אחד הדברים שבלטו אצל הפועל באר שבע בעונה האירופית הקודמת הייתה הדרך שבה היא שיחקה במשחקי החוץ, מול יריבות שעל הנייר ולפי ערכן הכספי היו הרבה מעבר לדמיון שלה. האלופה, גם ברגעים הקשים בסלטיק פארק בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, שיחקה כדי להבקיע. לא בלחץ, אלא דרך הנעת כדור מסודרת ובעיקר משחק שהיה מאוד רגוע, גם כאשר היריב לחץ על הכדור.
יש למשחק כזה השפעה פסיכולוגית עמוקה על היריב. קבוצה שמשחקת רגיל בבית ובחוץ כאחד נחשבת כקבוצה חזקה מנטלית. קבוצה כזו מחייבת גם יריב עדיף להשאיר שחקנים מאחור, לפעמים כאלה שלא תוכננו להישאר שם, ואז אין משקל לעדיפות טכנית כשיש נחיתות מספרית. כאשר היריב הנחות לא עומד כולו מאחורי הכדור אלא שולח שחקנים לעומק, קשה מאוד ואסור לשחק גבוה, כי החשיפה למתפרצות היא שכיחה גם מול קבוצות נחותות ממך. קבוצה שמניעה כדור, מצמצמת רווחים ומשחקת דרך האגפים, היא קבוצה שלא באה להתגונן.
כאשר אתה משחק מול יריבה חלשה ממך, שצריכה רק 0:1 כדי לעלות לשלב הבא, משחק כזה מאוד מבלבל את היריב. הוא חייב לתקוף כדי לנצח, אבל בוודאי שאסור לו להמר. ולכן, אפילו בניגוד למשחק נגד שריף טיראספול בשלב הזה אשתקד, לב"ש אין סיבה לשחק אחרת הלילה בבודפשט. היא חייבת לשחק רגיל, כי מולה לא תעמוד יריבה שתמרר לה את החיים. מולה תעמוד יריבה שתנסה לנצח אותה. האם היא יכולה? ובכן, היא יכולה לנצח הרבה פחות מאשר להפסיד. ללא קהל ביתי יהיה קשה מאוד להונבד לייצר אנרגיות שיאפשרו לה להתגבר על הנחיתות המקצועית ולנצח את ב"ש בתוצאה הדרושה.
ברק בכר. משפיע פסיכולוגית על יריביו
מבחינת ב"ש צריך גם לקוות כי האצטדיון הכמעט ריק לא יוריד גם אצלה אנרגיות. חשוב לה ש-200 האוהדים האדומים שיהיו הערב בבודפשט לא יהיו סתם פונקציונרים, אלא כאלה שבאו לעבוד. זה יוצר תפוקה. ב"ש של ברק בכר שינתה לא רק את התפיסה במועדון, אלא הציגה כדורגל שמעט מאוד קבוצות ישראליות הציגו באירופה בעבר, ואלה שהציגו גם הגיעו להישגים. עם כדורגל כזה, ב"ש תעבור לא רק את הונבד, היא גם תנצח בשבוע הבא את מי שתגיע אליה מבין לודוגורץ או ז'לגיריס.
הדברים תלויים בעיקר בשידרה של המועדון: במיגל ויטור, שהשער שלו הבהיר להונגרים שהוא לא בלם רגיל. בג'ון אוגו, שצריך להביא את האיכויות הפיזיות שלו לידי ביטוי. באגפים שמאוישים במאור מליקסון וטוני וואקמה, שאמורים לספק את משחק המעבר הקטלני, וכמובן בבן שהר, שאם יחזור להיות מפוקס וימשיך לשמור על הממוצע שלו בקבוצות ישראליות – שער בכל שני משחקים – גם יבקיע.
המטרה של הפועל ב"ש היא לפחות להגיע לשלב הבתים באחד מהמפעלים, כי זה מקומה של האלופה הישראלית, ולא משנה מי זו. אבל מעבר לכך, ב"ש צריכה להמשיך ולייצר לעצמה נקודות דירוג שיהפכו אותה כמה שיותר מהר למדורגת גם בשלבים הבאים. הפסד של 1:0 הערב או הפסד בהפרש של שני שערים יהיה כישלון מהדהד שממש לא מתאים לרוח השורה במועדון. זה יכול לשנות את כל העונה. הכדורגל הישראלי צריך לברך על כך שב"ש היא זו שמייצגת אותו במוקדמות ליגת האלופות. העובדה כי לא ממהרים שם להחתים זר שישי – שיחייב את ברק בכר להושיב לפחות זר אחד על הספסל במשחקי הליגה – זו תעודת כבוד. זו לא קמצנות, אלא סדרי עדיפויות. בלי שלב הבתים, אין טעם לזר שישי בכדורגל הישראלי, ובניגוד למכבי חיפה שלא משחקת באירופה, ב"ש נוהגת בשיקול דעת ולא בפאניקה.
מיגל ויטור חוגג בטרנר. עמוד השידרה של הקבוצה
מה דעתך על הכתבה?