על שולחן הניתוחים: סלובניה וסרביה בדרך לגמר אגדי?

דראגיץ'
דראגיץ' | Getty

10 שנים אחרי גמר היורובאסקט הצמוד האחרון שראינו, הגיעו סוף סוף למעמד שתי נבחרות שמסוגלות לספק 40 דקות בלתי נשכחות. מי יתעלה, מי ייחנק ומי יהיה האקס פקטור? שילינג מתכונן

(גודל טקסט)

כדי להיזכר בגמר היורובאסקט הצמוד האחרון בו חזינו, צריך לחזור בדיוק 10 שנים לאחור. כל משחקי הגמר מאז הלילה בו הדהימה רוסיה של דיוויד בלאט את ספרד היו למעשה במעמד צד אחד. הערב זה יכול להשתנות, כשסלובניה וסרביה מסוגלות לספק תצוגה של כדורסל איכותי ומרתק שיוכרע רק בשניות הסיום שלו.

יותר מרבע מאה לאחר תחילתה של מלחמת האזרחים האיומה שקרעה את יוגוסלביה לגזרים, העפילו שתיים מהמדינות שהוקמו בעקבותיה למעמד הגדול של הכדורסל האירופאי. הן אולי לא הצליחו לשחזר את היכולת של הנבחרת המאוחדת מימי טרום אותה מלחמה, ככל הנראה הנבחרת האירופאית הטובה בכל הזמנים, אך הן בהחלט היו שתי הנבחרות הטובות ביותר ששיחקו בטורניר הנוכחי. הצפייה בכמה ממשחקיהן הקודמים הייתה פשוט חוויה, והתקווה שיצליחו להעניק עוד ערב אחד של כדורסל מצוין.

העתיד כבר כאן: בעקבות המעבר למתכונת של קיום היורובאסקט אחת לארבע שנים, הפך הטורניר הנוכחי למעין מסיבת פרידה מהכדורסל הבינלאומי עבור כמה מהשמות הגדולים של הדור האחרון. שניים שעוד יהיו בסביבה גם בטורנירים הבאים, ועוד איך יהיו, הם בוגדן בוגדנוביץ' הסרבי ולוקה דונצ'יץ' הסלובני. המשותף לשני הסופרסטארים הנהדרים (מלבד בחירתם בעבר לשחקנים הצעירים המצטיינים של היורוליג, ולהיותם כוכבי NBA בעתיד) הוא השילוב המנצח בין האנרגיה המתפרצת וחדוות המשחק שלהם מצד אחד, והשכל והבגרות שהם מפגינים מן הצד האחר.

נבחרת סרביה. קשוחה ויעילה
נבחרת סרביה. קשוחה ויעילה (פיבא)

החלק השני של המשפט מפתיע לכאורה בהקשר של דונצ'יץ', שחגג 18 רק לפני כמה חודשים. פעם אחר פעם אנו נאלצים לשפשף את העיניים כשאנו חוזים בביצועיו של מי שעתיד להפוך לאחד מגדולי השחקנים האירופאים הגדולים בכל הזמנים, ומתקשים להבין כיצד שחקן צעיר כל כך מפגין כזו יכולת וכזו חוכמת משחק. תוצאה כנראה של גנים משובחים, מאמנים נכונים לאורך הדרך והקרדיט העצום לו זכה בריאל מדריד, שנתנה לו במה ודקות משחק כחודשיים לאחר יום הולדתו ה-16.

מעבר למספרים האדירים (15.1 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים בממוצע למשחק בטורניר) מרשימה בעיקר היכולת של דונצ'יץ' ברגעי ההכרעה של המשחקים, בהם הוא מעלה רמת משחקו בצורה דרמטית. אך בדקות ההכרעה של הגמר הערב, אם וכאשר, עתיד הגארד הסלובני לפגוש מן הצד השני ווינר לא פחות גדול ממנו. היכולת של בוגדן בוגדנוביץ' לאורך האליפות (20 נקודות וחמישה אסיסטים בממוצע למשחק) לא ממש הפתיעה את מי שעקב אחר התפתחות הקריירה של הגארד, שאומנם נראה כאילו נמצא בסביבה כבר שנים רבות, אך גם הוא צעיר (בן 25) ששיאו עדיין לפניו.

מה שבכל זאת הפתיע גם את אוהדיו של בוגדאנוביץ' הוא הקילר אניסטינקט יוצא הדופן שהפגין במשחקים הצמודים. גם בערבים פחות מוצלחים שלו ידע הגארד, שאת חוכמת משחקו ניתן להגדיר כבר בשלב זה של הקריירה שלו כעל סף הגאונות, לשלוט לחלוטין במשחק בדקות הסיום ולהפגין מהלכים שלא זכורים בנבחרת סרביה מאז כיכב בשורותיה מאמנם הנוכחי, סשה ג'ורג'ביץ'. קרב בין בוגדנוביץ' לדונצ'יץ' במאני טיים עשוי להיות חוויה אדירה. ולא שהם יהיו שם לבד. ממש לא.

