הרשו לי להתחיל בנתון מדאיג מאוד על נבחרת ישראל, שאולי יכניס אתכם לפרופורציות. נבחרת ישראל בקמפיין מוקדמות יורו 2020 ספגה 14 שערים בשבעה משחקים, מה שאומר שמבחינת שערי חובה היא מדורגת במקום ה-46 בטורניר מתוך 55 נבחרות.
הנבחרת של אנדי הרצוג ספגה כמות שערים שווה לזאת שספגה אנדורה. רק תשע נבחרות ספגו יותר ממנה בטורניר – אימפריות כדורגל כמו אסטוניה, גיברלטר, איי פארו, סן מרינו וליכטנשטיין.
ספק אם מישהו היה מופתע בסיום ההפסד 3:1 בווינה אמש (חמישי). השיר על הנבחרת שעולה ליתרון ומאבדת אותו תוך דקות ספורות התנגן יותר מדי פעמים. את הכותרת של "החלום נגמר" ו"הלך הקמפיין" ראינו יותר מדי פעמים, ואם צריך לסכם: מה שהיה הוא שיהיה.
ביטון, טיבי ומרציאנו. אנדורה ספגה אותה כמות (אודי ציטיאט, וינה)
אחרי ההפסד לסלובניה הצהרתי שאנדי הרצוג נכשל. זאת לא הייתה אמירה פופוליסטית אז, אך אני בטוח שאחרי החילוף הטיפשי של טאלב טוואטחה בעומרי בן הרוש, רבים היום כבר חושבים אחרת. לקרוא לפיטורים יהיה קלישאתי, אך בדרך כלל קלישאות נכונות.
לא ברורים לי הקולות שטענו שהם נהנו לראות את הנבחרת. שיטת שלושת הבלמים עליה האוסטרי התעקש התגלתה במערומיה, פעם אחר הפעם מרכז השדה הישראלי היה נחות נגד הנבחרות האיכותיות בבית. בצד ההתקפי? מואנס דאבור ומנור סולומון, שני הנציגים הבכירים שלנו בסביליה ושחטאר, הפיקו שער אחד וארבעה בישולים ב-713 דקות משחק. כל הבישולים היו לערן זהבי, ותשאלו את שחקני גוואנגז'ו כמה זה קשה לביצוע.
ומעבר למספרים, הרעיון נכשל. הצמד הכישרוני של דאבור וסולומון פשוט נעדר במשחקים האחרונים. שני שחקנים שעם הכדור ברגל הם כל כך מוכשרים, לא יכולים לשחק באגפים. משחק המעבר של הנבחרת הוא חלש, האמצע נחות והיציאה למתפרצות איטית מדי, הרצוג לא הצליח להוציא מהם 30% יכולת והמחשבה שאחד מהם ישרוף בספרינט את האגף האוסטרי (נטול דויד אלאבה) כל הדרך לשער הייתה פשוט שגויה ומגוחכת.
סולומון. לא יכול לשרוף בספרינט את האגף האוסטרי (אודי ציטיאט, וינה)
נאתכו הוכיח פעם אחר פעם שהוא לא מסוגל לתת כדורים כאלה בנבחרת. ניר ביטון הוא כנראה לא התשובה, וכל זה בתקווה שהם בכלל לא יעזרו להגנה המדשדשת. כולם עמדו וצפו במופע של איש אחד. הסופרלטיבים לא יספיקו. מעולם לא הייתי ממעריציו, אבל כבר קשה לטעון אחרת. לנבחרת לשבדיה היה את זלאטן, לנבחרת פורטוגל יש את רונאלדו, לנבחרת ישראל יש את ערן זהבי.
כשאנדי הרצוג יסתכל לאחור על הקדנציה שלו בארץ הקודש, ההישג האמיתי היחיד שיירשם לזכותו יהיה החזרת כוכב גוואנגז'ו לנבחרת. זהבי כבש 10 מתוך 12 השערים של נבחרת ישראל בקמפיין מוקדמות יורו 2020. הוא לבדו כבש יותר מ-22 נבחרות שונות בטורניר. יותר שערים מכריסטיאנו רונאלדו, יותר מהארי קיין, יותר מרומאלו לוקאקו.
בגיל 32 (שיא הקריירה שלו לטעמי) הוא כבר עקף את 'האווירון', אוחנה ונמני, ואל תתפלאו אם יום אחד הוא יעבר את מוט'לה. את מה שזהבי עושה הוא יכול לעשות בליגת העל, בגוואנגז'ו, בנבחרת ישראל ובכל מגרש בעולם, ואני מאחל לו שיתן לעצמו הזדמנות נוספת, שיקח על עצמו את האתגר רגע לפני סוף הקריירה וינסה לעשות את מה שהוא עושה כיום באחת מהליגות הטובות בעולם.
זהבי. לא יכול להוציא מים מהסלע (אודי ציטיאט, וינה)
ולמרות כל המחמאות, גם היכולת המדהימה שלו לא הספיקה כדי לסחוב את ישראל לטורניר גדול ראשון מאז מקסיקו 70. הנבחרת שלנו זקוקה למישהו שיוציא מים מהסלע, ואם יש מישהו שיודע ויכול לעשות זאת הוא יוסי אבוקסיס, שמסתמן משנה לשנה כדוקטור של הכדורגל ישראלי.
ההצלחה שלו בבני יהודה היא כמעט לא הגיונית והוא עשוי להיות התרופה למחלות הכל כך קשות בנבחרת ישראל. מאמן כזה שמבין את החשיבות של משחק הגנה קבוצתי, שמכיר את החולשות והחוזקות של הישראלי הממוצע ויודע להוציא ממנו את המיטב. מאמן שלא יאבד יתרון בכל משחק, שביקר בכל מגרש בארץ כשחקן וכמאמן, ומעל לכל – מאמן שאפשר להזדהות איתו, כזה שהיה קרוב להצלחה עם נבחרת ישראל, וכמו כולם, נכשל כישלון מוחץ בסוף.
אני מאמין שהוא יכול לבנות תלכיד, להעמיד 11 שחקנים שישחקו אחד בשביל השני ולא בשביל שחקן אחד. שיעלה הרכב שילחם בשביל עם ישראל, ואולי לראשונה גם יביאו אותנו להישגים. אני מכבד את כל מי שחושב אחרת, אך מקווה שמקבלי ההחלטות יחשבו כמוני.
אבוקסיס. יכול להעמיד 11 שחקנים שישחקו אחד בשביל השני (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?