זהו. זה נגמר. רק שזה לא "סתם" עוד מונדיאל שנגמר. רבים יסכימו כי מדובר בגביע העולמי המעניין והמוצלח ביותר מאז צרפת ב-1998, וללא ספק אחד המהנים בעידן המודרני. שלוש וחצי שנים לפני שפיפ"א מבשלת לנו טורניר הזוי באמצע החורף במדינה שלא קשורה לכדורגל (קטאר 2022), ולפני שהיא מחממת יותר מדי בתנור פורמט שונה לחלוטין עם 48 נבחרות (2026), יש סיכוי שאנחנו נפרדים מ"המונדיאל הנורמלי האחרון". אז רגע לפני שהעסקנים הורסים לנו את המסיבה הכי גדולה בעולם, הגיע הזמן לסיכומים. לדברים שניקח מהטורניר עוד הרבה שנים קדימה.
עתיד ועVAR
משוררים עוד יפליגו בשבחים על הטכנולוגיה, היסטוריונים עוד יכתבו ספרים על העולם שהיה לפניו, אמנים יבנו פסלים לדמות שלוש האותיות ששינו את המשחק. טכנולוגיית העזר לצוות השיפוט עברה בצורה מוצלחת וחלקה יותר מכל הנבואות של רואי השחורות והמפקפקים.
אפשר להכריז בגאון כי זה היה "המונדיאל הצודק" הראשון בהיסטוריה: בלי רמאיות, בלי טעויות שיפוט שמשנות תוצאות ובלי משחקי ה"מה היה קורה אם". ייקח קצת זמן עד שהטכנולוגיה תיכנס במלואה לכל הליגות באירופה, אבל כשזה יגיע – נראה איך משחק הכדורגל שכל כך אהבנו רק הופך לטוב יותר, ואיך אפשר יהיה סוף סוף לדבר רק על המשחק.
טלוויזיות ה-VAR. הכדורגל משתנה (AFP)
מבול של שערים. ממצבים נייחים
166 שערים נכבשו ב-64 משחקים במונדיאל הזה. ב-2014 היו יותר, אבל מאז 98' זו הכמות השנייה הכי גבוהה בטורניר. מה שיותר מדהים זה אחוז השערים ממצבים נייחים: 72 שערים (42%) מתוכם 23 שערים בפנדלים ו-23 מקרנות, 23 בבעיטות חופשיות וגם ארבעה אחרי הוצאות חוץ.
משום מה אנשים נוטים לתפוס את הנתון של מצבים נייחים כעניין רע, אבל להפך – ברמת הארגון והטקטיקה הקיימת כיום, בייחוד אצל הנבחרות האירופיות, היכולת ליצור תרגיל, או להתברך בבועטים טובים, יוצרת את האופציה לפרוץ הגנות גם במשחקים משמימים. וזו אחת הסיבות העיקריות שבגללה ראינו רק 0-0 אחד בטורניר.
השער של רונאלדו נגד ספרד. מצב נייח דורש מיומנות (Gettyimages)
חומת מגן
הרבה הרימו גבה בקיץ שעבר, כאשר מנצ'סטר סיטי שילמה על אדרסון סכום היסטורי על שוער (35 מיליון פאונד). הקיץ מדברים על אזורים שמגיעים לכמעט 75 מיליון יורו על אליסון, השוער הראשון של ברזיל, ואנשים עדיין מופתעים.
אם לוקחים את הבועה המתנפחת בכדורגל העולמי, יחד עם ההופעה המדהימה של שוערים בטורניר הזה, אפשר להוריד בחזרה את הגבות. ארבעת השוערים שהגיעו לחצאי הגמר – פיקפורד, סובאשיץ', לוריס, קורטואה – ניפקו לפחות שני משחקי ענק במהלך כל הטורניר, היו עם כמעט אפס טעויות והיוו מרכיב עיקרי להצלחה של הנבחרות שלהם. ורק מנואל נוייר נשאר מאחור.
פיקפורד. שוערים ניפקו משחקי ענק (AFP)
הכדור הוא עגול
אז אולי זה "המונדיאל הנורמלי האחרון" של הפורמט הישן והטוב, אבל זה "המונדיאל הראשון" של העידן הבא. זה היה הטורניר המשותף ביותר בהיסטוריה. בטלוויזיה, בנייד, במחשב, במצלמות 360, במצלמות טקטיקה מיוחדות, דרך אוהדים ועיתונאים שמעבירים דיווחים בלייב בפייסבוק, עם ציוצים בטוויטר, תמונות באינסטגרם ועוד כמה חבר'ה שמשום מה עדיין נכנסים ל"מקושרים".
המונדיאל שוב הוכיח את כוחו העצום של הספורט ואת החוויה שלא קיימת באף תחום אחר, ובמיוחד באף תכנית ריאליטי אחרים: הצפייה בשידור הישיר. מאות מיליונים ברחבי העולם פתחו את המקרנים, לפעמים מבלי להתעמק במשחק, רק כדי להיות חלק משיחת הסלון הגלובאלית שהתנהלה ברשת. וזו הייתה חוויה בתולית מרגשת ומאתגרת. סוג של התרגשות שרק מונדיאל מביא עמו פעם בארבע שנים.
"לא יפה?"
דניאל טרכטרמן
מה דעתך על הכתבה?