הפועל ירושלים מול מכבי חיפה, אדום מול ירוק, הכסף הגדול של אורי אלון מול הכסף (הקטן) של ג'ף רוזן, הניסיון של סימונה פיאניג'אני מול הצניעות של עופר רחימי. כל אלו ייפגשו הערב (חמישי, 21:00) בהיכל מנורה מבטחים בקרב על צלחת האליפות לעונת 2016/17. כמה מחשבות לקראת המשחק המסקרן.
1. ג'רלס מול דייסון. השאלה מי יכתיב את הקצב בהפועל ירושלים עשויה להכריע את תוצאת המשחק. אם ג'רלס והכדררת הבלתי נגמרת שלו יתפסו פיקוד, האדומים צפויים להיקלע לקרב חפירות עם מכבי חיפה ועם משחק הפנים הבעייתי שלהם (אליו נגיע מיד) והקשיחות החיפאית (גם אליה נגיע) זה יהווה בעיה קשה עבורם.
לעומת זאת אם דייסון ייכנס לעניינים ויריץ את חבריו אחרי כל החטאה/איבוד של הירוקים הוא יפתח וירווח את המגרש עבור חבריו ואז השלשות במעבר של פיטרסון, הלפרין, ג'רלס ושלו עצמו יוכלו לפתוח פער שלירוקים יהיה קשה לסגור. ירושלים הובילה ב-20 בדקות בהן הגארד הזריז שהה על המגרש בחצי הגמר מול מכבי ראשון לציון. אסור גם לשכוח שמדובר בשחקן הגנה מצוין, היחיד בסגל של ירושלים שיכול איכשהו להקשות על גרגורי ורגאס.
2. ווילי וורקמן ועמית שמחון. לשני השחקנים הישראלים יש את המשימה החשובה ביותר, לעצור את שחקן המאני טיים הכי טוב שיש להפועל ירושלים – טרנס קינזי. הפורוורד המנוסה של האדומים העמיד את מדד הפלוס-מינוס הטוב ביותר בחצי הגמר ומתעלה כמעט בכל משחק חשוב.
המשימה של שני השחקנים בירוק תהיה להקשות עליו בהגנה (שניהם שומרים מצוינים), אבל גם להתיש אותו בצד השני של המגרש. בחצי הגמר מול מכבי ת"א רשם וורקמן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר בישראל כשקלע 9 נק', 7 ריב' ו-17 נק' מדד. המתאזרח יצטרך להעז, ללכת מדי פעם לסל וגם לנסות את מזלו מחוץ לקשת (זוכרים את השלשה על הראש של גל מקל בחצי הגמר?). גם שמחון יצטרך להיות יותר קרוב לממוצע בעונה הסדירה (14) מאשר לממוצע בפלייאוף (8.2).
ווילי וורקמן ועמית שמחון. יש להם משימה חשובה (עדי אבישי)
3. אמארה סטודמאייר. 13 עונות בליגה הטובה בעולם יש באמתחתו של הסנטר הירושלמי ואפילו לא תואר אחד. בגמר הגביע בפברואר הוא הפסיד למכבי ת"א, הערב תהיה לו אפשרות לזכות בתואר ראשון (ואחרון?).
הרבה יהיה תלוי בסטודמאייר ובריצ'רד האוול שחולק עמו את עמדה מספר 5. אפקטיביות של שניהם בהתקפה, משחק גב לסל איכותי וניצול היתרונות בתוך הצבע יכולים לייאש את הקבוצה מהכרמל. קווין פינקני בן ה-33 מגיע אחרי 35 דק' של התעלות בחצי הגמר וגם כך לא מדובר באחד שאזור המחיה שלו נמצא קרוב לסל (על אף ששיפר את הפרמטר הזה מאז הקדנציה הקודמת בישראל). עבודה מאומצת בהגנה תשאיר אותו ללא אויר למשימות ההתקפיות.
4. ג'ון דיברתולומאו. כשג'ון די (ככה קוראים לו החבר'ה) הגיע לישראל לפני קצת פחות משנתיים סיפרו שחקנים בחיפה שמדובר בשחקן שאפילו לא מתאים לליגה הלאומית. הגארד עצמו הודה בימים האחרונים שהוא מעולם לא חלם לשחק בישראל. בעונה הבאה הוא כבר ישתכר בצורה מכובדת במכבי ת"א (או בהפועל ירושלים).
את זה שמדובר בשחקן הגנה מצוין כולנו יודעים כבר שתי עונות, אבל בחמשת משחקי הפלייאוף האחרונים הוא גם ביצע קפיצה התקפית מרשימה. מ-11 נק' בעונה הסדירה ל-21.8 בפלייאוף, מ-40 אחוזים ל-3 ל-60 ומ-84.9 אחוזים מקו העונשין ל-100. גם המסירות שחילק בחצי הגמר לא היו מביישות את טובי המוסרים בליגה שלנו (3.4 אסיסטים בממוצע בפלייאוף). תצוגה התקפית משובחת של הגארד קריטית מול ההגנה הנהדרת – והלא מספיק מוערכת – של הקבוצה מהבירה.
ג'ון דיברתולומאו. הבולדוג של חיפה (ערן לוף)
5. בר טימור. קשה שלא לשים לב לנסיגה ביכולת של הרכז האמיתי היחיד בהפועל ירושלים ככל שהולכת ומתקדמת העונה. מ-10 נק' בעונה הסדירה הוא צנח ל-5.2 נק' בפלייאוף, מ-25.4 דק' ל-16.8 ומ-3.5 אס' ל-2 בלבד בממוצע למשחק.
אולי זה החוזה שמסתיים והדיבורים על הקבוצה הבאה, אולי אלו דקות המשחק המרובות של ג'רלס (34.3 בפלייאוף), אבל הערב השחקן בן ה-25 צריך לשים הכל בצד. מול ה'בולדוגים' בקו האחורי של מכבי חיפה לטימור יהיה תפקיד חשוב – לשמור על הכדור ולפתח התקפות ראויות. משחק טוב וזכייה באליפות יוציאו אותו במומנטום לקיץ עם הנבחרת ולמו"מ על החוזה הבא.
סימונה פיאניג'אני. תגידו מה שתגידו, במבחן התוצאה הוא הצליח (דני מרון)
6. סימונה פיאניג'אני. אתם יכולים להגיד שהוא לא האיש הכי מבריק על הפלנטה, שהכדורסל שלו היה קשה לצפייה (לאן באמת נעלם המשחק הקצבי מהתקופה בסיינה?), אבל אם הצלחת תצא לכיוון ירושלים קצת אחרי 23:00 המאמן האיטלקי יסכם עונה עם גביע ווינר (שלא תעזו לזלזל), עם חצי גמר יורוקאפ ראשון לקבוצה אחרי 11 שנים, עם הגעה לגמר הגביע (מה לעזאזל קרה לו במחצית השנייה?) ואליפות נחשקת.
פה אולי נזכור לו עוד כמה שנים את משחק ההתקפה החלש, אבל באירופה סופרים לו תארים והגעה לשלבים המכריעים ובזה הוא עמד בכבוד (אם יזכה כמובן). כמעט ארבע שנים וחצי חלפו מאז שאימן קבוצה בפעם האחרונה ופיאניג'אני יחזור בגדול. במילאנו כבר יצפו מהקבוצה שלו לשחק כדורסל הרבה יותר טוב. נתראה בעונה הבאה ביורוליג.
מה דעתך על הכתבה?