דקות ספורות לתוך משחק, ספורטאי בשיא כושרו קורס פתאום על הדשא – ידיו על חזהו, סביבו דממה מוחלטת. תרחיש כזה, שחוזר על עצמו מדי כמה שנים בזירה הספורטיבית הבינלאומית, מעורר תמיד את אותה שאלה חסרת מנוחה: כיצד ספורטאי בריא לכאורה מגיע לרגע כזה?
התשובה טמונה לעתים קרובות בקרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM) – מחלת לב תורשתית המאופיינת בהתעבות חריגה של שריר הלב, ונחשבת לגורם המוביל למוות פתאומי בקרב אנשים מתחת לגיל 35. מדובר במחלה שיכולה להסתתר מאחורי תסמינים כלליים כמו עייפות יתר, סחרחורת, כאבי חזה ועילפון במאמץ, אך לעתים אינה מגלה את עצמה כלל – עד שמתרחש אירוע חמור. המחלה מועברת בתורשה ב-50% מהמקרים.
בכדורגל המקצועני, בדיקות הלב הפכו למעמיקות יותר מאי פעם – אלקטרוקרדיוגרמות, אקו לב ומבחני מאמץ הם כיום חלק בלתי נפרד מהבדיקות הרפואיות השגרתיות. ואולם, המחלה יכולה להישאר בלתי מאובחנת במשך שנים, או שיתייחסו אליה בטעות כ"לב הספורטאי" – שינוי פיזיולוגי טבעי הנובע מאימונים אינטנסיביים. בענף הכולל מאמצים נפיצים ושינויי קצב מתמידים, הסיכון יכול לצוץ ברגע הכי פחות צפוי.
הכדורגלן שההעברה שלו נפלה – ושב וקרס במגרש
ב-2021 היה הבלם הקולומביאני אנדרס פליפה רומאן, בן 25, קרוב לחתום עם בוקה ג'וניורס. ברגע האחרון נפלה ההעברה לאחר שהצוות הרפואי של המועדון הארגנטינאי זיהה קרדיומיופתיה היפרטרופית אפשרית. בדיקות שנערכו לאחר מכן בקולומביה הגיעו למסקנה כי לא ניתן לאשר את האבחנה, וסיווגו את הממצא כשינוי פיזיולוגי טבעי – ורומאן הורשה להמשיך לשחק. ביוני 2025 שב הנושא לכותרות כאשר הכדורגלן קרס במהלך משחק לאחר שהרגיש סחרחורת ואיבד שיווי משקל.
🚨 ¡Andrés Felipe Román se desplomó en terreno de juego y después el jugador se puso de pie por sus propios medios! ¡El lateral tuvo que ser sustituido!
— Win Sports (@WinSportsTV) June 13, 2025
Se está a la espera de información oficial para saber el estado del jugador, además de conocimiento de la razón de su caída. pic.twitter.com/HsbUz19sCI
אחד מאלה שרק 8% שורדים
חוזה מנואל מרטינס שיחק פאדל. משחק רגיל, ללא דבר חריג. "התחלנו לשחק, ובכדור השני, התכופפתי להרים אותו מהרצפה. פתאום, הייתי בבית חולים, מחובר למכשיר הנשמה, מוקף במכשירים, חלוקים ואנשים עם מסכות", סיפר לעיתון הספרדי "אס". מרטינס סבל מדום לב ונזקק ל-20 דקות של החייאה, ושלוש מכות חשמל. "כן, חוויתי מוות פתאומי. אחד מאלה שרק 8% שורדים".
עד לאותו רגע היה ספורטאי פעיל, חזק ובריא. האבחנה הייתה ברורה: קרדיומיופתיה היפרטרופית. כיום הוא חי עם דפיברילטור מושתל. "זה הדבר היחיד שנותן לי שקט נפשי", הוא אומר. הוא נאלץ לוותר על ספורט תחרותי ולצאת לפרישה מוקדמת, אך מצא את דרכו חזרה לפעילות גופנית מתונה. "עם הנורמליות החדשה הזו, חזרתי לשחק פאדל ולשחות, אבל בקצב אחר, ללא לחץ, נהנה יותר מכל רגע".
"איך אני עובר בן לילה מספורטאי-על לחולה לב?"
טריאתלט אנונימי, אלוף אזורי, למד לראשונה את שם המחלה בגיל 18. במשך שנים אמרו לו שיש לו "לב ספורטאי" – עד שהסבר זה חדל להיות מספק. "המפלצת שתמיד פחדתי ממנה הגיעה ובאה בשבילי", אמר גם הוא בשיחה עם "אס".
הוא המשיך להתחרות ולהגיע לפודיומים אזוריים ולאומיים – עד גיל 40, אז חרגו הנתונים מעבר לגבול. "חזרו על כל הבדיקות ולא היה עוד ספק". האבחנה הייתה סופית – קרדיומיופתיה היפרטרופית. "כל בדיקה הייתה מלחיצה להפליא. ידעתי שבכל רגע יכולים לומר לי שאני לא ספורטאי, אלא חולה לב", הוא סיפר. הקושי הגדול ביותר היה היעדר התסמינים: "אני עדיין מרגיש חזק כמו תמיד. איך אני יכול לעבור בן לילה מספורטאי-על לחולה לב?".
כיום הוא עדיין שוחה, רוכב ורץ – אך בעצימות מופחתת. "התחרויות נגמרו. זו הייתה המכה הקשה ביותר". עם זאת, הוא טען: "אבל זה לא הסוף. אף אחד לא צריך להישאר על הספה. בוודאי יש סוג כלשהו של פעילות גופנית שישפר את איכות חייך".
כפי שמסביר הקרדיולוג ד"ר רוברטו בראלס ממרכז הייחוס הלאומי בספרד: "לא משנה באיזה גיל מאבחנים – תמיד צריך לבדוק קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כי ילד או נכד עלולים להיות מושפעים". דפיברילטורים זמינים, הכשרה בהחייאה, ואי התעלמות מתסמינים כמו עייפות קיצונית במאמץ – יכולים להציל חיים.
מה דעתך על הכתבה?