הכי פיקנטי שיכול להיות: פרנקפורט רוצה לנקום בקובאץ' ולהכאיב לבאיירן

ניקו קובאץ' ושחקני פרנקפורט
ניקו קובאץ' ושחקני פרנקפורט | Gettyimages

הקרב על האליפות מצטלב באופן מושלם עם המאבק על הכרטיס הרביעי לליגת האלופות ומתובל כהוגן במנה גדושה של נוסטלגיה. רגע לפני מחזור ההכרעה בבונדסליגה, יוכין על האקסים והאקסיות שחולמים להרוס

(גודל טקסט)

מחזור הנעילה בבונדסליגה עשוי להיות דרמטי במיוחד. הקרב על האליפות מצטלב באופן מושלם עם המאבק על הכרטיס הרביעי לליגת האלופות, ומתובל כהוגן במנה גדושה של נוסטלגיה. המאמנים המובילים פוגשים את האקסיות המיתולוגיות שחולמות להרוס להם את החגיגה. מה יכול להיות פיקנטי יותר?

המצב בפסגה ברור. אחרי שלא הצליחה לסגור את הסיפור בלייפציג וסיימה רק בתיקו מאופס, זקוקה באיירן מינכן לנקודה ביתית מול איינטרכט פרנקפורט. היא מדורגת שתי נקודות מעל דורטמונד, והיתרון בהפרש השערים אינו ניתן לסגירה. בורוסיה חייבת לנצח בחוץ את מנשנגלדבאך, ולקוות להפסד של האלופה. בהתחשב בעובדה כי הפסדים כאלה נדירים ביותר, ופרנקפורט עצמה לא ניצחה במינכן מאז שנת 2000, הסיכוי לא נראה מזהיר, אבל בכל זאת יש סיבה לאופטימיות בקרב הצהובים-שחורים, כי איינטרכט כבר גזלה תואר אחד מבאיירן לפני שנה.

היה זה בגמר הגביע הגרמני ב-19 במאי, כאשר אנטה רביץ' הנהדר פירק את האימפריה הבווארית עם צמד בדרך ל-1:3 משכנע באצטדיון האולימפי בברלין. לוקה יוביץ', שהפך העונה לאחד הסקוררים הלוהטים באירופה ומסומן כיעד מרכזי של ריאל מדריד, אז בכלל ישב על הספסל, כך שמצבה של פרנקפורט בהחלט השתדרג. והאיש שהושיב אז את יוביץ' על הספסל היה ניקו קובאץ', במשחק הפרידה שלו מהנשרים לפני המעבר לבאיירן אשר סוכם מראש. בדקות האחרונות שלו בקבוצתו הקודמת, הנחיל קובאץ' הפסד צורם לקבוצתו העתידית ושלח את יופ היינקס לפנסיה עם טעם קצת חמצמץ בפה.


פירק את האימפריה הבווארית. רביץ' בגמר הגביע (Gettyimages)

בפרנקפורט חגגו בהתלהבות עצומה תואר ראשון מאז 1988, אך התחושות הקשות כלפי קובאץ' ובאיירן לא נעלמו. המנהל הספורטיבי פרדי בוביץ' אמר במרץ 2018: "באיירן כלל לא פנתה אלינו לפני שגנבה את המאמן שלנו. זו הפגנת חוסר כבוד כלפינו, והדבר גורם לנו תסכול רב". אז אף נפוצו הדיווחים לפיהם פרנקפורט שקלה לפטר מיידית את קובאץ' כי לא הודיע על המגעים באופן מסודר, אך בחרה להמשיך איתו עד סוף העונה על מנת למנוע זעזועים מיותרים. הבחירה הצדיקה את עצמה כאשר הקבוצה הניפה את הגביע, אך כעת – שנה פחות יום מאוחר יותר – זה הזמן לנקום בקובאץ' עצמו, ולפגוע הרבה יותר בבאיירן. במינכן התאכזבו להפסיד בגמר הגביע, אך אובדן תואר האליפות יכאב להם פי מיליון.

