עושה מהם צחוק: ג'סי לינגארד הפך תסריט בלתי אפשרי למציאות

דייויד מויס ניסה להנמיך וציפיות והדגיש כי ג'סי לינגארד יזדקק לזמן על מנת להתאקלם בווסטהאם, כאשר הוחתם בהשאלה מנצ'סטר יונייטד בשלהי ינואר. מצד אחד, מנג'ר הפטישים היה זהיר מדי, כי הקשר הנמרץ הפציץ צמד כבר במשחק הבכורה שלו, ב-1:3 במגרשה של אסטון וילה. מצד שני, באמת נדרשה התאמה בת שבועיים לאחר מכן, כי שמו של לינגארד לא נרשם על הלוח במפגשים מול קבוצות התחתית פולהאם ושפילד יונייטד. אבל מאז… מאז פשוט אי אפשר לעצור אותו.

הנתונים הסטטיסטיים אבסורדיים ומרגישים כמו מדע בדיוני. לינגארד הבקיע ב-1:2 על טוטנהאם, בישל למיקאיל אנטוניו בהפסד למנצ'סטר סיטי, כבש ב-0:2 על לידס, תרם שער ובישול לתומאש סוצ'ק ב-3:3 נגד ארסנל, הבקיע וסיפק עוד אסיסט ב-2:3 על וולבס ואתמול חגג צמד נוסף במחצית הראשונה ב-2:3 על לסטר. בסך הכל, עומד מאזנו על שמונה שערים ושלושה בישולים בתשעה משחקי ליגה בלבד (הכי הרבה בליגה מאז פברואר, יחד עם קלצ'י איהנאצ'ו מלסטר).

שמונה שערי ליגה היוו עד כה שיא עונתי אישי מבחינת לינגארד. הוא עשה זאת ב-2017/18 בהדרכתו של ז'וזה מוריניו, וסלל את דרכו להרכב נבחרת אנגליה במונדיאל ברוסיה. אז נדרשו לו 33 משחקי ליגה על מנת להגיע לתוצאה, הפעם הוא מעורב ביותר משער למשחק בממוצע. מדהימה אפילו יותר ההשוואה לברונו פרננדס. אם מנכים את הכיבושים בפנדלים, יש לפליימייקר הפורטוגלי – הלב והנשמה של השדים האדומים – שמונה שערי ליגה ב-30 משחקים העונה. לינגארד הגיע לרף הזה בפחות משליש במדי הפטישים. כבר עכשיו יש לו יותר שערי ליגה בהשוואה לסאדיו מאנה או קווין דה בריינה, שלא לדבר על טימו ורנר שלא פוגע ממטר. אין דברים כאלה – זו אגדה בהתהוות.

למעשה, הגעתו של פרננדס מספורטינג ליסבון בינואר שעבר חיסלה סופית את הקריירה של לינגארד ביונייטד. עד אז הוא איכשהו היה ברוטציה, אבל המערך של אולה גונאר סולשיאר השתנה כאשר הגאון החדש דרך על כר הדשא ולקח לעצמו את תפקיד עושה המשחק הדומיננטי. איתו במרכז, עברה יונייטד ל-1-3-2-4, כאשר ללינגארד לא היה סיכוי להתחרות עם מרקוס ראשפורד, מייסון גרינווד, אנתוני מרסיאל, או אפילו דניאל ג'יימס. מובן שהוא לא היה רלוונטי גם לתפקידים בקישור המרכזי, שם בוחר סולשיאר צמד מתוך פול פוגבה, פרד וסקוט מקטומיניי. אז הוא פשוט נדחק הצידה לחלוטין, והאוהדים לא הזילו דמעה.

לינגארד הפך בעיני רבים לסוג של בדיחה מהלכת באולד טראפורד. הוא נקלע למשבר מקצועי אחרי גביע העולם ובמהלך 2019 לא היו לו שערים או בישולים כלל. עם הזמן, הפכו זאת רבים להלצה ברשתות החברתיות וציינו כל חודש שחלף עבורו ללא תפוקה. כאשר הגיעה 2020, במועדון כבר לא ממש בנו עליו, גם כאשר הוא שמר באדיקות על הכושר בזמן סגר קורונה וקיווה לחזור לפסים הנכונים. גם שער בודד לרשת לסטר ביולי לא שינה את תדמיתו והוא נופה לחלוטין מהסגל בעונה הנוכחית. סולשיאר סימפט אותו, אך הוא ממש לא התאים יותר לתוכניותיו ובגיל 28 כבר לא מדובר בנער. במועדון בונים עתיד סביב כוכבים צעירים ומוכשרים יותר.

אלה שעשו ממנו צחוק לא ידעו כי לינגארד התמודד במהלך 2019 עם מצוקה פסיכולוגית כבירה. רק לאחרונה הוא נפתח וגילה כי אימו סבלה מדיכאון קליני ואושפזה – והוא נדרש לטפל באחיו הצעירים על בסיס קבוע. הדאגה לאמא והאחריות הגדולה דרדרו גם אותו לקשיים נפשיים. "לעתים המשחקים עברו לידי, ולא ממש הייתי ברוחי על המגרש", העיד הקשר בכנות. הוא הוסיף גם פרט נוסף – ביתו במנצ'סטר נמצא במפלס התחתון, החלונות נמצאים כמעט מתחת לאדמה, והחדרים חשוכים. "בלונדון אני גר בקומה גבוהה, ויש המון אור בכל מקום. זה משנה את הכל", טוען לינגארד.

