"יום שני השחור", קוראים לו ב-NFL, היום הראשון שלאחר תום העונה הרגילה, בו מפוטרים מאמנים בזה אחר זה. אלא שיום שני האחרון סיפק שני מפוטרים בלבד – ארתור סמית מאטלנטה ורון ריברה מקרוליינה. לא שחור, יותר אפור דהוי.
כולם חיכו לאירוע הגדול, עם שם קוד בן מילה אחת: "בליצ'יק". ההמתנה לעתידו של מאמן ניו אינגלנד ברבע המאה האחרונה האפילה על כל הכנה למשחקי הפלייאוף שיחלו הלילה. הפיטורים של מייק ורייבל מטנסי היו בגדר רמז עבה: אמריקה הייתה משוכנעת שבליצ'יק הולך והמחליף שלו יהיה האיש שצמח במועדון כשחקן. היא צדקה כמעט לחלוטין, בליצ'יק אכן עוזב, רק שהאיש שיגיע לא היה ורייבל.
המינוי של ג'רוד מאיו התקבל בסוג של הלם, מכיוון שהשם שלו לא ממש נזרק לאוויר בבורסת השמות, אם כי בדיעבד יודעים לספר שרמיזות לכך נשלחו בעונה שעברה כשהאריך את חוזהו. זו החלטה שיש בה היגיון. מאיו מונה לקפטן בפטריוטס כבר בעונתו השנייה כשחקן, פרש מפוטבול, עבר למגזר הפיננסי ואז חזר לענף בתור מאמן הליינבקרים של הקבוצה. למרות חוסר הניסיון, יש לו את היכולת להחזיר את הארגון שהוא מכיר למסלול. זה יהיה גם שינוי אופי קיצוני למועדון, מבליצ'יק הנוקשה והאנטיפת למאיו החברותי והחייכן, ואין לזלזל במעבר הזה, לטוב ולרע.
הבעיה שלו קודם כל מיצובית. עץ המאמנים תחת בליצ'יק הצמיח בעבר בעיקר פירות באושים. בזה אחר זה הם נכשלו כמאמנים ראשיים, בדרך כלל גם פוטרו. למרבה האירוניה, היחיד תחתיו שהצמיח קריירה של היכל התהילה, וגם היא לא ב-NFL, הוא ניק סייבן, ששימש בקליבלנד מתאם הגנה ולמרבה האירוניה הודיע על פרישה מפוטבול פחות מ-24 שעות לפני הפרידה הרשמית של מורו ורבו. מעבר לאתגר המקצועי, מאיו יצטרך להימנע מהצל שנח על המורשת של צ'רלי וייס, רומיאו קרנל, ג'וש מקדניאלס ואחרים.
אבל יותר מהכול, האתגר שלו יהיה מקצועי. ניו אינגלנד הייתה מועדון ללא כיוון בשנות פוסט-בריידי. ההגנה הייתה שם, ולמאיו יש חלק בכך, אבל התקפית אין לפטריוטס מה להציע. הם יצטרכו דראפט טוב, טריידים טובים, רכישות טובות, הרבה מזל – וכל זה, גם אם יגיע, לא יישא פירות כבר בעונה הראשונה. בניגוד לקודמו, מאיו לא יעשה את זה לבד. יהיה מעליו GM, תפקיד שלא קיים בפטריוטס מאז 2008, אז קיבל בליצ'יק את כל הסמכויות במועדון.
מאיו יצטרך לשקם מועדון מהיסוד, משימה לא פשוטה עבור כל אחד, במיוחד מאמן חסר ניסיון בן 38. ועדיין, קשה שלא לתהות: האם הפטריוטס החליטו פשוט על "מאמן מעבר" שיכשיר את הקרקע לאיש מקצוע מנוסה לכשיהיו יותר כלים?
זה הפך לאחד השבועות הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של אימון הפוטבול, תזוזה טקטונית סוערת. פחות מ-24 שעות לפני הכרזת הפרידה מבליצ'יק, הוזז פיט קרול מתפקיד המאמן בסיאטל וכארבע שעות לאחר מכן סייבן הודיע על פרישה. השלושה חולקים 55 שנות עבודה רצופות במועדונים שלהם (בליצ'יק 24, סייבן 17 וקרול 14), העזיבה שלהם הפכה לשיחת השבוע, ואנחנו מדברים על שבוע שבו מתחיל הפלייאוף.
אצל סייבן זו הייתה בחירה, אצל בליצ'יק זו הייתה פרידה ידועה מראש שהתבשלה ימים רבים. הסיפור עם קרול מעט מוזר. סיאטל לא פיטרה אותו אלא הזיזה אותו לעמדה של "יועץ בכיר". עדיין, בהכרזה אמרה הנשיאה ג'ודי אלן ש"הגיע הזמן להמשיך הלאה", משפט שאומרים כשנפרדים מבעל מקצוע באופן סופי. קרול עצמו רצה להישאר בתפקיד וביום שישי זרק סוג של פצצה, כשרמז בתוכנית רדיו בסיאטל ש"קשה להשלים עם החלטה שהתקבלה על ידי אנשי מקצוע שלא שייכים לפוטבול". הוא כיוון, כנראה, לאלן, שלקחה את ניהול המועדון לידיה לאחר מותו של אחיה פול, אבל אין לה עניין מיוחד בו.
כך או אחרת, קרול לא צפוי להישאר שם זמן רב. הוא עצמו מרגיש שגם בגיל 72 יש לו מה לתרום על הקווים. האם זה יקרה? הוא עצמו לא בטוח. באותה תוכנית אמר שהוא פתוח למשרת מאמן ראשי, אבל לא ברור לו האם ומי בעניין.
מה דעתך על הכתבה?