"אני מתגעגע לחטוף ולתת מכות על הפרקט"

עדי כהן סבן, טיילר דורסי
עדי כהן סבן, טיילר דורסי | דני מרון

עדי כהן סבן לא יכול לחכות לחזרה למדי הפועל באר שבע: "זה בית בשבילי". בראיון לאתר המנהלת, הוא מדבר על הפציעה הקשה, האמון מרמי הדר והעבודה לשיפור הקליעה

קבוצות: הפועל באר שבע
(גודל טקסט)

עונת הבכורה של עדי כהן סבן בליגת ווינר סל אשתקד, אחרי לא מעט שנים בליגה הלאומית, נגמרה אחרי 11 משחקים בלבד בשל קרע בגיד האכילס. רכזה של הפועל באר שבע עבד קשה מאוד כדי לחזור בזמן לפתיחת העונה הנוכחית, קיבל את האמון מהצוות המקצועי וההנהלה ועד כה עומד על ממוצע נקודות כפול מזה שהעמיד בעונה שעברה, כאשר הוא עושה קפיצה קדימה כמעט בכל קטגוריה סטטיסטית.

נגיף הקורונה עצר אותו ואת הליגה כולה רגע לפני סיום הסיבוב השני – וכהן סבן האנרגטי להוט לחזור לעניינים. "זו התקופה הכי ארוכה שלי אי פעם בלי כדורסל וזה קשה מאוד", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת, "אני מתגעגע לכל מה שקשור בכדורסל: לאימונים, למשחקים, למגע. אני מתגעגע כבר לחטוף ולתת מכות על הפרקט"

איך שומרים על כושר בתקופה כזו?
"אני משתדל לעשות שני אימונים ביום: באחד אני משתדל לעבוד על שליטה בכדור, טכניקת קליעה וכל מה שאפשר עם הכדור ובשני אימון כוח ועבודה על הרגל שנפצעתי בה. זה לא רע בהתחשב בנסיבות, אבל אין תחליף לדבר האמיתי. יש פה חצר קטנה וזה כמובן לא אידיאלי, אבל זה מה יש וצריך להתמודד עם זה ולעשות את המקסימום. מאמן הכושר של הקבוצה שלח לנו תרגילים פרטניים וכל שחקן עובד איך שהוא יכול".

ובשאר הזמן?
"כמו כולם, הרבה נטפליקס. כולנו תקועים בבית ואין יותר מדי מה לעשות אז מנסים להעביר את הזמן ולהוציא מזה את המיטב. לפעמים זה מבאס מאוד, אבל נעבור את זה".

אתה בקשר עם שאר החברים לקבוצה?
"יש לנו שתי קבוצות וואטסאפ: אחת של כל השחקנים ועוד אחת עם כל הצוות. בקבוצה של השחקנים אנחנו מתעניינים בעיקר מה קורה עם הזרים ושואלים לשלומם, כי בהרבה מקומות בארה"ב המצב לא הכי טוב. כולם חווים את אותו דבר, לא בדיוק באותה צורה כמובן, אבל כולם סוג של כלואים".

ידעתם לא מעט עליות ומורדות העונה
"כן, נבנתה קבוצה חדשה לגמרי, נשארנו רק שלושה שחקנים מהשנה שעברה. בנוסף, זו קבוצה די צעירה כאשר רק דאשון באטלר היה על תקן ותיק שכבר עבר הרבה. היינו צריכים להתחבר לשיטה של רמי (הדר) וכשזה עבד, זה נראה מדהים. לא תמיד הצלחנו לדבוק בזה וקשה לי להגיד מה הסיבה. אולי לא מצאנו עד הסוף את הזהות שלנו, כמו לפני שנה בה שיחקנו הגנה קבוצתית חזקה מאוד שהייתה הבסיס שלנו. לא תמיד הצלחנו להביא במשחקים לידי ביטוי את מה שעבדנו עליו באימונים".

