להיכן שלא תביטו, הכדורגל הספרדי שולט באירופה ביד רמה. השחקנים הטובים בעולם משחקים בלה ליגה, והכוכבים העולים בליגות של איטליה (פוגבה, דיבאלה), אנגליה (מחרז, קאנטה, קיין) וגרמניה (לבנדובסקי, אובמיאנג) מועמדים להגיע לשני המועדונים העשירים בעולם – ריאל מדריד וברצלונה.
אתלטיקו מדריד באה להזכיר לנו שהבסיס להצלחה הוא שחקנים ספרדים (קוקה, גאבי, סאול, חואנפראן), אבל גם בהרכב של ריאל אתמול מול מנצ'סטר סיטי עלו 4 שחקנים ספרדים, וגם ב-11 של בארסה יש 4 ספרדים.
למעשה גם שתי היריבות המאוכזבות של ריאל ואתלטיקו בחצי גמר ליגת האלופות – מנצ'סטר סיטי ובאיירן מינכן – רוויות בהשפעה ספרדית: סיטי מנוהלת על ידי בכירים שהגיעו מהנהלת ברצלונה; חסוס נבאס ובעיקר דויד סילבה (כמה הוא היה חסר אתמול לסיטי) הספרדים, ולצידם עוד שחקני מפתח נוספים (אגוארו, טורה ואחרים) ומאמן (פלגריני) הגיעו למנצ'סטר מלה ליגה. ואין צורך להרחיב על הספרדיוּת של באיירן תחת גווארדיולה עם השחקנים שרכש. ואגב – שחקנים שהגיעו מלה ליגה מככבים כיום בקבוצות הצמרת בפרמיירליג ובסרייה אה.
צ'אבי ובאיירן. ההשפעה הספרדית לא סייעה מול אתלטיקו (AFP)
בשורה התחתונה: 5 מ-6 המשתתפות בשלושת גמרי ליגת האלופות האחרונים הן קבוצות לה ליגה (רק יובנטוס בעונה שעברה הצליחה לדגדג את העליונות הספרדית).
דרבי מדרידאי ב-28 במאי בסן סירו, מילאנו, בגמר ליגת האלופות משמעותו שזו עונה שלישית ברציפות שקבוצה ספרדית תהיה אלופת אירופה. ואחרי הזכיות של ריאל ב-2014 ובארסה ב-2015, ייתכן מאוד שב-2016 נקבל אלופה ספרדית שלישית בשלוש עונות. הרי אתלטיקו לא תהיה אנדרדוג בגמר אחרי שהדיחה את שתי הפייבוריטיות הגדולות במפעל, ברצלונה ובאיירן מינכן, וניצחה את ריאל בברנבאו רק לפני חודשיים.
הקולצ'ונרוס חוגגים. כבר לא אנדרדוג (AFP)
זו גם כנראה עונה שלישית ברציפות שקבוצה ספרדית תזכה בליגה האירופית. סביליה (4 זכיות, כולל בשנתיים האחרונות) ואתלטיקו (2 זכיות) הניפו את גביע הליגה האירופית/גביע אופ"א שש פעמים בעשור האחרון. והערב סביליה ו-ויאריאל פייבוריטיות במשחקי הגומלין שלהן. יתכן מאוד שלראשונה בהיסטוריה נקבל שני גמרים אירופים על טהרת ליגה אחת! מדהים!
קבוצות לה ליגה גברו על יריבותיהן ב-47 מ-50 מפגשי הנוקאאוט האירופים האחרונים – 94% הצלחה (לפני משחקי הערב). הן ניצחו ב-13 משחקי גמר אירופים (כולל סופר קופה) ברציפות, ו-21 מ-22 הגמרים האחרונים. ומה הפלא? שימו לב לשחקנים המכריעים בחצי גמר ליגת האלופות: המגן הספרדי המצוין דני קרבחאל הכניס כדור עומק מצוין שהפך לשער הניצחון של ריאל על סיטי והוביל לשחזור הגמר מ-2014. אתלטיקו עלתה לגמר בזכות שערים של הכישרון הספרדי סאול במשחק הראשון מול באיירן מינכן (איזה סלאלום!), ובגומלין – אחרי שצ'אבי אלונסו – עוד ספרדי – כבש לזכות באיירן, הגיע בן ארצו פרננדו טורס ובישל נהדר לאנטואן גרייזמן "הצרפתי" את השער המכריע בהתמודדות.
הסיבות לניצחון הכדורגל הספרדי
1. הטכניקה קודמת לפיזיות
כתבתי שגרייזמן "צרפתי" כי הוא מוצר ספרדי, ואם תרצו כוכב אתלטיקו הוא הסמל להצלחת הכדורגל הספרדי. הוא גדל בעיירה קטנה סמוכה לליון ומגיל צעיר כיכב באקדמיה של מועדון מקומי קטנטן, אבל הסקאוטים הצרפתים מהמועדונים הגדולים זלזלו בו, טענו שהוא שברירי, חלש ונמוך מדי בשביל להתקדם למועדון גדול. לריאל סוסיאדד הממדים הפיזיים לא הפריעו כשהם הציעו לו להצטרף בגיל 14, ושם, במועדון מחבל הבאסקים, בנה גרייזמן את הקריירה שלו כשחקן.
סוסיאדד האמינה בו ופיתחה אותו כשחקן, והוא החזיר למועדון בענק. סחב את סוסיאדד מהליגה השנייה ועד להשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות, כשבאופן סמלי הבאסקים הדיחו בפלייאוף את… אותה ליון שלא רצתה בו בצעירותו. גרייזמן כיכב וכבש בסטאד ז'רלאן את השער הראשון בדרך ל-0:4 בסיכום שני המפגשים.
