"המפגש הפוליטי" בין גרנט לזייש נגמר בחיבוק: "תעשו כדורגל, לא מלחמה"

מצד אחד מאמן מישראל שהפך לפעיל הסברה, מצד שני כוכב מרוקו שיצא נגד צה"ל. אז איך זה הסתיים עם מחמאות הדדיות ו"רגע של תקווה"?

(גודל טקסט)

אברהם גרנט אמנם הודח אתמול (רביעי) עם זמביה מאליפות אפריקה וכבר מועלות שמועות בנוגע לעתידו (עד כה פוטרו לא פחות משישה מאמנים שלא עלו משלב הבתים, וגרנט עשוי להיות השביעי), אבל בסיום ההפסד 1:0 למרוקו המאמן הישראלי היה חתום על רגע מעניין.

רבים ציפו שהמפגש בין גרנט למרוקו ובפרט לכוכב הנבחרת חכים זייש, יהיה טעון בפוליטיקה. גרנט הפך בשבועות האחרונים, על רקע המלחמה, לפעיל הסברה ישראלי, התראיין בתוכנית הפופולרית של פירס מורגן כדי לגונן על חיילי צה"ל ועל המבצע הקרקעי בעזה, ותמך בישראל בכל הזדמנות, כולל במסיבות עיתונאים בזמן אליפות אפריקה.

שחקני נבחרת מרוקו, מנגד, זכורים כמי שחגגו במונדיאל 2022 כשהם עטופים בדגלי פלסטין. אחד מאותם חוגגים שהתעטפו בדגל היה זייש, שלא היסס לתמוך בפלסטינים גם אחרי אירועי ה-7 באוקטובר. ב-14 באוקטובר, שבוע בלבד אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס, פרסם זייש תמונה החורבות בעזה, ציטט את מלקולם אקס ברמיזה שישראל מדכאת את הפלסטינים והוסיף את הקריאה הגזענית: "מהנהר עד הים – פלסטין תהיה חופשית".

החיבוק בין זייש לגרנט

אבל על כר הדשא ומחוצה לו זייש וגרנט לא התנהגו כיריבים, אפילו ההפך. אולי זהו העבר בצ'לסי שמחבר ביניהם, אולי זו סתם קולגיאליות והערכה, אבל השניים נראו מתחבקים ומסתודדים בסיום המשחק, ולאחר מכן החמיאו זה לזה. גרנט אמר ש"מרוקו מסוגלת ללכת עד הסוף" והגדיר את זייש כ"שחקן ברמה עולמית", וזייש אמר ש"זמביה נבחרת טובה ומאומנת היטב".

ברשתות החברתיות וגם בעולם הערבי היה מי ש"לכד" את החיבוק בין גרנט לזייש, והדגיש אותו. "תעשו כדורגל, לא מלחמה", כתב אחד המגיבים, ואחר כתב ש"זה רגע של תקווה לשלום" – כל זאת לצד תגובות לא מפרגנות במיוחד בעולם הערבי.

עוד באותו נושא: אברהם גרנט, חכים זייש

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי