הזעזוע מתבקש: בכר טעה, השחקנים היו אדישים – ומדמון פירק את מכבי חיפה

הכנה לקויה ובחירות תמוהות: הכישלון של ברק בכר

האחריות המרכזית להופעה המבישה של מכבי חיפה מונחת על כתפיו של ברק בכר. לא יכול להיות כי קבוצה בסדר הגודל הזה, במשחק הכי חשוב שלה העונה, נראית כל כך אבודה מבחינה טקטית ומנטלית. בעוד מרבית יריבותיה לצמרת התמודדו עם סגלים חסרים, הירוקים נהנו מתקופת הכנה ארוכה בסגל מלא במהלך פגרת המלחמה, אך על הדשא לא היה לכך שום זכר. אם אחרי הפועל תל אביב היה ניתן לתת להטיל ספק בכך, הרי שכעת זה לא נראה מקרי. גם החיזוק שקיבל המאמן בחלון ההעברות של ינואר לא באמת גורם לקבוצה להיראות טוב יותר, ואולי אף להיפך. הקבוצה נראתה מאומנת הרבה יותר לפני חלון ההעברות.

ההחלטה התמוהה ביותר הייתה בקישור. קשה להבין מדוע בכר פשוט מסרב להעלות את השלישייה החזקה ביותר שלו, הכוללת את נבות רטנר כקשר האחורי ולפניו את עלי מוחמד ואת אחד מבין איתן אזולאי או סדריק דון. דווקא מול אמצע צהוב שנראה רע מאוד רק שלושה ימים קודם לכן מול הפועל באר שבע, ובהיעדרם של כריסטיאן בליץ' הפצוע ואיסוף סיסוקו שנותר על הספסל, זו הייתה ההזדמנות של הקבוצה להשתלט על מרכז המגרש. איתן אזולאי אמנם היה הבולט בשורות הירוקים בהחלטה טובה של בכר, אך הוא לא הספיק, והגיע הזמן שעלי מוחמד ורטנר יקבלו את המפתחות כבאנקרים בהרכב.

גם ניהול המשחק של בכר היה רחוק מהרמה המצופה ממאמן שלקח 6 אליפויות. החילופים הגיעו מאוחר מדי או שהיו פשוט לא נכונים. טריבאנטה סטיוארט, שחקן יעיל ואיכותי יותר מסילבה קאני, היה חייב לקבל את הקרדיט במקומו של האחרון. ההחלטה לשתף את דולב חזיזה של מודל 2026 היא לא פחות מנוסטלגיה מזיקה, כשהוא רק הוסיף בלאגן למשחק מבולגן ממילא במקום שרטנר ייכנס ויעשה סדר. אפילו החילוף המתבקש של ליסאב עיסאת, שחירב את המשחק פעם אחר פעם, בשון גולדברג, הגיע הרבה אחרי שרוני דיילה כבר זיהה את הבעיה הדומה אצלו והחליף את הייטור.

איפה השחקנים? נונשלנט במשחק על עונה שלמה

מעבר לטעויות המאמן, גם השחקנים צריכים להסתכל במראה. אם שחקן לובש את המדים הירוקים וזקוק למאמן שיחדיר בו מוטיבציה למשחק חצי גמר מול מכבי תל אביב, מקומו לא במועדון. יותר מדי שחקנים עלו אתמול בגישת נונשלנט מרתיחה. גאורגי ירמקוב נתן משחק טוב בסך הכל אך הרס הכל עם טעות קשה בשער השלישי, יילה בטאיי וינון פיינגזיכט נראו מבוהלים מהמעמד, וסדריק דון היה מפוזר לחלוטין. מנואל בנסון הציג רכות מדאיגה באגף, וגיא מלמד הוא חיסרון מספרי בכל מה שקשור ללחץ ועבודה הגנתית. למעט איתן אזולאי וקנג'י גורה, קשה היה למצוא שחקן שבאמת הופיע למלחמה על עונה שלמה. מכבי חיפה הראתה אתמול שגם עם סגל שלא נופל באיכותו מזה של התל אביביות, ללא רוח לחימה ורמת אימון מספיקה, השמות על הנייר לא שווים דבר.

מבט לעתיד: זעזוע מתבקש בסגל ועל הקווים

ההפסד הזה צריך להדליק נורות אדומות בוהקות ברחוב המסגר. האופטימיות בנוגע לבסיס לעונה הבאה נראית כרגע מוגזמת. המשחקים הקרובים בפלייאוף יהיו תמונת מראה לאיכות האמיתית של הסגל, אך כבר עכשיו ברור שדרוש שינוי עמוק בהגנה ובחשיבה המקצועית. הגיע הזמן שבכר יבין ששחקנים מסוימים, ודולב חזיזה בראשם, כבר לא יכולים להוביל את המועדון.

למרות שלבכר יש חוזה לעונה הבאה והוא ככל הנראה לא יפוטר גם אם יעשה פלייאוף קטסטרופלי, שעון החול שלו אצל יענקל'ה שחר התהפך אתמול.

הצד הצהוב: היעילות של דיילה והקסם של מדמון

מכבי תל אביב, מנגד, הוכיחה שוב שבווינריות ובמסורת קשה לנצח אותה והיא הצלחיחה לרשום ניצחון ראשון העונה על אחת מ-5 הגדולות. לאחר מחצית ראשונה טובה שהסתיימה בתיקו על אף שהייתה ראויה ליתרון, הגיעה מחצית שנייה מאכזבת שבה חיפה הייתה טובה יותר, אך הצהובים הציגו יעילות וידעו לעשות את הדבר שלשמו התכנסו אמש – לשים את הכדור ברשת. במכבי תל אביב של העונה יש לא מעט בעיות: מרכז הגנה חלש, קישור שזקוק לרענון ואיכות, כנף שמאל לא תכליתי וחלוצים צעירים ששווים מקום בסגל אך לא יציבים, אבל כל אלו נשכחים כשהקבוצה מבקיעה שלישייה לרשת של היריבה המרה.

איש המשחק היה ללא ספק אלעד מדמון. בהיעדרו של סייד אבו פרחי, מדמון לקח את ההזדמנות בשתי ידיים ועשה בית ספר להגנה הירוקה. הטכניקה, הביטחון והבנת המשחק שלו הזכירו מדוע החליט מנספורד לפני שנתיים לשלם עליו סכום עתק. אם דור פרץ לא היה מחמיץ ממסירה גאונית שלו, היינו מדברים על הופעה של ציון 10.

מלבד מדמון, גם דיילה ראוי לאזכור חיובי עם הכנה כמעט מושלמת למשחק החשוב שלושה ימים לאחר מפח הנפש מול ב"ש. זה היה מהפך טקטי ובעיקר מנטלי של הצהובים שהצליחו עם מעט מאוד שינויים לעשות סוויץ' מרשים. גם ניהול המשחק שלו היה מצוין עם חילופים נכונים ומדויקים בתזמונם.

עבור הצהובים, הגביע הוא לא רק תואר נוסף לארון התארים העמוס, אלא הדרך הבטוחה להבטיח מוקדמות בליגה האירופית ובכך להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי להעפלה לשלב הליגה של אחד המפעלים האירופיים בעונה הבאה, שעשוי להיות בלון החמצן של המועדון בזכות הכנסות משמעותיות ומשיכת שחקנים זרים שירצו להראות עצמם במפעל אירופי. דיילה וחניכיו זכו אמש בהזדמנות להמתיק את הגלולה ולהציל עונה שהייתה יכולה להסתיים בטעם מר מאוד.