"אני לא יודע מה אני הולך לעשות עם הכדור לפני שאני מקבל אותו", מספר עוסמאן דמבלה. יש שחקנים שאוהבים לתכנן את המהלכים ולקרוא את המשחק מראש, אבל הצרפתי של ברצלונה הוא כישרון אינטואיטיבי בלבד. יש לזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, קבלת ההחלטות שלו לא שגרתית, הוא עלול לאבד המון כדורים ולהיות פזיז. מצד שני, הוא בלתי צפוי באופן קיצוני ומסוגל לבצע פעולות עוצרות נשימה שמשאירות את היריב חסר אונים. אי אפשר לחנך אותו או לתכנת אותו. הוא זקוק לגיבוי על מנת למצות את הפוטנציאל, והמערכת צריכה להתמודד עם המגבלות.
"אני מעריץ גדול של דמבלה", הצהיר ז'ואן לאפורטה, המתמודד בבחירות לנשיאות המועדון, "יש שחקנים שארצה להשאיר בבארסה לשנים ארוכות, והוא בהחלט אחד מהם. הוא זקוק לטיפול מיוחד, כי הוא גאון – ולגאונים צריך להתייחס אחרת. אני שמח לראות אותו מצליח בתקופה האחרונה".
כן, אפשר להגדיר אותו כסוג של גאון. דמבלה הוא שחקן ייחודי, והשליטה הזהה שלו בשתי הרגליים מפליאה. "אתה ימני או שמאלי?" שאלו אותו בתחילת הקריירה. "שמאלי", השיב הצרפתי. "אז למה אתה לוקח פנדלים בימין?", תהה העיתונאי. "כי אני בועט טוב יותר בימין", ענה עוסמאן. הראיון הזה הפך לקאלט, והוא מדגיש יותר מכל שאפילו לשחקן עצמו אין מושג מה יותר נוח לו. בכל רגע נתון על המגרש, הוא מסוגל ללכת לשני הכיוונים. לך תשמור עליו. קחו, למשל, את השער שלו לרשת סביליה בליגה בשבת האחרונה. שחקנים רבים מעדיפים להשתמש ברגל ימין בסיטואציה הזו. דמבלה הלך על שמאל, והכניע את השוער בקלילות.
הערב (רביעי, 21:55, שידור ישיר בספורט4) הוא שוב ייפגש עם סביליה, בקאמפ נואו, למשחק גומלין חצי גמר גביע המלך, אחרי שבמשחק הראשון ברצלונה הפסידה 2:0. סביליה היא היריבה המועדפת מבחינתו, כי הוא כבר הבקיע נגדה פעמיים בעבר – ובשני המקרים היה זה בימין. באוגוסט 2018, הוא הרשית בניצחון 1:2 על האנדלוסים בסופרקופה. באוקטובר 2019 הוא הפציץ נגדה ב-0:4 המוחץ בליגה. אלא שאז, שתי דקות לסיום המשחק, כאשר 3 הנקודות כבר מזמן מונחות בכיס, קילל דמבלה את השופט וספג כרטיס אדום – ותנופתו נעצרה בגלל השעיה דווקא כאשר הקבוצה סבלה ממכת פציעות. לא קל לדמיין מה אמרו עליו בתקשורת, ואפשר לטעון כי חוסר האחריות הזה מאפיין אותו באופן כללי.
הוא גאון שזקוק לטיפול מיוחד, אבל הגאון הזה עלול להיות ילדותי למדי. התנהגותו לא תמיד תקינה, האיחורים לאימונים שגרתיים יחסית, והגישה שלו עלולה לעתים לתסכל. זה לא תורם לתדמיתו, וכך גם הנטייה להיפצע – גם אם זה כבר ממש לא תלוי בו. המכלול הזה גרם לדמבלה להיתפס כשחקן שאי אפשר לבנות עליו. לא רק גישתו המנטלית מוטלת בספק תמידי, אלא גם כשירותו הפיזית.
זה התחיל עם פגיעה בירך שהשביתה אותו למשך חודשים בעונת הבכורה בקאמפ נואו, אחרי המעבר המתוקשר מבורוסיה דורטמונד תמורת 105 מיליון יורו, ונמשך בכך שהחמיץ כמעט את כל העונה שעברה בגלל פציעה דומה. לכן, השער ההוא מול סביליה היה היחיד שלו ב-2019/20, ובשלב זה הסבלנות הייתה קצרה. הסכום ששולם תמורתו נראה מוגזם, והציפיות התפוגגו. הוא כבר לא נער חדש ומבטיח, אלא שחקן בן 23 עם רקורד בריאותי והתנהגותי בעייתי, אשר ערכו בשוק בירידה.
