אחרי עונה וחצי עם צמד אליפויות וגביע המדינה, עזב ברק בדש את מכבי ת"א. הוא לא היה בורג מרכזי במועדון והתנדנד בין דקות טובות וגולים מכריעים לרגעים ללא דקות עד צפייה מהיציע עד לקבלת ההחלטה לעזוב את המועדון המצליח בארץ.
בראיון גלוי לב לספורט1 סיפר החלוץ מה הוביל לעזיבה: "זה שלא הייתי בסגל חודשיים והמאמן הלך עם שחקנים מסוימים שזה לגיטימי לגמרי ונשארתי אחרון ברוטציה הביא אותי להחלטה הזו. הרגשתי שלא משנה מה אעשה הוא ילך עם שחקנים אחרים ונשארתי מאחור. החלטתי עם כל הצער שאולי עדיף בשבילי עכשיו לעשות את הצעד הזה. בחנתי הצעות ובחרתי ברעננה".
מפתיע לעזוב רגע לפני ליגת האלופות? "לא הייתי אף פעם שחקן הרכב קבוע. בזמנו ידעתי שהדברים תלויים בי והגעתי עכשיו למצב במכבי שדברים לא תלויים בי, לא קיבלתי צ'אנס אפילו להוכיח את עצמי וזה בנוסף שהחתימו חלוץ. חשבתי אולי לשרוד עד ינואר, שאולי יהיו פצועים וכדומה אבל עדיין הבנתי שלא אהיה בסגל. גם בגביע טוטו, בליגה אירופית והליגה הישראלית לא הייתי בסגל, הרגשתי לא חלק מהקבוצה".
בדש. "לא הרגשתי חלק מההעפלה לאלופות" (עדי אבישי)
שוחחת עם יוקאנוביץ'? " לא היתה לי אפילו שיחה אחת איתו מתחילת השנה. גם בשנה שעברה היו משחקים ששיחקתי והייתי טוב ומשחק אחרי לא שיחקתי, אני לא מהשחקנים שבאים לדפוק בדלת של המאמן. היתה לי שיחה עם ג'ורדי כי איתו אני יותר פתוח, הוא כתף של שחקנים שלא מקבלים מספיק דקות והיו כמה שיחות איתו והוא יודע דברים טוב. עד שהעפלנו לאלופות הוא אמר לי שאהיה סבלני ואחרי שהעפלנו כבר הבנתי ממנו שאם אמצא הצעה טובה לא יעמדו בדרכי".
התאכזבת? "אני תמיד אומר שדלת נסגרת ונפתחת. הדלת שנסגרה היא ענקית אבל קיבלתי את זה כמו גבר. אני עוד ראיתי את זה בא, חואן פאבלו קיבל את זה ביום אחד בהפתעה, הוא הגיע לבאר ולא יכול לשתות ממנה. אני אוהב את מכבי תל אביב ושמחתי מאוד על העפלה אבל לא הרגשתי שייך, ולא הייתי חלק מזה, הרגשתי שאיתי או בלעדי הם עשו את זה. בשנה שעברה שהייתה אליפות וגביע הרגשתי חלק כי לקחתי חלק במשחקים וכבשתי במשחקים חשובים גם אם לא הייתי בורג מרכזי".
למה יוקאנוביץ לא נתן לך צ'אנס? "חשבתי על זה הרבה, לא יכול להיכנס לו לראש, לפעמים הקליק הראשון עם בן אדם שונה, לא היה ביני לבין יוקאנוביץ' חיבור מהיום הראשון. הכי קל להתייחס לעלות הכלכלית של שחקן וכדומה אבל כשעולים למגרש כולם לובשים אותה חולצה ולא כתוב עליה כמה כל אחד מרוויח. במחנה אימונים היה לא רע ואח"כ הייתי פצוע ויצאתי קצת מהקצב ואז כבר יצאתי מהקבוצה. אני לא מחפש אשמים, אני האשם היחיד כי אולי אם הייתי נותן אימונים מעל ומעבר המצב היה אחרת. יכול להיות שיוקאנוביץ' לא היה שבע רצון ממני, אבל אני אותו ברק בדש של תקופת סוזה או פאקו".
בדש באימון. "הרגע המכריע? המנון האלופות מול באזל" (אודי ציטיאט)
מה היה הרגע הכי גדול שלך במכבי ת"א? "לא היו לי המון שערים אבל היו לי שערים משמעותיים. הצמד מול ב"ש במשחק עונה שפתח את הפער ונתן לנו הרבה אוויר, היה את השיויון שכבשתי ב-1:1 מול ק"ש שאם הם היו מנצחים הם היו עוברים אותנו בטבלה, זה גם היה שער חשוב. הרגע הכי גדול זה הבישול לערן זהבי בדקה ה-94 בדרבי שקבע 2:3. זו היתה סערת רגשות. מה שחוויתי באותו הרגע בדשא מעולם לא אשכח".
איך אתה מסכם תקופה במכבי? "לשמוע אחרי שעזבתי מ-90 אחוז מהקהל ואנשי צוות שכולם מעריכים אותי, זה ריגש אותי. באופן אישי יכולתי עוד לתרום ועוד אבקיע שערים בליגת העל, עוד לא אמרתי את המילה האחרונה, אני מגיע למועדון שבונה עלי ויש עלי אחריות. בהיסטוריה של מכבי ת"א כתבתי כמה מילים, יזכרו אותי ואזכור כל חיי את תקופה המדהימה שם".
מה הרגע שבוא החלטת סופית, אני עוזב? "היו הרבה רגעים כאלה האמת. אבל במשחק בבאזל שהיה את המנון האלופות וישבתי עם הקהל אמרתי לעצמי, מה אתה הולך לראות את המשחקים ביציע כמו אוהד ולא בתור שחקן? זה היה הרגע המכריע".
יוקאנוביץ'. "לא היה קליק מהרגע הראשון" (אודי ציטיאט)
איך מרגיש מעבר ממכבי ת"א הנוצצת לרעננה האפורה? "באתי מהמקומות האלה זה לא חדש לי, אני טיפוס שמסתדר בכל מקום שיזרקו אותי אני אמצא את מקומי ואתאקלם, ואני בטוח שגם ברעננה זה יקרה. אחרי הגול הראשון והשני אכנס לעניינים. בסופו של דבר אתה לומר להשלים עם המצב. כל הקריירה שלי גדלתי במקומות יותר אפורים מרעננה ואני מגיע באהבה גדולה למועדון עם אנשים נפלאים וצנועים שמתאימים לי לאופי".
אם תכבוש מול מכבי תתקשה לחגוג? "אם אני לא אחגוג מול אקסיות לא הייתי חוגג על חצי ליגה מרוב שהייתי בהרבה קבוצות", הוא צוחק. "ברצינות? אני מרגיש שהייתי שנתיים שם ובקשר מצוין עם כולם, הייתי במספר מועדונים והחיבור עם המועדון אולי רק בק"ש הרגשתי ככה, עם הקהל, הצוות הרחב, אפסנאי ועד סיגי שמכינה לאכול, כולם נכנסו לי ללב במכבי ת"א והיה לי קשה לעזוב, אז לא נראה לי שאני אחגוג מולם בגלל שזה עדיין טרי, אם אכבוש עוד שנה שנתיים מולם אולי זה יקרה".
כשתראה את מכבי ת"א בטלוויזיה באלופות תהיה לך צביטה? "ללא ספק זה יצבוט. הייתי שם ולראות את החברים שם ושאני לא. אבל יש לי לחברים האלה אהבה וכמה שאני שמח בשבילם להיות חלק מהקרנבל של ליגת האלופות. אני מחזיק להם אצבעות וסומך עליהם שיעשו עבודה מדהימה".
בדש. "האליפות בק"ש היתה מרגשת יותר" (עדי אבישי)
מרגיש צורך להחזיר תשוקה לכדורגל? "כן, אני ידעתי במכבי את מקומי, שאם יצטרכו אהיה שם, ושאוכיח את עצמי אבל עם סגל כמו במכבי אתה לוקח בפרופורציה את הדקות שלך. ברעננה אהיה דומיננטי ואני מבין את מקומי וצריך להיערך לכך".
למה דווקא רעננה? "ישבתי ושמעתי כמה הצעות, אבל ההצעה לשלוש שנים מהם הוכיחה לי כמה הם רוצים אותי ומאמינים במה שאני יכול לתת. ישבתי עם אשר אלון היה משהו בעיניים שלו שהרגשתי שזה המקום בשבילי, למשל זה הזכיר לי את החיבור עם איזי שרצקי שזה לא יחסי בעלים שחקן אלא מעבר, אחד כמו איזי שרצקי למרות שרצה אותי עכשיו נתן לי את ברכת הדרך ללכת לרעננה. גם השיחה עם חיים סילבס הוא גרם לי להבין שהוא מאמין בי ושזה המקום שאני צריך להיות בו".
מה המטרות? "בפן האישי רוצה לחזור להיות בורג מרכזי כמו שהייתי בק"ש, ובמועדונים קודמים שהייתי, ולחזור לכבוש. ולעזור להפועל רעננה, אני רוצה שנתקדם צעד אחד קדימה, גביע הטוטו, גביע המדינה, שזה תואר שהייתי שמח לקחת עם רעננה".
מה יותר מרגש, אליפות עם ק"ש או עם מכבי ת"א? "השמחה אחרת, לקחת אליפות עם ק"ש ולהיות בה בורג מרכזי אתה מרגיש חלק מהיסטוריה. במכבי ת"א זה היה גדול עם השמחה והקהל, הכל פשוט יותר בגדול, זה לא אותן חגיגות. לקחת חלק באליפות במכבי ת"א היה לי כבוד כמו טראבל היסטורי אבל אי אפשר להשוות לק"ש. האליפות הראשונה שלי היתה בק"ש וזו הרגשה שלא חוויתי, במכבי ת"א השמחה היתה גדולה יותר אבל ברגש פחות".
מה דעתך על הכתבה?