שלוש פעמים ביקר דייגו מראדונה בישראל ולי יצא ללוות בחלק מהרגעים את השחקן שעד היום רבים סבורים שהיה הטוב בעולם. ב-1986 הוא הוליך את ארגנטינה לזכיה מדהימה במונדיאל. הוא לקח על הגב נבחרת די בינונית, כזו שלא היו בה כוכבים כמו אלה שסובבים כיום את ליאו מסי. עד היום בארגנטינה יש המאמינים במאה אחוזים שההנפה הושגה מסיבה אחת בלבד – הביקור בישראל והעובדה שדייגיטו טמן פתק בכותל המערבי בו ביקש מאלוהים שיסייע לו לזכות בגביע העולם.
במשחק לפני ישראל ארגנטינה הפסידה לנורבגיה, כך שהיה ברור שהשחקנים חייבים תוצאה חיובית לפני המונדיאל. זה היה המשחק האחרון לפני הטיסה למקסיקו.
התוצאה הייתה ניצחון 2:7 ענק מול השוער אבי רן ז"ל, שנבחר אז לשחקן השנה של העיתון "חדשות", שאירגן את המשחק. מראדונה כבש צמד. נדב יעקובי, איתו עבדתי אז בעיתון, היה השליח שקידם את המשחק והקדיש כתבת ענק לכוכב הבא של הנבחרת קלאודיו בורגי, שאכן מימש את הפוטנציאל בעיקר רק במשחק הזה כשבישל שניים וכבש שער משלו. בסופו של דבר נקודות האור היחידות לישראל היו משה סיני שצמצם ל-2:1 ואורי מלמיליאן שהשווה ל-2:2. שניהם כבשו בבעיטות חופשיות.
הייתי אז כתב צעיר שדיווח על הפועל תל אביב לעיתון והייתי צמוד לקבוצה בעונת האליפות ההיסטורית שלה. בעיתון פרסמנו בכל יום ראשון דיווחי צבע וציטוטים מחדר ההלבשה של כל קבוצה, אבל בהפועל תל אביב האחים של משה סיני, שהיו מעין סדרנים שהשליטו סדר במועדון, לא איפשרו אף פעם להיכנס פנימה. היום זה נשמע כמעט הזוי שכתב ייכנס לחדר ההלבשה.
והנה אחרי המשחק מול ארגנטינה נכנסתי לחדר ההלבשה. לא שלנו, שלהם. דייגו בדיוק סיים להתקלח. הוא שם עליו משהו קטן שיכסה את מבושיו, בעוד העיתונאים הארגנטינים והישראלים נכנסו פנימה כשהם עומדים מסביבו וכותבים כל מילה שלו.
הניף את הגביע רק בזכות הפתק בכותל? (gettyimages)
באימון הבא של הפועל תל אביב שאלתי את האחים של משה: "תגידו, איך זה שמראדונה התראיין חצי עירום ולי לא נותנים להיכנס לחדר ההלבשה?". הם הבטיחו שאם הפועל תזכה באליפות, כולם ייכנסו. הייתי האחרון שנכנס לחדר ההלבשה אחרי הניצחון ההיסטורי על מכבי חיפה.
ארבע שנים לאחר מכן, רגע לפני המונדיאל באיטליה, הצליחו ב"חדשות" להביא שוב את ארגנטינה ומראדונה לארץ. זה התאפשר בעיקר בגלל האמונה של הארגנטינים שהם שוב יצליחו בגלל הביקור בישראל. מראדונה היה אז כוכב ענק כמו מסי כשלקח את נאפולי להצלחות ענק, אבל הנבחרת קירטעה.
בשדה התעופה הייתה המולה מטורפת כשמראדונה נחת. הוא הגיע כשעל יד אחד החזיק את בתו דלמה ובשניה את ג'יאנינה. ארגנטינה הגיעה אז לארץ אחרי תוצאות לא טובות במיוחד מול שווייץ ואוסטריה. איש הרדיו הנלהב קמי ברץ, שרצה להגיע לדייגו, פגע קלות שלא במתכוון עם המיקרופון באחת הבנות של הכוכב, שהגיב בהכנסת מרפק לכתב החרוץ.
עם נאפולי הוא חגג, אבל הנבחרת קירטעה (gettyimages)
גם על כר הדשא היה עימות עם מראדונה. בלם הנבחרת רואי חדד נכנס בדייגיטו בדקה השניה והצרחות של דייגו עליו "מונדיאל, מונדיאל" נשמעו למרחוק ביציע. הוא ציפה שלא ישמרו אותו חזק כמו במשחק הקודם והופתע מהתיקול. לאחר מכן הוא כבש שער מצוין וקבע 0:1, אבל טל בנין במשחקו השני בנבחרת הוכיח איזה כשרון צומח לנו כשהבקיע שער מצוין והשווה ל-1:1. קלאודיו קאניג'ה קבע 1:2 במחצית השניה.
ב1991 השעתה אותו התאחדות הכדורגל האיטלקית ל-15 חודשים בגין שימוש בסמים. אז גם התברר שמראדונה מכור לקוקאין. בכל זאת, הוא הצליח לחזור לעצמו בזמן לקראת מונדיאל 1994.
ב-1994 הביא העיתון "מעריב" את מראדונה והחבר'ה לפני גביע העולם בארצות הברית. דייגו הגדול, רגע לפני שנזרק שוב בגלל שימוש בסמים, הגיע לישראל וחלק חדר במלון עם הכשרון הגדול אריאל אורטגה, עוד לפני שזה הסתבך בפרשיות שונות. כך "אל בוריטו" (החמור הקטן) קיבל ממראדונה שיעור בכוכבות.
גם הוא למד ממראדונה. אורטגה (gettyimages)
לפני אחד האימונים של ארגנטינה האוטובוס חיכה ליד המלון. כמעט כל השחקנים והמאמן ישבו בתוכו. ומי לא ירד עדיין? דייגו מראדונה בן ה-33 וכמובן חברו לחדר אורטגה, ששיחק אז חמש דקות כמחליף. ארגנטינה ניצחה 0:3 מצמד של גבריאל "באטיגול" באטיסטוטה ושער של קלאודיו קאניג'ה. מכאן האלביסלסטה יצאה לארה"ב ופישלה. כך הסתיים הרומן של מראדונה עם ישראל.
מה דעתך על הכתבה?