הדבר מכניס את דמבלה למלכוד. על מנת להוכיח את עצמו, הוא זקוק לכך שהקבוצה תבנה את המשחק סביבו. מאידך, הקבוצה לא מוכנה לבנות את המשחק סביבו לפני שהוכיח את עצמו – וזאת עוד לפני שמזכירים את העובדה הבסיסית כי המשחק של בארסה בנוי סביב ליאו מסי. במובן מסוים, לא פשוט לשלב ביניהם, כי הפרעוש חולש על חלקים נכבדים מהמרחבים להם זקוק הצרפתי. נדרש זמן על מנת למצוא את הנוסחה הנכונה לשיתוף פעולה, אך בברצלונה לא תמיד הייתה סבלנות להמתין להבשלתו של הכוכב הצעיר.
האם עכשיו זה ישתנה? האם בשלב זה, באמצע עונתו הרביעית של דמבלה בקאמפ נואו, הוא בשל לגלות יציבות ולייצר המשכיות? האם ההצגה מול סביליה בשבת, כאשר נבחר לשחקן המצטיין במגרש בניצחון 0:2 בליגה, תהיה סתם הברקה או התחלה של רצף ארוך של משחקים משובחים? המאמן רונאלד קומאן רוצה להאמין שהאפשרות השנייה נכונה. "אין לי ספק לגבי איכויותיו של עוסמאן. הוא השתפר מאוד פיזית, ומוסיף עומק למשחק שלנו. אני אוהב את השחקן הזה, וכיף לראות אותו מאושר", סיפר ההולנדי.
דמבלה עצמו מסכים שהוא חזק יותר פיזית כיום. "כשהגעתי לכאן, הייתי שברירי. בברצלונה עבדתי עם מאמני הכושר, ואופן ההכנה שלי למשחק השתנה. עברתי שלוש שנים של בעיות רפואיות, אבל בעיות מחשלות אותנו. צריך להתמודד איתן בחיוך", הוא סיפר.
מצד שני, דווקא כאשר היה "שברירי" לדבריו, הפגין דמבלה את היכולת הטובה ביותר שלו. הוא פרץ לתודעה בסערה בראן, וסיפק עונה מחשמלת בבונדסליגה במדי דורטמונד, בסגנון המהיר של תומאס טוכל ב-2016/17. שיתוף הפעולה עם פייר-אמריק אובמיאנג פרח, והצרפתי נראה כמו הדבר הגדול הבא בכדורגל העולמי. מדוע? כי התכונות החזקות שלו באו לידי ביטוי. בדורטמונד ניתן הביטוי ליכולת לדהור לשטחים הפנויים עם הכדור בלי לדעת מראש מה הוא מתכנן לעשות – ופשוט לאלתר.
באופן מעט פרדוקסלי, היכולת הזו נפגמת בברצלונה, כי פעמים רבות הוא נדחק לאגף הימני, והקבוצה צריכה להתמודד עם פריצת מערכי הגנה סגורים של היריב. עם שמירה הדוקה במשחק עומד, הפעולות האישיות של דמבלה מובילות לאיבודי כדור – וזה גורר באופן מיידי את הביקורת. אם הוא נהיה זהיר יותר, מוסר יותר לרוחב ולאחור, ומחפש בעיקר את מסי, הוא הופך לשחקן צפוי יותר ושגרתי יותר. היתרון התחרותי שלו נעלם. צריך להחזיר לו את חופש הפעולה את הניצוץ השובב לעיניים. ואולי גם את הקלילות שעלולה להיעלם בגלל אימוני כושר מפרכים מדי. יש שחקנים שצריכים להישאר קלילים ושבריריים.
אלה הדילמות שניצבות בפניו, והתשובות עשויות להגיע בתקופה הקרובה. אולי לאפורטה יזכה בבחירות וישאיר את הצרפתי בקבוצה לשנים ארוכות כעוגן. מצד שני, אולי התכונות השליליות שלו ינצחו ויובילו אותו החוצה, בדרך לקבוצה קטנה יותר בה יוכל להיות שחקן מוביל ללא ספקות. בינתיים, כאומר, סביליה שוב מחכה לו במשחק הגומלין בגביע המלך. אחרי ההפסד במשחק הראשון, בארסה זקוקה מאוד להצגה נוספת של דמבלה, אולי בדרך לרמונטדה אל הגמר.
מה דעתך על הכתבה?