגשר חזרה, לפחות מבחינת האוהדים, אבל בבאר שבע - ששיחקו אותה hard to get - היו בטוחים שבסופו של דבר יקסום לשחקן לחזור להרכב מובטח מאשר להתחרות עם מגן שהגיע לא מכבר מאתלטיק בילבאו. דוידזאדה הלך למקום שרצה אותו יותר, ועד כמה שזה הגיוני, בבאר שבע חטפו סטירה.


סיפור הישארותה של ב"ש ללא מגן שמאלי סביר - אורן ביטון החליט ללכת על חיזוק שרירים במקום על ניתוח, מיחאי קורהוט חוזר בלית ברירה ושיימן כאמור יגביה קרנות הון סיכון - מצטרפת לסאגת השוערים שנראתה הזויה לאין ערוך מסאגת המגינים. הפגרה נפתחה עם חיימוב וגורש, אנסטיס הובא במפתיע, חיימוב נפלט החוצה, אנסטיס פישל, חיימוב כבר היה "שרוף" אז הביאו את הרוש, כאשר גורש, חיימוב ואנסטיס שוחררו, ואז נפצע הרוש. גם התסריטאים של ג'ורג' עובדיה לא היו מסוגלים לרקוח לו סרט טורקי כזה. אגב, כדאי לשוב לשורות הקודמות ולקרוא אותן בהילוך איטי, ליתר בטחון.  


התסריטאים של ג'ורג' עובדיה לא היו מסוגלים לרקוח לו סרט טורקי כזה (דני מרון)


אי אפשר לקרוא לזה "חטא ההיבריס" וגם המשפט שמתחיל להציף את הרשתות החברתיות ולפיו "המאמי הלאומית הפכה למאוסה", לא באמת מציאותי. יכול להיות שהפועל ב"ש התחילה להתנהג מהר מדי כמו המועדון הגדול בארץ, בטרם באמת כבשה את הבלטה הזו. ההתנשאות שמאפיינת את היחס של אנשי מדינת תל אביב כלפי הפריפריה, החליפה ידיים בשנתיים האחרונות. ברחוב הספורטיבי בבאר שבע כבר בטוחים מזמן כי המציאו את הכדורגל או לפחות את הניהול, אבל מתברר שכמו כל קבוצה בישראל, גם באר שבע היא קבוצה ישראלית.

ב"ש, שנוקטת בקו תקשורתי מחמיר אף מזה שבמכבי ת"א, לא מכבסת אפילו במכונת הכביסה שלה את הכביסה המלוכלכת, היא פשוט קוברת אותה בחצר שליד חדרי ההלבשה. לא פרשת שיר צדק, לא פשר הקשר המוזר - אלופה עוזרת לטוענת לאליפות להתחזק - בין ההשתלטות של משה חוגג על בית"ר ירושלים לרצון של אלונה ברקת להיפטר ממשקל מיותר, עד כדי כך שבית"ר הצהובה הופכת אט אט להפועל עודפים, וגם לא סאגת השוערים והמגינים או מיכאל אוחנה. הכל בחדרי חדרים, בוודאי סימן השאלה הגדול המרחף מעל המועדון הבאר שבעי: מה המצב הכלכלי שם?

שהרי ברור, ב"ש התחמשה במהלך 2018 בהרבה שחקנים מתוך הנחה והבנה ואולי גם הפקת לקחים כי היא תתמודד בשתי מסגרות: ליגה ושלב בתים כלשהו. הכישלון בעליה לשלב הבתים - אפילו לפלייאוף היא לא הגיעה - השאירה את ב"ש עם שתי בעיות עיקריות: בור בסעיף הכנסה משמעותי וסגל מפלצתי, ואת זה ניסתה ב"ש לתקן תוך עשיית טעויות לא אופייניות, ובעיקר באופן בוטה שמעיד על הרבה לחץ. האם חרב הפייר פליי הפיננסי מאיים עליה - עד כדי מכירת טוני וואקמה, השחקן הטוב במועדון - או שכמו תמיד, אף אחד לא יאפשר לנו לדעת מכך. אפילו לפארסת החולצה של הרוש התווספו מכתבים חריפים מכאן ומכאן, שמעידים כי ריח מאוד לחוץ מדיף מבעד הדלתיים הסגורות. האם זאת הפועל ב"ש שנורא נהנינו להתגאות בהתקדמותה המטאורית או שהיינו כחולמים, תרתי משמע?

ריח מאוד לחוץ מדיף מבעד הדלתיים הסגורות (דני מרון)

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
הירשם לניוזלטר עם ההעדפות שלך הרשמה
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