ופרנקפורט הרי לא משחקת רק על הכבוד. אדי הוטר האוסטרי, מחליפו של קובאץ', שיפר את הקבוצה בכל המובנים האפשריים והצעיד אותה לעונה הטובה ביותר מאז תחילת שנות ה-90'. החלום המתוק היה הזכיה בליגה האירופית, אך הוא נגוז בדו קרב הפנדלים האכזרי מול צ'לסי בחצי הגמר. ואולם, כעת נותרה דרך נוספת להעפיל לליגת האלופות לראשונה בתולדות איינטרכט. ביום ראשון הסיכויים לכך קטנו כאשר היא הפסידה 2:0 בבית למיינץ, תשושה וסחוטה מנטלית מהמסע לסטמפורד ברידג', אך הם בהחלט קיימים.

הנשרים מפגרים בנקודה אחרי מנשנגלדבאך הרביעית ולברקוזן החמישית. גלדבאך מארחת את דורטמונד, ומיד נגיע לכך. לברקוזן חסרת היציבות של פטר בוס מתארחת אצל הרטה ברלין שנפרדת ממאמנה הנערץ פאל דרדאי. התסריט בו שתיהן מאבדות נקודות אפשרי בהחלט. אם הוא יתרחש, ניצחון במינכן יעלה את פרנקפורט לצ'מפיונס-ליג, יזרים עשרות מיליונים לקופת המועדון וישנה מהותית את מעמדו. זהו, אם כך, אחד המשחקים החשובים ביותר שידעה איינטרכט בשנים האחרונות. היא רוצה גם לכסח את באיירן ואת קובאץ', וגם ליהנות מהפירות. על הדרך, היא מסוגלת לסייע לדורטמונד, וזקוקה לעזרה הדדית.


זה הזמן לנקום בקובאץ' עצמו, ולפגוע הרבה יותר בבאיירן (AFP)

והרי גם כאן המצב מסקרן במיוחד, גם אם במובן אחר. לוסיאן פאבר, המאמן שהצעיד את דורטמונד למאבק האליפות הבלתי צפוי כבר בעונתו הראשונה על הספסל, הוא אחד האנשים האהובים ביותר במנשנגלדבאך. בפברואר 2011, הוא הוזעק לספסל גלדבאך כאשר הקבוצה הייתה במקום האחרון, עם הגנה מזעזעת, בדרך לירידה שנראתה ודאית. עם פאבר על הקווים, היא לא היתה ודאית. הוא הציב את מארק-אנדרה טר שטגן הצעיר בין הקורות, אירגן את השורות, החזיר לשחקנים המפורקים את הביטחון העצמי – והקבוצה שרדה כנגד כל הסיכויים. בעונה הבאה הוא כבר הפך את מרקו רויס לכוכב גדול בבונדסליגה, וגלדבאך סיימה רביעית. פאבר בנה ממנה קבוצת צמרת, העפילה איתה בסופו של דבר לליגת האלופות ב-2015, ושיקם לחלוטין את המועדון.

כעת הוא חידש את שיתוף הפעולה עם רויס בדורטמונד, ודווקא הצמד הזה עומד בין גלדבאך להעפלה נוספת לליגת האלופות. מבחינת המקומיים, החשבון טריוויאלי – ניצחון משאיר אותם במקום הרביעי, בתנאי שלברקוזן לא מביסה את הרטה בתוצאה גבוהה. אז גלדבאך חייבת לנצח את פאבר ואת רויס כדי להיות באלופות, ומהצד השני פאבר ורויס חייבים לנצח את גלדבאך כדי להשאיר סיכוי לאליפות. תיקו לא טוב לאף אחד מהצדדים. מה יכול להיות טוב יותר מבחינת הצופה הנייטרלי? וגם פטר בוס מחזיק, באופן אירוני ומשעשע, אצבעות לקבוצה שפיטרה אותו בעונה שעברה. אם דורטמונד תנצח את גלדבאך, ניצחון של לברקוזן יעלה אותה לליגת האלופות ללא קשר לתוצאת המשחק של פרנקפורט.

הכל משתלב ממש יפה, ויש גם אפשרות כי באצטדיון אחד כל השחקנים יחגגו, בעוד באצטדיון השני כל השחקנים יבכו. אם באיירן ופרנקפורט מסיימות בתיקו, דורטמונד מנצחת את גלדבאך, והרטה מנצחת את לברקוזן, הרי שבאיירן תהיה אלופה ופרנקפורט תסיים רביעית. דורטמונד תישאר ללא תואר, וגלדבאך לא תעפיל לליגת האלופות.


מרקו רויס במדי גלדבאך, שחייבת לנצח את פאבר ואותו כדי להיות באלופות (Gettyimages)

עוד באותו נושא: ניקו קובאץ'

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי