אינייסטה נזכר בזכייה במונדיאל: "בכיתי בלי סוף, היינו שלווים לפני הגמר"

אינייסטה מניף את הגביע העולמי. שער שלא יישכח | Jamie McDonald/Getty Images

עשור לאחר שכבש את השער הבלתי נשכח נגד הולנד בגמר 2010, הקשר משחזר: "ה-11 ביולי הפך ליום ההולדת השני שלי, זו זכות לשמח כל כך הרבה אנשים. ידעתי שזה חייב להסתיים ברשת". וגם: קסיאס וצ'אבי מסכמים גם הם

קבוצות: ברצלונה

בספרד לא ישכחו לעולם את היום הזה, ה-11 ביולי 2010. בדיוק לפני עשור "לה רוחה" עשתה היסטוריה וזכתה במונדיאל ראשון בתולדותיה אחרי 0:1 על הולנד. הקפטן איקר קסיאס הניף את הגביע לאחר שעצר פעמיים את אריאן רובן, אבל הגיבור האמיתי היה אנדרס אינייסטה שכבש את שער הניצחון בהארכה. קשרה של ויסל קובה היה מרואיין מבוקש בתקשורת הספרדית היום והוא שחזר את אותו טורניר כאילו זה קרה אתמול.

"השעה הייתה 22:58 (שעון ספרד), הרגע בו ההיסטוריה של ספרד השתנתה. זה אולי לא הדבר החשוב ביותר שקרה למדינה, אבל אין ספק שיש לפני הרגע הזה ואחריו", נכתב ב"מארקה". אינייסטה שחזר 3,653 ימים לאחר מכן: "אני עדיין מרגיש את התחושות מאותו השער. ה-11 ביולי הפך ליום ההולדת השני שלי. אני כל הזמן זוכה לברכות. אני מתאר לעצמי שהיום זה אפילו מיוחד יותר אחרי שעבר כבר עשור".

כזכור, הקשר הבקיע בבעיטה נהדרת והקדיש את השער לדניאל חארקה ז"ל, בלמה של אספניול שנפטר לאחר בעייה בליבו. "השנים עוברות אבל הזיכרונות צפים בראש. זה היה רגע מדהים, כאילו הזמן נעצר, הכל קפוא. ראיתי שהכדור קפץ בצורה מושלמת. ידעתי שהגיע הזמן, זה חייב להיות שער. למה? אני לא יודע, אני לא מסוגל להסביר את זה. אבל הרגשתי. זה היה הרגע של כל ספרד".

אינייסטה חוגג. ספרד מאוהבת | GABRIEL BOUYS/AFP via Getty Images

גיבור לאומי: "אני לא חושב שזה נכון לומר את זה אבל לכדורגל יש את היכולת לחצות גבולות. אני מרגיש שזו הייתה זכות לשמח כל כך הרבה אנשים, זו הזכות הגדולה ביותר שניתן לקבל. אני מתרגש כל פעם שמפגינים כלפיי חיבה וכבוד". בהמשך הקשר פרגן לחבריו: "השער שלי לא היה מגיע אם (קרלס) פויול לא היה כובש נגד גרמניה (שער הניצחון בחצי הגמר). כמובן שגם קסיאס הדף נגד רובן ודויד וייה הבקיע בכל פעם שהיינו זקוקים לו. זו עבודה של כולם". אינייסטה סיפר שהוא שומר על חלקים מכר הדשא, הנעליים מאותו הגמר ועוד.

ההכנות למשחק: "אני זוכר את זה כיום נורמלי. היינו מרוכזים, ידענו שזה משחק חשוב, אבל הייתה שלווה גדולה בקבוצה, לא יודע איך עשינו את זה. כולם היו רגועים על אף שזה גמר גביע העולם הראשון עבור ספרד. המונדיאל לא החל טוב אבל למרות הפציעה שלי וההפסד במשחק הפתיחה – ידענו שנזכה. זה צריך להיות שלנו".

שריקת הסיום: "כשהווארד ווב שרק שלוש פעמים, התמוטטתי על הדשא, בכיתי ולא הפסקתי. הבנתי שהאנשים זוכרים את הכל, התגובות היו מדהימות. אנשים אפילו נפצעו בחגיגות של השער. אחרים בכו גם כן. זה לא האושר שלך אלא מה שאתה רואה באחרים". כהרגלו, אינייסטה סיכם בצניעות: "החיים שלי לא השתנו. הקהל היה שמח. אני מקיף את עצמי באותם אנשים וקרובים".

איקר קסיאס הודף מול אריאן רובן | Jasper Juinen/Getty Images

הקשר לא היה היחיד שהתרגש. הקפטן קסיאס סיפר שאמר לצ'אבי: "מה נעשה עכשיו? כבר זכינו בהכל". השוער כתב באינסטגרם: "אני בטוח שכולם זוכרים את הרגעים שלפני המשחק הכי חשוב בתולדות הנבחרת. לאחר מכן אתה מבין שהשגת את אחד החלומות הכי גדולים שלך. אני כילד ראיתי את צרפת מנצחת את ברזיל ב-1998. והיו ילדים, 12 שנה אחר כך, שראו לראשונה את ספרד מנצחת את הולנד. לא משנה איפה". צ'אבי סיפר: "זה היה הכדורגל הטוב ביותר. זכינו בצדק". המאמן ויסנטה דל בוסקה שהיה חתום על ההיסטוריה, סיכם: "היה לנו את קמצוץ המזל שתמיד היה חסר".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי