כבר כמעט 25 שנה שטיבם של טקסטים העוסקים בסכסוכים מפורסמים בכדורגל הישראלי לשים את הספוט על האירוע הגדול מכולם, המכונן והמשפיע ביותר על רבע המאה האחרונה – השלכתו של אבי נמני ממכבי תל אביב ע"י ניר קלינגר. מאז שהמציאו את גוגל קצת פחות רלוונטי לחזור לשם, אבל עדיין – מדובר באירוע שמשפיע עלינו גם בחלוף שנות דור, כי אי אפשר לדמיין את מכבי ת"א של היום עם אבי נמני, ולראייה – איך שהיא נראתה אחרי שהוא חזר לקראת סוף העשור הראשון של האלף החדש.
אבל לא על הסכסוך הקל והחביב הזה התכנסנו לדבר, אלא על סכסוך מתהווה, על ריב שמבעבע מתחת לפני השטח, כשהניצנים שלו מתחילים ללבלב בקבוצות פייסבוק שונות ובפודקאסטים כאלה ואחרים. מצד אחד – גואל הקבוצות, המושיע, איש הטריאקי הקצת יותר מדי תעשייתי, ברק אברמוב; מצד שני – אוהדי בית"ר ירושלים (לא כולם, עדיין, כרגע מדובר רק על אלה שיודעים לפתוח אקסל במחשב).
חשוב להדגיש: אנחנו עוד לא בסכסוך מלא. עוד אין הפגנות מחוץ לבית של אברמוב, ומטעמו עדיין לכאורה לא לכאורה נשלחו לכאורה אנשים לכאורה כדי לכאורה להעביר לכאורה מסרים לכאורה. אבל מה שעוד חשוב להדגיש הוא שאת עקרונות הבסיס של הכאסח הזה כולנו מכירים, כי היה לזה תקדים מאוד יפה ובינתיים, על פי התנהלותה של בית"ר ירושלים תחת אברמוב ועל פי קולות הפעפוע של השטח – יש מצב לא רע שאנחנו בדרך לבני יהודה 2.
תזכורת קלה: אברמוב לקח את בני יהודה בקיץ 2016, השקיע ובנה סגל שנראה לא רע. בינואר הוא נאלץ להרוס ולבנות הכל מחדש, אחרי שהקבוצה כמעט ירדה ליגה אוטומטית כבר באמצע העונה מרוב שהייתה פח אשפה. בני יהודה הצליחה להישאר איכשהו – ולקחה את הגביע בסוף אותה עונה. את ההצלחה הזו מינף אברמוב לעונת מושאלים ממכבי ת"א שהייתה לא רעה במונחים של בני יהודה, אבל וואלה, אפשר היה יותר.
חלפה עוד עונה – ושוב נבנה סגל צנוע על בסיס מיקור חוץ זול, רק שאז זה התחבר בטירוף ובני יהודה נתנה בעונת 2018/19 את העונה הכי טובה שלה ב-15 השנים האחרונות, למרות שירדן שועה נמכר למכבי חיפה (שהסתכלה על בני יהודה מלמטה) תוך 3 חודשים (!!!) מהרגע שפרץ לתודעה. הזהובים זכו בגביע שני, דולב חזיזה ויובל אשכנזי היו השחקנים המבוקשים בישראל ואז, במקום למנף, שוב – שניהם נמכרו למכבי חיפה, והתחליפים המצחיקים שלהם (איתן וולבלום ועמית זנטי) לא היו אפילו מצחיקים. בני יהודה של אברמוב המשיכה לאבד נכסים, ותוך שנתיים ירדה לליגה הלאומית ונקברה בגראונד זירו שהותיר הבעלים (אם כי, יש לציין, השבוע גברו הזהובים 0:2 על הפועל חדרה במשחק הירואי, אז יש תקווה).
עד הקיץ האחרון, אברמוב לא באמת עשה בבית"ר ירושלים מה שעשה בבני יהודה. כלומר, קצת כן – זרים זולים וצעירים ש"אולי" יפרחו, דיבידנד יפה מלוי גרסיה (לפני תקופתו), הבאת נכסים זולים ו/או ממומנים, מוכרים ובטוחים – סורו, שועה, קאני (שלושתם, איך לא – פרצו בבני יהודה). רק שבדצמבר האחרון הוא גנב למכבי חיפה את עומר אצילי. זה היה מהלך דרמטי שיצר את הרושם שהתבנית האברמובית המוכרת נשברת. אבל אצילי לבד, כפי שגילתה בית"ר די מהר, זה לא מספיק. הצהובים שחורים אמנם הגיעו לגמר הגביע ואמנם סיימו במקום ה-4 בליגה, אבל סימנים מדאיגים התחילו לצוץ: ההגנה ספגה 54 פעמים, ההתקפה כבשה רק 58 פעמים (למרות אצילי), והתחילו לעלות שאלות לגבי הגרוש שחסר ללירה, ובכלל מי כאן הגרוש (החיזוק בנוסף לאצילי, או אצילי בצעמו?) ומי כאן הלירה.
הקיץ הנוכחי פיזר מעט את הערפל: הרכש של בית"ר היה דל ומוזר ואז הגיעה עסקת סילבה קאני מול מכבי חיפה – שוב אברמוב מוכר לחיפה נכס – וזה היה הטריגר שהדליק, בדרך כזו או אחרת, את השטח. כי מבחינתו סילבה קאני צודק – יש לו את אצילי על המשבצת וברור שהוא לא יכול לפתוח לפניו בהרכב. נכון שאפשר לשחק איתו בעוד עמדות, אבל יצחקי לא בעניין וזו זכותו.
רק שהעניין הוא לא מקצועי: בתמורה לקאני קיבלה בית"ר ירושלים מיליון וחצי יורו ואת עילאי חג'ג'. כלומר, בעיקר מיליון וחצי יורו. זה כסף לא מבוטל אבל לא הגיע רכש משמעותי או רלוונטי עם הכסף הזה, וההצדקה, לכאורה, שוב, היא "חובות" שהתגלו – שלוש שנים אחרי שהחל עידן אברמוב. עכשיו, גם אם אתם קוראים את הטור הזה בשיא הצום (במקום לעסוק בעלילות יונה בבטן הדג הגדול) – נכון שאתם יכולים לנחש באיזה עסק שהיה בבעלות אברמוב בעבר התגלו "חובות" מספר שנים אחרי הרכישה?
אז מה הפלא שיש בעבוע? מה הפלא שיש שאלות? מה הפלא שמתחיל הפרד ומשול בקהל של בית"ר בין מי שחושב שמדובר במושיע גדול (וידוי עצוב ברוח החג: כמו שאני חשבתי בתקופתו בבני יהודה), לבין מי שמזהה את הבעיות ומבקש לשאול שאלות?
אז הנה, בלי נמני, קלינגר וטל בנין: לאור העובדה שבית"ר נראית כרגע כמי שתסיים מתחת להפועל ת"א, לאור העובדה שחלון ההעברות של ינואר עוד רחוק (ומי בכלל אמר שהוא ישנה משהו) ולאור התקדים ההיסטורי, אוהדי בית"ר ירושלים נגד ברק אברמוב זה לחלוטין הכאסח שמסתמן כמוביל לשנת תשפ"ו. הכינו את הפופקורן (אבל מצאת כיפור, בכל זאת).
מה דעתך על הכתבה?