האם אתם מוכנים נפשית למשחקו האחרון של ג'אנלואיג'י בופון במדי נבחרת איטליה? תחשבו על זה טוב, כי זה עלול לקרות הערב (שני, 21:45, ספורט2). אם האזורי לא יצליחו לחזור מ- 1:0 מול שבדיה, ייכנעו בסן סירו ולא יעפילו לגביע העולם לראשונה מאז 1958, השוער האגדי יסיים את דרכו במדים הלאומיים. התסריט, שהרגיש עד לא מכבר כסיוט בלתי אפשרי, הפך לפתע מוחשי מתמיד. בופון אפילו לא צריך לספוג היום כדי לסיים את דרכו. תיקו מאופס יספיק לסקנדינבים על מנת להשאיר את האיטלקים בבית ולשבור מיליוני לבבות ברחבי העולם.
איטליה היא נבחרת פופולרית מאוד, אך גם שנואה. הדעות לגביה חלוקות. יש לה המון אויבים, ואפשר יהיה להרגיש שמחה לאידה במחוזות רבים. ואולם, גם אלה שלא מסוגלים לסבול את האזורי, לא מסוגלים להתעלם מהכריזמה של בופון. מדובר באחד הכדורגלנים האהובים בהיסטוריה. הוא היה ונשאר בקונצנזוס. בארץ המגף עצמה יש אינספור אוהדים שמתעבים את יובנטוס בלהט, ןגם הם מעריצים את בופון. הוא הספורטאי האולטימטיבי במלוא מובן המילה. עבור רבים הוא הסמל של הכדורגל האיטלקי, אולי אף של איטליה כולה. הוא נמצא בפסגה, מעל כולם. אפילו מעל אנדראה פירלו. וכולם המתינו בציפייה דרוכה לסגירת המעגל המופלאה בקיץ הקרוב.
כי הרי בופון ערך את הופעת הבכורה בנבחרת לפני שני עשורים בדיוק, ב-29 באוקטובר 1997, בפלייאוף ההעפלה למונדיאל במוסקבה. בגיל 19 ו-9 חודשים הוא הפך לשוער הצעיר בתולדות איטליה מאז מלחמת העולם השיניה כאשר הוזעק לעמוד בין הקורות בשלג וקרח הרוסי במקומו של ג'אנלוקה פאליוקה, שנפצע. והוא ביצע הצלות מרהיבות מול נבחרת איכותית שהגיעה להזדמנויות רבות.
ככה לא נפרדים. בופון (AFP)
רק שער עצמי של פאביו קנבארו הכניע אותו בתיקו 1:1, והתוצאה סללה את דרכה של איטליה לגביע העולם בצרפת. גם אז, כמו היום, הייתה דאגה גדולה לפני הקרבות מול רוסיה. גם אז המאמן צ'זארה מלדיני עמד בפני ביקורת ציבורית נוקבת, גם אם במידה פחותה בהשוואה לג'אמפיירו ונטורה כיום. בופון היה שותף קריטי להצלחה, ובחלוף יותר מ-20 שנה היה אמור להגיע למוסקבה שוב, לסיבוב פרידה.
ג'יג'י יהיה כבר בן 40 במהלך המונדיאל , יש לו יום הולדת בינואר. גם זה סמלי מאוד, כי דינו זוף הניף את גביע העולם בגיל הזה בדיוק ב-1982. בופון משתוקק ללכת בעקבותיו. פעם, לפני שהופיע, נדמה היה כי לא ניתן להדיח את זוף מתואר גדול שוערי איטליה בכל הזמנים. רבים מאוד החשיבו אותו לשוער הטוב בהיסטוריה. ג'יג'י עשה את זה. כיום אין לאיש ספק עקף את זוף כשוער האיטלקי הבכיר. ורבים מאוד ברחבי תבל משוכנעים שהוא הטוב בהיסטוריה של המשחק כולו.
אם יזדמן לו להגיע לשלבים האחרונים של המונדיאל, יהפוך בופון גם לשחקן עם מספר ההופעות הבינלאומיות הגבוה ביותר בתולדות הכדורגל. הערב, בקרב הגורלי מול שבדיה, הוא ישחק במדי איטליה בפעם ה-175, כאשר הוא במקום הרביעי בכל הזמנים. לפניו מדורגים רק הבלם המכסיקני קלאודיו סוארס (177 משחקים), השוער הסעודי מוחמד אל דעאיה (178 הופעות), ושיאן כל הזמנים – הקשר המצרי אחמד חסן שייצג את מדינתו 184 פעמים בין 1995 ל-2012. לבופון נותרו, אם כך, 9 משחקים בלבד כדי להשוות את השיא, ו-10 על מנת לשבור אותו. קחו 7 משחקים בגביע העולם ברוסיה, ועוד 3 משחקי ידידות לפניו – וזה שלו. מי יתווכח עם כך שזה מגיע לו יותר מאשר לחסן ואל דעאיה?
יעמוד בפני אכזבה נוספת?ׁ (AFP)
זה אפשרי, ואפשר לחוש את זה באוויר, אבל הערב זה גם רחוק מאוד. לא כל חלומותיו של בופון התגשמו. ברחבי העולם קיוו בשבילו שיזכה בליגת האלופות, אבל הפרס הזה חמק ממנו פעם אחר פעם. ב-2015 הפסידה יובנטוס בגמר לברצלונה, והשנה נכנעה ללא תנאי לריאל מדריד. בופון נבחר בעונה שעברה לשוער המצטיין בליגת האלופות, ובצדק, אבל את התואר הוא לא הניף. זה גם היה גורלו של זוף. ב-1983, הוא רצה לפרוש ולתלות את הכפפות עם גביע האלופות ביד, אבל המבורג גברה על הגברת הזקנה 0:1.
כן, הוא ידע גם אכזבות לא מעט אכזבות בקריירה. הוא הובס לא פעם, גם במעמדים החשובים ביותר, כמו 4:0 מול ספרד בגמר יורו 2012. אבל איטליה של בופון תמיד הייתה שם. היא מעולם לא כשלה במוקדמות, והשוער לא העלה בדעתו שזה אפשרי גם הפעם. לפני שנה הוא הצהיר כי יפרוש בתום המונדיאל, ואפילו לא הזכיר את האפשרות כי איטליה לא תהיה שם.
מעריציו קיוו שיישאר בריא, יימנע מפציעות וישמור על כושר. הם לא חששו שהכחולים כלל לא יגיעו לטורניר. המעגל הרוסי היה אמור להיסגר. סגירת המעגל של זוף היה עשוי להיות מדהים ומפעים. אבל עכשיו כל זה מוטל בספק, כי בעוד 90 דקות עלול בופון שלום לנבחרת באחד מרגעי השפל הקשים ביותר בתולדותיה. זה יהיה קשה. זה יהיה אכזרי. זה לא יהיה מוצדק מבחינתו האישית. האם אתם מוכנים לתסריט הזה?
מי יציל את מי? ונטורה ובופון (AFP)
מה דעתך על הכתבה?