לאן הקבוצה הזו יכולה להגיע אם העונה תגיע לסיומה?
"אני חושב שאם העונה תימשך, ניראה הרבה יותר טוב כקבוצה. במשחק האחרון, טיילור ברון בדיוק חזר אלינו ולמרות שהיינו קצרים ושיחקנו בלי טי.ג'יי וויליאמס, כבר נראינו לא רע. לצערי זה נעצר כרגע וזה חבל, כי היו בקבוצה חבר'ה מדהימים, עבדנו קשה מאוד והייתה אווירה טובה מאוד".

מבחינה אישית, עשית צעד קדימה העונה
"רמי (הדר) האמין בי ונתן לי את הקרדיט, הרגשתי שהוא וכל המעטפת הנהדרת סביב הקבוצה סומכים עליי. זה כיף גדול לקבל אמון כזה ואני שמח שקיבלתי את הדקות והצלחתי לתרום לקבוצה".


"רמי הדר האמין בי ונתן לי קרדיט" (דני מרון)

כמה קשה היה לעבור פציעה כמו קרע בגיד האכילס דווקא כשסוף סוף קיבלת את הצ'אנס בליגת העל?
"הייתי בדיכאון כמה ימים. ברגע של הפציעה זה היה נוראי. זה מרגיש כאילו מישהו יורה לך ברגל, הסתכלתי אחורה ולא תפסתי מה קרה, אבל אחרי חמש שניות כבר הבנתי. תפסתי את הרגל וראיתי שחור בעיניים. אחרי כמה ימים התחלתי לצאת מזה ובמובן מסוים הבנתי שהתזמון איכשהו טוב, כי אם אעבוד קשה, אספיק לחזור לעונה הבאה וזה באמת מה שקרה".

היה לך חוזה לעונה נוספת בקבוצה?
"לא, אבל באר שבע יצאו גדולים. הם עזרו לי בהכל, עברתי את השיקום במסגרת הקבוצה ועם עזרה גדולה שלה והגעתי לכל אימון. איך שנגמרה העונה, דיברו איתי ואמרו שרוצים שאמשיך. באר שבע זה בית בשבילי וברגע שהציעו לי חוזה למרות הפציעה, זה היה מחמיא מאוד והבנתי שכנראה אני עושה משהו טוב. כאדם, כשחקן או שניהם. אני מאוד מחובר למקום ונהנה מכל רגע בבאר שבע".

כהן סבן מדורג במקום ה-11 בליגה באסיסטים לדקה ועשה לעצמו שם כשחקן נשמה, שעולה עם המון אנרגיות מהספסל ושומר חזק על הכדור. עם זאת, לכולם – כולל אותו – ברור מה הדבר העיקרי שהוא צריך לשפר. "אני חושב שאני צריך לעבוד יותר על הראש מאשר על הקליעה עצמה", הוא אומר, "אני חושב שאני כן חזק מנטלית, אבל יש עוד הרבה עבודה לעשות ואני עושה את זה עם עצמי ועם המאמנים. עבדתי המון על הקליעה עם רמי ועם עוזר המאמן דודו אלהרר ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי".

כשחקן הכי נמוך היום בליגה, אתה מרגיש שזה משהו שיריבות מנסות לנצל אותו ברגע שאתה עולה?
"עם סגנון המשחק שלי, אני יכול להגיד שאני לא מרגיש שום נחיתות בגלל הגובה שלי. אני לא חושב שזה בא לידי ביטוי בצורה שבה אני משחק. ברור שאם אני שומר על גארד בגובה 1.90 מ', הוא ינסה להוריד אותי לפוסט, אבל לכל קבוצה יש את הפתרונות שלה, בין אם זה שמירת 'פרונט' (לפני השחקן) או 'טראפ' (שמירה כפולה). אני באמת לא מרגיש שזה חיסרון כלשהו".

לסיום, מה אתה מאחל לעצמך ולקבוצה?
"הדבר הכי חשוב הוא כמובן איחולי בריאות לכולם. אני מקווה שנצא מזה בקרוב. לעצמי, לקבוצה ולכל השחקנים אני מאחל דבר אחד: שנחזור לעשות בקרוב את הדבר שאנחנו הכי אוהבים".


כהן סבן מול דורסי. מתגעגע לדבר שהוא הכי אוהב (דני מרון)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי