פיצה היא אולי אחד הסמלים הכי גדולים ל"אוכל לא בריא" – בצק, גבינה ושומן. אבל בהקשר הנכון, ובעיקר אחרי אימון גופני, היא יכולה להיות פחות בעייתית ממה שנהוג לחשוב. מחקרים בתחום תזונת הספורט מראים שלאחר מאמץ, הגוף זקוק לשילוב של פחמימות וחלבון, ופיצה, בגרסה בסיסית, עונה בדיוק על הצורך הזה. אגב, לא בכדי קבוצות כדורגל וכדורסל, בארץ ובעולם, מגישות לשחקנים פיצה לאחר משחק.
הבצק מעניק פחמימות שעוזרות למלא מחדש את מאגרי האנרגיה בשרירים, והגבינה תורמת חלבון וסידן, החשובים לשיקום השריר והעצמות. כאשר מדובר באימון עצים, כמו ריצה ארוכה או אימון כוח משמעותי, הגוף מנצל את הקלוריות בצורה יעילה יותר מאשר ביום רגיל.
עם זאת, ההבדל בין בחירה חכמה לטעות תזונתית נמצא בפרטים הקטנים. פיצה עם בצק דק, גבינה במידה ותוספות פשוטות כמו ירקות או טונה, עדיפה משמעותית על פיצה עמוסה בבשרים שמנים, רטבים וגבינות כפולות. גם הכמות חשובה – 2–3 משולשים אחרי אימון הם לא אותו דבר כמו מגש שלם מול הטלוויזיה.
השורה התחתונה: פיצה לא חייבת להיות "אויבת הדיאטה". אחרי אימון, במידה ובבחירה נכונה, היא יכולה להשתלב בתפריט של מתאמנים בלי רגשות אשם. כמו תמיד, ההקשר חשוב לא פחות מהמאכל עצמו.
מה דעתך על הכתבה?