דונצ'יץ' במדי ריאל. הביטחון בגיל 16 נותן את אותותיו
דונצ'יץ' במדי ריאל. הביטחון בגיל 16 נותן את אותותיו (AFP)

אלה שכבר מזמן שם: נדמה שיבשת אירופה כולה הכירה סוף סוף בשבועיים האחרונים בגדולתו של גוראן דראגיץ'. הגארד הסלובני הנפלא, שמעמיד כבר שבע עונות רצופות ממוצעי נקודות דו ספרתיים ב-NBA (כולל שתיים בהן סיים עם למעלה מ-20 נקודות למשחק) נחשב כבר מזמן לאחד מבכירי הכדורסלנים ביבשת. רק כעת, בעקבות מה שמסתמן כטורניר השיא בקריירה שלו, הוא עתיד לקבל את כרטיס הכניסה למועדון של הגדולים מכולם.

עם ממוצעים של 21 נקודות ויותר מחמישה אסיסטים למשחק, בתוספת לקור רוח רצחני, הוא הכוכב הראשי של ההצגה הסלובנית, עם כל הכבוד (ויש כאמור המון כבוד) לנער הפלא דונצ'יץ'. קריירת ה-NBA של הסנטר הסרבי הענק, בובאן מריאנוביץ', אומנם מרשימה הרבה פחות מזו של דראגיץ', אבל השפעתו על העפלתה של נבחרתו לגמר הייתה עצומה גם היא. 13.3 נקודות וחמישה ריבאונדים למשחק ב-16 דקות בלבד (תוצאה של צבירת עבירות ומחסור באוויר, האופייני לשחקן בממדיו העצומים) העמיד הענק הסרבי בטורניר עד כה, כשהוא מפגין טכניקה והבנת משחק נדירות לשחקן שגובהו יותר מ-220 סנטימטרים. התעלות נוספת שלו או של דראגיץ' יכולה לסדר לנבחרותיהם תואר גדול ולהם את רגע השיא בקריירה.

סגנון מנצח: סלובניה היא הנבחרת שהציגה את הכדורסל האיכותי, האסתטי וההתקפי ביותר בטורניר. עם ממוצע של 90 נקודות למשחק, ארבעה קלעי שלשות קטלניים (כולל אנתוני רנדולף שעושה זאת מעמדת הפאוור פורוורד) וקצב משחק מסחרר, הצליחה הנבחרת של המאמן קוקוסקוב להשאיר מאחור את כל יריבותיה (כולל שתי אלופות אירופה האחרונות, צרפת וספרד), כשהמרכיב הנוסף במתכון להצלחה הוא ההתלהבות וחדוות המשחק של השחקנים (בראשות הסנטר וידמאר), שרבים מהם יודעים כי מדובר מבחינתם בהזדמנות בלתי חוזרת לעשות היסטוריה.

בוגדאנוביץ'. רק בן 25
בוגדאנוביץ'. רק בן 25 (פיבא)

סרביה (כזכור ללא תאודוסיץ' ויוקיץ') פחות מוכשרת מיריבתה, אך היא מחפה על כך בעזרת כדורסל חכם וקשוח, ריבאונד התקפה מצוין וכמובן הרבה מאד כוח רצון הנשען על מסורת מנצחים ארוכת שנים. נהוג לומר שמשחקים גדולים מוכרעים קודם כל בצד ההגנתי, וכאן יש לסרבים יתרון, אך הוא נראה שברירי עד לא קיים לנוכח הכישרון העצום שיש לשחקנים הסלובנים. יתכן מאד שמה שיכריע את המשחק יהיה התעלות מצדם של האקס פקטורים. בין המועמדים למשרה נמצאים פרפליץ' בעל הידית הקטלנית מן הצד הסלובני, ומיודענו מילאן מצ'באן המנוסה והיעיל מן הצד השני, כשגם למידת כשירותו של הרכז הסרבי סטפן יוביץ' יכולה להיות השפעה גדולה על התוצאה. אך יתכן מאד, והלוואי שכך יקרה, שההכרעה תושג בזכות התעלות נוספת של אותם כוכבי ענק שנצצו לאורך כל הטורניר, ומסוגלים לתת הצגה אחת נוספת.  

עוד באותו נושא: נבחרת סלובניה, סרביה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי