תנו לו זמן: דראגן בנדר מתחיל לצאת מהטראומה

"עונת הקורונה", עם חוסר הוודאות הכללי והפיננסי בפרט שמאפיין אותה, תפסה קבוצות רבות ביורוליג לא מוכנות. ריאל מדריד, צסק"א מוסקבה ואנאדולו אפס הן רק חלק מהדוגמאות וגם מכבי תל אביב ביניהן. קבוצה שקצת פחות סבלה מהשפעת הנגיף היא ז'לגיריס קובנה, שידעה לנצל את הסיטואציה הבעייתית של יריבותיה ואספה חמישה ניצחונות משבעת המשחקים הראשונים שלה העונה, תוך שהיא מנצלת סגלים חסרים של הקבוצות ממול.

אתמול (חמישי) באה תצוגת קליעה חריגה של מכבי תל אביב, בעיקר במחצית הראשונה (9 מ-11 לשלוש) שהספיקה על מנת לסגור עניין, והכניסה לפרופורציות את ההצלחה של הליטאים בפתיחת העונה. כמובן שגם את היכולת של הצהובים בזריקות מחוץ לקשת צריך לקחת בפרופורציות, כי ככל הנראה היא לא תחזור על עצמה בכל משחק, אבל צריך לתת את הקרדיט למאמן שעשה הכנה מנטלית טובה עם השחקנים וגם העלה הרכבים שאפשרו לקבוצה שלו לפתח שטף התקפי שהביא לערב הקליעה המוצלח.

מכבי ת"א חזרה אתמול לשחק עם גארדים מסביב לסקוטי ווילבקין, כמו כריס ג'ונס וטיילר דורסי, דבר שגם פתח את ההגנה בזכות האיום שהם מהווים על הסל וגם מנע מההתקפות להיגרר ל-15 עד 20 שניות של כדרורים מצדו של ווילבקין, וכך ראינו התקפות שוטפות יותר שבהן כל השחקנים נגעו בכדור.

אבל מעבר להופעה מצוינת של ג'ונס ודורסי, סיפור המשחק היה ללא ספק דראגן בנדר. וכאן חשוב לחזור להשפעת הקורונה על ההחלטות שקיבלו הקבוצות בבניית הסגלים לעונה הזו. למכבי היה בעונה שעברה שחקן אתלטי ופיזי כמו קווינסי אייסי בעמדה מספר 4, אבל כפי שכבר למדנו בתקציב המופחת שנוצר מדובר בשחקן יקר עבור המועדון, שהיה חייב לקבל החלטה. ולא בטוח שבקיץ רגיל ההחלטה הייתה להחתים את דראגן בנדר, אבל כך קרה.

ובנדר, כמו שספרופולוס הסביר לא אחת, זקוק לזמן. בין השאר, זמן בשביל לשים מאחוריו את החוויה הטראומתית משהו שעברה עליו בקדנציה הקודמת שלו בצהוב. הקרואטי הצטרף לסגל הבכיר של מכבי בגיל 17 בלבד, עם הר של ציפיות על הכתפיים למרות שעדיין לא היה בשל לרמת הכדורסל ביורוליג. הגיל הצעיר והסיטואציה הקשה שהקבוצה הייתה בה אז, הקשו על בנדר לבוא לידי ביטוי ולכן הביקורות הרבות שהיו עליו בזמנו, לאו דווקא היו מוצדקות.

אז אחרי שספג כל כך הרבה ביקורות גם בחודש וחצי מאז שחזר למכבי, והתקשה גם בתחילת הקדנציה השנייה להביא לידי ביטוי את הכישרון שיש לו, בנדר הבין שהוא נגע בתחתית ומכאן הוא יכול רק לעלות. גם השטף ההתקפי והמשחק הקבוצתי שהקבוצה הצליחה לייצר אתמול בא לעזרתו וכך הוא קיבל את הביטחון ונכנס למומנטום יחד עם חבריו. גם כאן מגיע לא מעט קרדיט למאמן, שעושה איתו עבודה מנטלית ומעניק לו את הסבלנות הנדרשת עד שייכנס לעניינים.

צריך לזכור שבנדר שיחק בסגנון שונה לגמרי של כדורסל בארבע השנים האחרונות ובעיקר היה בשולי הרוטציה של הקבוצות בהן שיחק. המעבר מסיטואציה כזו, למצב שבו הוא השחקן המרכזי של מכבי תל אביב בעמדת הפאוור פורוורד והציפיות ממנו גבוהות, הוא מעבר לא פשוט לכל כדורסלן. יחד עם זאת, אתמול הוא קיבל את הדקות שלו בתפקיד הסנטר ונגד ז'לגיריס זה עבד, כי למרות שברור שהקרואטי לא מספיק פיזי לעמדה 5, הזריקות מרחוק נכנסו לו ברגע ש"ברח" מאזור הצבע. קרוב לוודאי שה-3/4 שלו אתמול לא יחזרו בכל משחק ולכן הצבתו כסנטר לא תהווה פתרון הולם במשחקים הבאים, למשל השניים שמחכים לקבוצה בשבוע הבא – נגד ריאל מדריד ו-ולנסיה בחוץ.

גם במקרה של אנטה ז'יז'יץ', חשוב לקחת בחשבון שהוא ובנדר שחקני קו קדמי בסגנון שונה לחלוטין ממה שהיה למכבי בעונה שעברה, עם אייסי וטאריק בלאק לצדו של אות'לו האנטר. אני קורא שיש למכבי כוונה לצרף שחקן נוסף בעמדות 4-5 וטוב יעשו אם יחתימו אחד כזה.

לגבי המשחק הקרוב ביורוליג נגד ריאל, נחזור לנקודה שבה התחלנו. ריאל מדריד גם היא קבוצה שונה בתחילת העונה הזו, גם היא מושפעת לא מעט מנושא הקורונה והרבה מאוד מסוגיית העזיבה של פקונדו קמפאסו, וזה גורם גם לה להתקשות בהכרעת משחקים צמודים. למרות שהיא הפייבוריטית ומכבי מתקשה בספרד באופן מסורתי, הבלאנקוס פגיעים ואסור לשחקניו של ספרופולוס להגיע למדריד עם רגשי נחיתות, כי בהחלט אפשר להפתיע.