ללוזון לא היה שום סיכוי; חלום הפלייאוף העליון של בית"ר ירושלים עדיין חי

היה ברור מפתיחת העונה שגיא לוזון חי על זמן שאול. ואכן, היום לוזון פוטר מאימון בית"ר ירושלים. הקיץ הבלתי אפשרי שעברה בית"ר תחת אלי טביב, שרוקן אותה מכל נכסיה ושאב את נשמתה; ההגעה המאוחרת של חוגג, שניסה בכל כוחו למלא את הסגל בזמן מוגבל והביא שחקנים מכל הבא ליד ולאו דווקא כאלו שמתאימים לתפיסת עולמו של המאמן; והציפיות התמידיות מהמועדון הגדול הזה – כל אלה לא נתנו ללוזון סיכוי אמיתי לשרוד.

עכשיו בית"ר שוב תתחיל מהתחלה, עם מאמן חדש וסגל שכבר רץ תקופה וצריך להפנים: לאחר הליכתו של לוזון, שמשך את רוב האש ושימש כמעין אפוד מגן לשחקנים, החיצים יתחילו להיות מכוונים גם אליהם. מצד אחד, בית"ר סופגת בכל משחק, ניצחה רק משחק אחד העונה (גם הוא לא ביכולת מזהירה, בלשון המעטה) והיא מתחת לקו האדום. מצד שני, הליגה ממש לא בורחת. אחרי 7 מחזורים, רק שתי המוליכות ניצחו יותר מפעמיים. הווה אומר שהקבוצה במקום השלישי ניצחה רק פעם אחת יותר מבית"ר. ברגע שקונטה יחזור וישדרג את עמדת המגן הימני הכל כך בעייתית, ואולנארה, שבפוטנציה יכול להיות שחקן שובר שוויון, ייכנס לכושר, ביתר בהחלט יכולה להיות קבוצת פלייאוף עליון, כך שלמאמן שיבוא יש רק מה להרוויח.

בואו נחזור למשחק אתמול: בית"ר ירושלים הגיעה לאשדוד למשחק הלילה של יום ראשון כשהיא בלחץ גדול ויודעת שכל תוצאה מלבד ניצחון תגרום לרעשים החיצוניים שמופעלים על המועדון לרעום בדציבלים בלתי נסבלים. הרעש סביב בית"ר התחיל כבר ביום שבת, כשנודע שגיא לוזון החליט להשאיר את ערן לוי מחוץ לסגל – החלטה לגיטימית במצב שגרתי. לוי הוא שחקן שלא מתאים למערך של המאמן ולתפיסת עולמו, שקיבל הזדמנויות העונה, לא הוכיח את עצמו והפך לסוג של משקולת על גבו של המאמן כשהוא יושב על הספסל.

אבל, בסיטואציה שנוצרה בבית"ר, כשיש אי אמון בין המאמן לקהל, הוצאת שחקן כמו לוי, שהגיעה בקול תרועה רמה אחרי עונת שיא בעונה שעברה, רק הגבירה את הלחצים סביב הצוות המקצועי. מעבר למהלך עם לוי, לוזון לא ביצע מהפכים גדולים בהרכב. ביתר פתחה ב-4:4:1:1, אותו הרכב שפתח במחצית השנייה נגד מכבי ת"א בטדי, עם קריאף כמגן ימני, טיירה ואיינבינדר במרכז השדה, ורד מאחורי סילבסטר.

דווקא בובי מילבסקי באשדוד, שצובר עם קבוצתו לא מעט נקודות למרות יכולת לא מרשימה, החליט לשנות ולוותר על מערך שלושת הבלמים. אשדוד עלתה ב-4:1:4:1 נסוג, כששלושת השחקנים המרכזיים במערך הזה הם אווסו, הקשר האחורי, שמרשים מאוד עד עכשיו, גדי קינדה, שהוצב בעמדת הקשר המרכזי משמאל והבראן, שחקן הכנף הימני, שאמור להיות שחקן המטרה של השניים בהתקפות המעבר, כשאשדוד חוטפת כדור.

בית"ר שלטה במחצית הראשונה (68% אחזקת כדור), אבל שיחקה בקצב נמוך ולא הצליחה לנצל את היתרונות שלה באגפים, בעיקר באגף שמאל של ההתקפה שלה, שם הוצבו אינברום ושיימן. אשדוד הבקיעה בהתקפה הראשונה שלה במשחק משער של קינדה, אחרי הרחקה רעה של סירושטיין ועמידה נוראית של קריאף בזמן ההגבהה. בית"ר המשיכה להיות דומיננטית במחצית הראשונה, אבל לא הצליחה לייצר מומנטום מול השער וגם כשהגיעה למצבים, היא נתקלה באחד השוערים הטובים בליגה, יואב ג'ראפי, שהוריד את אשדוד למחצית ביתרון.

דווקא אשדוד פתחה טוב יותר את המחצית השנייה, כשהצליחה לחטוף יותר כדורים בשליש המרכזי ולצאת למעברים, בעיקר דרך קינדה, אבל זה כשל בקבלת ההחלטות בפעולה המכריעה. לוזון הבין שאין לו מה להפסיד ושלח את מאור בוזגלו למגרש. החילוף הזה גרם שני שינויים: ראשית, החילוף שלח את ווארן למרכז ואת ורד שמאלה, בית"ר עברה ל-4:4:2 אמיתי. השינוי השני והלא פחות חשוב: הכניסה של בוזגלו הכניסה התלהבות וקצב במשחק של בית"ר ואכן, ארבע דקות לאחר כניסתו, בוזגלו הגביה מימין לעידן ורד, שניצל סגירה רעה של בן זקן והבקיע שער ענק שקבע את תוצאת המשחק.

חוגג יעמוד בלחץ? גיא לוזון (צילום: דני מרון)

עוד מלה על דור פרץ 

אם כבר הזכרנו את שתי המוליכות, נזכיר כי הן נפגשו בשבת אחה"צ בנתניה. מכבי ת"א לא השאירה שום סיכוי להפתעת העונה מחדרה והראתה דומיננטיות מוחלטת משריקת הפתיחה עד שריקת הסיום. מכבי הציגה הגנה חזקה, את הקישור הטוב והאינטנסיבי בליגה והתקפה יעילה. מעל כולם נצץ שחקן אחד – דור פרץ.

פרץ, שבנבחרת שיחק כקשר מרכזי והציג יכולת סופר מרשימה כולל שער בכורה במדים הלאומיים, פתח כקשר אחורי וסומן ע"י ניסו אביטן כאיש המפתח במעברים של מכבי מהגנה להתקפה. מוחמד אבו פאני קיבל הוראה להידבק אליו כשמכבי מתחילה את הנעת הכדור. פרץ, שחקן חכם, הבין את זה, ביצע בצורה מושלמת את הרוטציה בקישור עם דור מיכה וגולסה ובישל את השער הראשון אחרי תנועת עומק אדירה וקור רוח ברחבה. זה היה רק הדובדבן ביכולת הנהדרת שלו. פרץ, כבר בן 23, שסומן כבר בימי פאולו סוזה כדבר הבא אבל התקשה לפרוץ באמת עד לאמצע העונה שעברה, הוא קודם כל ספורטאי למופת, אתלט, בנוי לתלפיות, מבין את המשחק, חזק מנטלית וכל הזמן שואף להשתפר. אם לא יקרה שום דבר חריג, בעונה הבאה נראה אותו משחק מעבר לים ובוחן את היכולות שלו ברמות אחרות, גבוהות יותר. ואם יש מישהו בליגה שלנו שיכול לעשות את זה ולהמשיך להשתדרג, זה דור פרץ.