לקראת שידור הסרט "הסוד של מיקי ברקוביץ'" הערב בקשת 12, שוחח ניב רסקין במאי הסרט עם משה פרימו ואורי אוזן בתכנית הספורט ב-103FM וסיפר על תהליך העבודה, הקשר עם משפחת ברקוביץ' ועל ההתמודדות של בני המשפחה עם מצבו של מיקי ברקוביץ'.
רסקין סיפר על מקומה של משפחת ברקוביץ' לאורך הקריירה של מיקי: "שלי והמשפחה היו מאוד דומיננטיים בקריירה של מיקי, אבל תמיד ידעו לעשות את זה מאחורי הקלעים. הם שמרו מאוד בקנאות על הפרטיות. כל מי שמכיר את מיקי יודע שהמשפחה אצלו זה ערך עליון, והם תמיד היו מחוץ לאור הזרקורים".
האזינו לקטע המלא
"הקשר הראשון שלי עם שלי קרה בערך לפני כשנה", המשיך רסקין. "הכרתי אותה ואת מיקי טוב מהמגרשים, סיקרתי אותו עוד כשהייתי בגלי צה"ל. את שלי היינו מדברים במגרשים, לא יותר מדי. וכשהתחילו השמועות, או בעצם השאלות, 'איפה מיקי?' ו'מיקי נעלם' – היינו רגילים לראות את מיקי מגיע למשחקי מכבי, למשחקי נבחרת, מתראיין ברדיו. מיקי גם אחרי הפרישה שלו היה דמות מאוד דומיננטית, ופתאום מיקי נעלם".
ההיעלמות של ברקוביץ' מהזירה הציבורית הובילה את רסקין ליצור קשר עם שלי, שבאותה תקופה כבר התמודדה יחד עם בני משפחתה עם מציאות מורכבת מאחורי הקלעים: "ואז התחילו כל מיני שמועות, שמועות כאלה, שמועות אחרות. הרמתי לה טלפון וניהלנו שיחה ארוכה, ובעצם נחשפתי לסיטואציה שהמשפחה נמצאת בלב סערה. הם ממש לא רצו להתראיין ולא רצו לדבר. זה היה פרטי שלהם, והם מאוד רצו לשמור על זה ככה ולשמור כמובן על כבודו של מיקי".
הקשר בין רסקין למשפחה נמשך גם לאחר אותה שיחה, עד שבשלב מסוים החליטה שלי לפתוח את הדלת בפני צוות הסרט: "זה היה ממש תחילת האירוע, ושמרנו על קשר עד שלפני מספר חודשים, באחת השיחות שלנו, שלי אמרה: 'לא מסתירים יותר, אין מה להסתיר, אין מה להתבייש, אנחנו באים לדבר'".
רסקין סיפר כי בעקבות ההחלטה הזו נוצר שיתוף פעולה משמעותי עם המשפחה: "היה שיתוף פעולה מדהים עם המשפחה, שהכניסו אותנו באמת הכי עמוק שרק אפשר לנבכי הנפש שלהם ולמה שעובר עליהם. באמת משפחה של חכמים, יפים, משפחה מלוכדת. כל מי שגם מכיר את הקריירה של מיקי, זה ספורטאי עם אפס שערוריות, עם אפס בעיות. לא אלכוהול, לא בילויים ולא סמים ולא הימורים, כלום. מיקי באמת ספורטאי של 20-30 שנה עם דף נקי ורק הישגים, רק ספורטיביות ורק ווינריות".
בהמשך השיחה התייחס פרימו למעמדו ההיסטורי של ברקוביץ' ולמקום שתפס בתודעה הישראלית: "אנחנו מדברים על תקופה שהיה רק ערוץ אחד. כל יום חמישי מדינה שלמה ראתה את השחקן הגדול ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי. זה מה שנותן לנו, לכל אלו שראו את ערוץ אחד בימי חמישי בלילה, לראות שמכבי תל אביב נהפכה לאחת המפלצות באירופה בזכות מיקי ברקוביץ'". אוזן הוסיף כי לא רק ההישגים היו משמעותיים, אלא גם הדרך שבה ברקוביץ' הגיע אליהם: "זה קצת יותר מזה, הדרך שהוא עשה את זה. הישראליות, זה שהוא גדל פה, זה חלק מהסיפור הישראלי".
רסקין הסביר מדוע מבחינתו ברקוביץ' הוא בראש ובראשונה פורץ דרך, ולא רק שחקן בעל הישגים: "הוא גדל ברחוב דיזנגוף בתל אביב. היה אחד מאיתנו. הוא לא הכי גבוה, הוא לא הכי מהיר, הוא לא הכי שרירי, אבל השילוב שלו היה הטוב מכולם. מאוד קשה לי עם בחירות של מי הכי גדול, כי באמת כל ענף ספורט הוא ענף ספורט וכל אחד זה באמת הישגים אמיתיים, ויש המון פקטורים, כמה משתתפים יש לך באותו ענף ספורט. אני מסתכל על פורצי דרך".
בהקשר הזה השווה רסקין בין ברקוביץ' לבין אחת הדמויות הגדולות בתולדות הכדורסל העולמי: "לכן מבחינתי בכדורסל העולמי תמיד מייקל ג'ורדן יהיה מקום ראשון. הוא פרץ דרך, הוא עשה משהו שכמותו לא היה עד אז. גם מיקי, היה פה כדורסל של בלטות והגיע מיקי ברקוביץ' והביא את גביע אירופה לתל אביב. מדינה צעירה בשנות ה-70, שבאמת היינו רחוקים שנות דור, והיו מעצמות ענקיות כמו ברית המועצות וצ'כוסלובקיה, והביא את נבחרת ישראל למקום שני באליפות אירופה בטורינו 1979 עם נבחרת של צברים".
רסקין הוסיף על המעמד יוצא הדופן שהיה לברקוביץ' באותן שנים: "בשנים שהיה את המונח הזה, קונצנזוס, אז היו שלושה: צה"ל, הגשש החיוור והיה מיקי ברקוביץ'. גם אם לא אהדת את מכבי תל אביב, לא יכולת שלא להסתכל על האיש הזה ולהגיד: 'וואו, הוא הביא פה משהו אחר'".
לקראת סיום השיחה חשף רסקין גם את האופן שבו משפחת ברקוביץ' מתמודדת עם מצבו של מיקי ואת הרושם שהותירה בו ההתמודדות המשפחתית: "הם מוציאים את מיקי ומיקי באמת בכה שיש לו משפחה כזאת. אני סיימתי את הסרט ואני אומר לכם שלא נתקלתי בעוצמות משפחתיות כאלו. תמיד אומרים שבמשפחה יש משקעים ופשוט משפחה שלמה מאוחדת סביב מיקי. באהבה אליו, בטיפול, בהגעה, ביכולת להתמודד עם סיטואציה שבן אדם שכולם הלכו אחריו כל החיים, הוא היה המרכז של הבית ופתאום צריכים להיכנס לוואקום הזה וצריך להיות שם בשבילו".
רסקין סיפר כי גם עבורו, העבודה על הסרט הייתה חוויה אישית ומרגשת במיוחד: "אני מודה שגם בזמן העשייה וגם כשצפיתי בעותק הסופי עם אשתי בבית דמעתי. לי זה יושב על מקומות אישיים והיום זה שלוש שנים לפטירה של אבא שלי וחוויתי עם אבא גם כן תקופות לא פשוטות. לי זה יושב על מקומות כאלו, אני בטוח שיש הרבה אנשים שזה יושב על מקומות אחרים וגם אם לא, אני חושב שזה סרט מאוד מרגש".
מה דעתך על הכתבה?