אחרי עונה רוויית פציעות שעצרה את הצלחתו האישית בליגה הספרדית, גל מקל מקווה לחזור למסלול בעונה הקרובה, כאשר בשלב זה, קפטן נבחרת ישראל ששוחרר מאוניקאחה מלאגה עדיין לא מצא קבוצה חדשה. הערב (ראשון) הוא התראיין לתכנית הספורט של 103FM וסיפק עדכון על מצבו הפיזי והמקצועי, ובנוסף התייחס לפרישה מכדורסל של בן המחזור שלו וחברו הטוב: עומרי כספי.
האזינו לראיון
"הלוואי והייתי יודע", ענה מקל בכנות לשאלה הראשונה – מה הלאה. "כעיקרון המחשבה כן הייתה להישאר בספרד. במלאגה הרבה השתנה, בואו נהיה אמיתיים – העונה שלי הייתה מאוד מאוד חסרה. נעדרתי חודשיים בגלל השבר ביד והקורונה, ואיזשהו קריש דם בריאה שבכלל לא היה וסתם ישבתי בחוץ חודש וחצי. מפה לשם פספסתי ארבעה חודשים ועשיתי בסך הכל 12-15 משחקים בכל העונה. גם המאמן התחלף באמצע העונה, הנשיא פוטר, היו הרבה מאוד תהפוכות במועדון, שהולך לקיצוצים. מלאגה גם עברה מהיורוקאפ לליגת האלופות בעונה הקרובה. היה לי ברור שכנראה לא אשאר".
"כארבעה שחקנים ממשיכים וקציקאריס נשאר המאמן", המשיך הרכז בן ה-33. "המחשבה שלי הייתה להישאר בספרד, אם לא מלאגה אז גראן קנאריה, בדאלונה, בורגוס. יש לי סיטואציה משפחתית שיכול להיות שאני כן אצטרך להיות בארץ. זו אופציה".
מקל נשאל מה הסיכוי שיגיע לפרומיתיאס, לאור העובדה שלואיס קאסמירו, מאמנו לשעבר במלאגה, מדריך את היוונים: "אם זה לא להישאר בארץ, אז הכל פתוח. אני בקשר טוב עם המאמן שם. בספרד המניה שלי הכי חזקה כי גם יש לי שם טוב, עשיתי עונות יפות מאוד בשתי קבוצות גדולות. זו גם הליגה שמבחינתי הכי מאתגרת וטובה באירופה".
כספי פורש: "האמת שזה יום שאתה מרגיש משהו בפנים. אני ועומרי ביחד מגיל 15 ועברנו את כל נבחרות ישראל ביחד. שיחקנו ביחד בנוער במכבי, אחד נגד השני בליגת העל וב-NBA וזה מישהו שהוא חבר לדרך. כשהוא נפרד מהמשחק, זה עושה משהו. זה קודם כל שם לי מראה מול הפנים שאנחנו כבר לא צעירים כמו שהיינו. הוא חבר שעברתי איתו כל כך הרבה תחנות, מקיצים שלמים שהתאמנו ביחד אצל דייויד ת'ורפ בפלורידה. הכדורסל הוא כל חיינו מגיל מאוד צעיר וכשהוא מסיים פרק, ברור שזה עושה משהו".
העומס ב-NBA כגורם לריבוי הפציעות במקרה של כספי: "זה עצום. גם פיזית, גם נפשית וגם מנטלית. אתה נדרש להופיע ולהיות במיטבך שלוש-ארבע פעמים בשבוע. הרבה פעמים ערב אחרי ערב, עם עייפות, עם מחשבות בראש ש'אתמול הייתי מצוין ואני חייב גם היום להיות טוב'. או 'אתמול פחות טוב אז היום חייב להשתפר'. עומרי בכלל, הוא היה הראשון ופתח דלת".
הרבה לא מגיעים ל-10 עונות: "חד משמעית. זו קריירה היסטורית. בטח בקנה מידה ישראלי. גם השחקנים הכי כישרוניים והאתלטים הכי גדולים שיש משחקים שם. תוסיפו לזה יצר תחרותי ומלחמה על העתיד שלך".
הניתוח המורכב שכספי עבר בברך: "לצערי, מניסיון אני אומר שגם מה שהיה לי השנה, שזה יותר קל ממה שעומרי עבר – כשאתה מעבר לגיל 30 הרבה יותר קשה לעשות שיקום מאשר בגיל 25. בטח אם מגיעות אליך כמה מכות אחת אחרי השנייה כמו שהיה לעומרי השנה. זה מאוד קשה, אפילו אם אתה בריא ב-100% ואתה מתחיל מאפס אחרי שלא שיחקת הרבה זמן, לוקח לך לפחות חודש-חודש וחצי להיכנס לכושר משחק. כל פעם אתה עושה את ההכנה הזאת וכל פעם מגיעה עוד פציעה. וכל פעם אתה צריך להתחיל מאפס ולבנות את עצמך. זה לא פשוט".
הרהורים אצלו בנושא הפציעות: "כמובן שיש לי גם תסכול של 'בואנה, לפני כמה שנים תוך כמה ימים הייתי עומד כמו נינג'ה על הרגליים'. עכשיו זה לוקח יותר זמן. אישית, אני מאמין שאני עושה את הדברים נכון ומתייעץ עם הצוות שאני מוקף בו וכן מאמין בגוף שלי. אני מרגיש שאני יכול לתת עוד כמה שנים יפות מאוד".
הכנות שלו לעונה הקרובה: "אני עובד בשיתוף עם הנבחרת ומגיע קודם כל שאפו לאיגוד הכדורסל שאני באמת מרגיש ששינה את הסטנדרטים. אני יודע שכל שחקני הנבחרת שצריכים, מגיעים לטיפול פיזיותרפיים בפגרה ומקבלים טיפול מקיף במידה ויש פציעות. זה משהו שלא היה לפני כמה שנים, ובמקרה שלי הנבחרת מלווה אותי לאורך כל הדרך. גם עם מאמן הכושר והפיזיו של הנבחרת. אני מתכנן לעשות מחנה אימונים באנגליה בסוף החודש. יש לי שם אנשי מקצוע ואני מבקר גם באירלנד אצל ביומכניסט שאני עובד איתו כבר כמה שנים".
מה דעתך על הכתבה?