כמה אירוני שהשחקן שהכדורגל הצרפתי לא האמין בו בתחילת דרכו, הוביל את נבחרת הנוער של צרפת לזכיה ביורו ביתי ב-2010, וכיום הוא הכוכב ההתקפי הגדול ביותר שלה והתקווה שלה ליורו 2016 הביתי. גרייזמן שכבש הכי הרבה שערים מכריעים העונה – מול בארסה ובאיירן בליגת האלופות, מול ריאל בברנבאו לפני חודשיים ואפילו מול ראיו ואייקאנו בשבת הוא עלה מהספסל וכבש כעבור דקה בלבד את השער היחיד במשחק.
גרייזמן. כיום הוא התקווה הגדולה של הטריקולור (AFP)
הדרך בה מטפחים כישרונות טכניים באקדמיות של מועדונים בספרד הוכיחה עצמה. הכוונה לא רק לאקדמיות המפורסמות והמפוארות של בארסה וריאל, אלא בעיקר למועדונים קטנים בליגות הנמוכות. פילוסופיית המשחק הספרדית היא (חוץ מאתלטיקו "האיטלקית") הוא משחק פתוח, "לתת לשחק" (DEJAN JUGAR), שימת דגש על משחק יפה לעין והבלטת השחקנים הטכניים על פני הפיזיים. מסי (שכזכור גם הוא חי באקדמיה ספרדית), אינייסטה, גרייזמן ואיסקו הם דוגמאות בולטות, ויש עוד רבים וטובים ברוב הקבוצות. לאור ההצלחה במפגשים מול יריבות מליגות פיזיות יותר (אנגליה וצרפת), אי אפשר לטעון שאין ממד פיזי בקבוצות הספרדיות, אבל בהחלט הטכניקה קודמת לפיזיות.
2. בארסה וריאל מושכות את האחרות כלפי מעלה
הרבה ביקורת נמתחת על חלוקת המשאבים הבלתי שוויונית בספרד. בצדק מסוים – כדי שליגה תהיה הוגנת ראוי שזכויות השידור יחולקו בצורה יחסית גם למועדונים הבינוניים והקטנים בליגה – ורוב גדול של המועדונים בספרד נמצאים בגרעונות ומתנהלים בצורה כלכלית כושלת, אבל כיום אפשר לקבוע שהרמה הגבוהה של בארסה וריאל הציבה רף גבוה שהאחרות בליגה מנסות להתקרב אליו ובמקרה של אתלטיקו – אפילו להדביק אותו. היצר האנושי לשרוד ולהתחרות בשילוב של תבונה מקצועית ועורמה מאפשר לוויאריאל, סלטה ויגו ואתלטיק בילבאו (זו שמשתפת רק שחקנים ממוצא באסקי) לשחק מצוין ולהתחרות.
רף גבוה שקבוצות לה ליגה מנסות להדביק (Gettyimages)
3. הקשר עם דרום אמריקה
הקבוצות הספרדיות נהנות מקשר הדוק לכדורגל הדרום אמריקאי – פס הייצור המוביל לכשרונות בכדורגל העולמי. כמה שהדרום אמריקאים משדרגים את הכדורגל האירופי. כל המועדונים בדרום אמריקה מתרוקנים משחקניהם הבולטים שעוזבים לאירופה בגיל צעיר. ורובם הגדול מרגישים הכי בנוח בספרד – שם השפה והתרבות מוכרת להם ועוזרת להתאקלמותם.
ראשית כל מדובר בסקאוטינג ובקשרים אישיים בין מועדונים וסוכנים משני צדדי האוקיאנוס האטלנטי. מונצ'י, המנהל המקצועי הנפלא של סביליה ב-16 השנים האחרונות, הוא דוגמה מצוינת ליכולת סקאוטינג וקשרים אישיים שבזכותם הגיעו למועדון כשרונות דרום אמריקאיים.
מסי. מגיל צעיר חי בספרד ומרגיש שם הכי בנוח (Gettyimages)
ומילא היכולת של השחקנים מדרום אמריקה. אי אפשר להתעלם גם מעליית מעמדם של מאמנים דרום אמריקאים נפלאים – דייגו סימאונה ואדוארדו בריצו (סלטה ויגו) בלה ליגה, ותוסיפו את מאוריסיו פוצ'טינו, מנואל פלגריני וחורחה סמפאולי.
אגב סימאונה, עם כל הכבוד לספרדים, יתכן מאוד שזו בכלל העונה של ארגנטינאי. סימאונה לקח דאבל עם אתלטיקו כשחקן ב-1996, שנה אחר כך עזב לכדורגל האיטלקי. במקביל בין 1999 ל-2013, ריאל מדריד לא הפסידה 25 משחקי דרבי רצופים מול אתלטיקו – 19 נצחונות ו-6 תיקו. אוהדי ריאל מדריד נהגו לשיר בדרבים: "אנחנו רוצים יריבה ראויה".
ואז הגיע גמר הגביע ב-2013 כשהקולצ'ונרוס זכו בגביע המלך אחרי ניצחון בברנבאו על ריאל. מאז סימאונה שולט בדרבים – לא הפסיד לריאל בשלוש עונות בליגה, ובסך הכל ניצח אותה ב-7 מפגשים מול 3 נצחונות בלבד של ריאל (שניים בגביע המלך ואחד בגמר ליגת האלופות). בגלל סימאונה, אוהדי ריאל מקללים את עצמם על הימים בהם איחלו לעצמם יריבה ראויה.
סימאונה. הסיבה לכך שאוהדי ריאל מקללים את עצמם (AFP)
מה דעתך על הכתבה?