בריאיון נרחב ופתוח אצל יניב קטן בפודקאסט "הענק הירוק" מבית "הפודיום", שוער העבר אריאל הרוש, שפרש מכדורגל לפני כחודש, דיבר בכנות על ההזדמנויות שהוחמצו באירופה, ההשפעה הפיזית והנפשית של פרשת הצ'צ'נים בבית"ר ירושלים, הקשיים שחוותה משפחתו לאורך התקופה וגם התחושות הקשות שליוו אותו בשנים האחרונות בקריירה.
כשנשאל על החלומות שהיו לו בתחילת הדרך, סיפר הרוש: "היו לי הצעות מגרמניה אחרי משחק בנבחרת ישראל. קיבלתי ממש כאפה. אמרתי לעצמי: אני עדיין בגיל. הייתי מתייעץ עם דודו אוואט. עוד שנה עוברת ועוד שנה עוברת, עד שזה מתחיל להתפספס. החלום שלי היה לשחק בליגה הספרדית".
בהמשך חשף: "בזמנו פיני זהבי הביא לי את טוטנהאם הוטספר, אבל לא קיבלתי את הדרכון בזמן. גם את ויאריאל הוא הביא לי, ולא היה לי את הדרכון פשוט. קיבלתי את הדרכון בגיל 27, כשהייתי בהפועל תל אביב, יום אחרי ניתוח גב".
הרוש תיאר גם את ההשפעה הפיזית והנפשית של התקופה הסוערת בבית"ר ירושלים: "היה לי קשה מאוד לעצור את זה. אני זוכר את עצמי ממש נלחם בשיניים כדי להתאמן ולשחק. הכול קשה, שום דבר לא קל. כשאתה בלחץ ובקשיים, גם הגוף בסופו של דבר נפצע. אתה לא מרגיש פיט. כשאתה לא בא נקי לאימונים ולמשחקים, זה קשה מאוד".
עוד הוסיף: "אני יכול להגיד לך שבגב היו לי כאבים סתם, ברמה שאני לא יכול לזוז. זה הלחץ אז של בית"ר, כשהצ'צ'נים באו. שם הרגשתי פיזית על הפנים. הרגשתי כבד. כואב לי הגב, השרירים נתפסים, אתה עולה עם 200 קילו למשחק. אתה מכווץ כולך".
בהמשך סיפר על הפגיעה במשפחתו בעקבות אותה תקופה: "וואו, אני יכול להגיד לך שאבא שלי אמר לי 50 פעמים שיש לו לחצים בחזה ושהוא הולך לקבל התקף לב. אתה צריך גם לדאוג למשפחה. היום, כשאני אבא, אני רואה מה זה לדאוג לילד שלך".
לדבריו, "אבא שלי ראה אותי הולך ודועך — זה הדבר הכי קשה שיש. האחיות שלי, אמא שלי — תמיד הראיתי להן חוזק, שהכול בסדר. אף פעם לא אמרתי שקשה ותמיד נלחמתי בשיניים. הם עברו סיוט של החיים. אבא שלי כבר התקשר לאוהדים, ביקש לדבר ושנפתור את זה. רק תרדו ממנו. לא היה נעים בכלל".
על התחושות מאז הפרישה סיפר הרוש: "רשמית פרשתי לפני חודש. איך אני מרגיש עם זה? הקלה, כי לא נהניתי בשנתיים האחרונות. כל החיים שיחקתי במועדונים גדולים עם קהלים גדולים, ובאתי למועדון ספורט אשדוד וקיבלתי ממש כאפה".
בהמשך הסביר: "זה מועדון מצוין שכיף להיות בו, ביתי כזה, אבל אתה עולה ופתאום שני ילדים צועקים לך 'הרוש, הרוש', אחרי שעשרות אלפים צועקים לך כל בקריירה. התנאים מסביב, הגישה — זה לא כמו שהיה לפני, והיה לי קשה מנטלית לקבל את זה. הייתי מסיים אימונים ואומר לעצמי: איך אני סוחב את זה? לא הצלחתי לשחרר את זה, היה לי קשה מאוד".
עוד אמר: "בחצי השנה השנייה הייתי מצוין ונשארנו בליגה. שנה לאחר מכן הגעתי לינואר ואמרתי לאלון: 'תביא שוער, אני לא מאמין שאני יכול לשרוד את זה'. הרגשתי ממש לא טוב. הייתי בהרבה מלחמות — אני סובל, מילא רצים לאליפות, ואתה אומר: בשביל מה אני סובל? למה אני עושה את זה? די, תעזוב אותי. ככה הרגשתי".
לסיום התייחס גם לתדמית שנוצרה לו בתקשורת: "הרגשתי שנלחמתי כל הזמן, וכל פיפס קטן שאני עושה ישר יוצא בתקשורת. אמרו שאני אחד שאוהב תקשורת ושמקדמים אותו בתקשורת בגלל שהוא מלקק לזה ומלקק להוא, וזה הכי לא אני".
הרוש חתם: "בגלל זה אני לא רוצה להיות בכדורגל. הייתה סטיגמה שאני בתקשורת כל הזמן, שמנסים לפרגן לי כשלא מגיע לי — וזה היה אוכל אותי. בא לי שקט, בא לי לנוח. כואב לי לקרוא את המילה 'בוגד'. בגלל זה תן לי להיות בפינה שלי עם המשפחה, קצת שקט לנשמה. אני אוהב כדורגל בנשמה שלי. כשיבוא לי, אחזור".
מה דעתך על הכתבה?