כן, הוא ראה את האור – תרתי משמע. אוהדים נוטים להתייחס לכדורגלנים כאל מכונות נטולי רגשות, אך מדובר באנשים רגילים, גם אם הם מרוויחים שכר עתק, ויש להם רכבי יוקרה ובגדי מעצבים. הם מתמודדים עם בעיות שגרתיות של אנשים רגילים אחרים, והיעדר אור בביתם ישפיע עליהם כאשר הם שרויים גם כך בתקופה קשה. כאשר משנים את האווירה, משאירים את הבעיות מאחור ויוצאים לדרך חדשה, התוצאה עשויה להיות מרהיבה. לינגארד ממצה את הפוטנציאל כעת וגם מויס ראוי לקרדיט על כך.

מנג'ר ווסטהאם העניק ללינגארד את חבל ההצלה היחיד שלו. כאשר החליטה מנצ'סטר יונייטד להוציא אותו להשאלה בינואר, הקבוצות הנוספות שהביעו עניין היו ווסט ברומיץ' וניוקאסל – והן לא בדיוק היו מאפשרות לו לפרוח במצבן הנוכחי. הפטישים, שנלחמים במפתיע על כרטיס לליגת האלופות, היו האופציה השפויה היחידה – ומויס אף מכיר היטב את לינגארד. הם הרי כבר נפגשו במנצ'סטר ב-2013, ולינגארד היה – תאמינו או לא – הכובש הראשון בקדנציה של הסקוטי כאשר הוא ירש את תפקידו של אלכס פרגוסון.

לינגארד, אז רק בן 20, קיווה כי ההצגה שלו במשחק ההכנה מול סידני תסלול את דרכו לסגל הבכיר של השדים האדומים. אולם, על אף שהצטיין במחנה טרום עונה, נשלח הקשר להשאלות בליגת המשנה – תחילה בברמינגהאם במדיה הפציץ רביעייה בבכורה ולאחר מכן בברייטון. "אל תדאג, אנחנו עוד נעבוד ביחד", הבטיח לו מויס, אבל הגורל לא אפשר לו לעמוד בהבטחתו. הוא פוטר עוד לפני שלינגארד שב למועדון בקיץ 2014. כעת, באיחור אופנתי של יותר משש שנים, היה זה הזמן הנכון לחדש את הקשר הישן.

ווסטהאם, שמכרה בינואר את החלוץ הצרפתי סבסטיאן האלר לאיאקס, לא הצליחה למצוא לו מחליף ראוי בחוד, ולכן הלכה על משהו אחר לגמרי. לינגארד הרב גוני סומן כקלף שעשוי לתת למויס אופציות מגוונות – לא רק באגפים, אלא גם במרכז ואולי אף כחלוץ שני. נגד אסטון וילה נתן לו הבוס את התפקיד החופשי כפליימייקר, בסגנון פרננדס, וקיבל תפוקה עוצרת נשימה. מאז, נעלמו כל הספקות – זה היה התפקיד המושלם עבורו. מהירותו וראיית המשחק שלו מתאימות כמו כפפה ליד לסגנון המעבר המהיר של הפטישים, והוא מפגין ביצועים יוצאים מהכלל, כולל שער בסלאלום פנומנלי נגד וולבס. לפתע, הוא אחד השחקנים המהנים והכייפיים ביותר באנגליה.

צפו בשער האדיר של לינגארד נגד וולבס

כאן המקום להדגיש שמאמנים תמיד אהבו אותו. לואיס ואן חאל קידם אותו, מוריניו העריך את הספק העבודה שלו וגארת' סאות'גייט ידע שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות בנבחרת. לכן הוא המליץ עליו בחום למויס ושמח מאוד על האפשרות להחזירו לסגל במשחקי מוקדמות המונדיאל בחודש שעבר. התחרות קשה, אבל בכושרו הנוכחי נראה לינגארד כמו באנקר בסגל ליורו 2020 – תסריט שהרגיש בלתי אפשרי בתחילת השנה. הדברים משתנים במהירות כאשר הכל מתחבר.

בווסטהאם קיבלו אותו בזרועות פתוחות וללא דעות קדומות, וזו בדיוק הגישה לה הוא היה זקוק אחרי המציאות המסוייטת מכל הבחינות בשנתיים הקודמות. כעת ינסו הפטישים להחתימו באופן קבוע בקיץ, אבל מנצ'סטר יונייטד תשתדל לגבות מחיר גבוה וגם ארסנל כבר נמצאת בתמונה. לונדון טובה עבורו. נכון שקצב ההבקעה המופלא לא יחזיק מעמד לאורך זמן, אבל יש יסוד סביר להניח כי לינגארד לא ייעלם יותר. את הניצוץ בעיניו יהיה קשה לכבות.