מאמן הכדורסל ושחקן העבר ליאור ליובין הלך היום (שני) לעולמו אחרי מאבק במחלת הסרטן. ליובין בן ה-46 עזב לפני חודשיים את משרת האימון בהפועל באר שבע כחלק מהמאבק שלו, אך ההידרדרות במצבו הייתה מהירה והיום המאבק הסתיים. כעת, לעיני אנשי כדורסל, חברים, מכרים וכמובן בני משפחתו, ליובין הובא למנוחת עולמים בבית העלמין קדמת צבי שברמת הגולן.
אשתו רז ספדה לו: "איש שלי, אהוב שלי. כל כך רציתי שהסוף יהיה טוב ושנזדקן ביחד. כשהתחלנו לצאת היה לי קשה להבין איך לאכול אותך. מהרגע הראשון היית אחר, היית כל כך שונה. לא פעם לאורך השנים הייתי חושבת לעצמי 'מה אתה שייך לכאן?' אתה מלאך שנחת מהשמיים. ישר מדי, טוב מדי, צנוע מדי, חכם מדי וחומל מדי. אמיתי מדי. איש של תורה, איש של עשייה ובעיקר איש של משפחה. התגאתי כל כך שאתה שלי מול כל מי שרק רצה לשמוע".
"הייתי מספרת על הבעל שהיית, על הדרך בה הפכת אותי להיות מלכת העולם. האמנת שאם טוב לי אז טוב לך. כל דבר שעשית בחיים היה כדי שאשמח ואחייך. נשמה אחת, כמה הערצתי אותך. הערצתי כל דבר שעשית, כל כך אהבת ללמוד תורה בלילה לפני השינה, היית נרדם עם הרצאות של דברי תורה ואני הייתי מחכה בשקיקה לשמוע ממך את מוסר ההשכל של דברי החוכמה. כמה חכם היית".
"איזה אבא היית, גידלת בנות כל כך ערכיות, אף פעם לא ויתרת להן בתחרויות, כיאה לספורטאי. אריאל היה הנסיך שלך מהרגע הראשון, מהרגע הראשון לימדת אותו לקלוע. זה כל כך עצוב. למרות שהכדורסל היה כל עולמך, אמרת שמבחינתך משפחה זה החיים וכל השאר זה הבל הבלים. תמיד היינו במקום הראשון. כל חלק בגוף שלי כואב. כל כך כואב לי. תודה שלימדת אותי מהי אהבת אמת, לימדת אותי גם שקט פנימי. לא לנסות לרצות אף אחד, פשוט להיות אתה. לימדת אותי זוגיות מאושרת וצניעות. לצערי לא הייתי צריכה את הרגע הזה כדי להבין כמה אהוב היית. אני כבר מתגעגעת אליך, תבוא לי בחלומות. תנוח בשלום, הלוואי שהייתי יכולה לראות אותך מחייך עוד פעם אחת עם השמש שהייתה לך בעיניים. העולם היה כל כך יפה איתך. תמיד אהבתי אותך ואני תמיד אוהב".
בתו של ליובין סיפרה: "אבא שלי היה האיש הכי טוב בהכל. הכי חכם, הכי נחמד והוא לימד אותי כל כך הרבה בחיים האלה. הוא היה פשוט בן אדם כזה טוב. אהבתי אותו ואני עדיין אוהבת אותו כל כך. הוא היה מוריד אותי לפני הגן והיינו עושים תחרות מי אוהב את מי יותר. התחלנו ב'אני אוהבת אותך עד הגג ובחזרה' והמשכנו ל'אני אוהבת אותך עד הירח ובחזרה'. אמרנו 'אני אוהב אותך יותר' ו'אני אוהב אותך יותר'. הוא היה כל כך מושלם. הוא היה חכם והוא לימד אותי לעשות מה שאני רוצה בדרך שלי. הוא לימד אותי להגשים את כל המטרות שלי, כי הוא עשה את זה בעצמו. אני מתגעגעת לרגעים בימי שישי אחרי הקידוש ואחרי שהוא הסביר לי ולאחותי על עוד סיפור. הרגעים הפשוטים האלה שאנחנו יושבים ורואים כדורסל, ואני סתם נהנתי להיות לידו וליד כולם. אני כל כך שמחה שהספקתי לצבור איתו כל כך הרבה חוויות וזכרונות".
עודד קטש, שעבד עם ליאור ליובין במספר תחנות לאורך הקריירה, ספד: "רוצה להודות על הזכות שהייתה לי, המתנה האדירה שקיבלתי מההיכרות שלנו. בצניעותו הוא היה יוצא דופן, צדיק אמיתי. הסיפור שלי עם ליאור התחיל אי שם בתיכון בגבעתיים. אמרו לי שיש ברמת גן מישהו שצעיר ממני בשלוש שנים ויותר טוב ממני. הוא היה יותר טוב מכולם. חקרנו והכרנו ביחד את המשחק, הוא אף פעם לא הספתפק. בכל רגע קשה הייתי מתקשר לליאור, שואל אותו מה לעשות ומה להגיד. ההיכרות שלי איתו גרמה לי להסתכל על הדברים בעוד זווית, של קור רוח ואמונה".
"זכיתי להיות איתו ביוון. הוא היה אדם מאמין ואני בקטע הזה כופר. הוא תמיד אמר לי שאולי אני לא אדם מאמין, אבל שאני צדיק גדול, וזו הייתה המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל. קשה להסביר מה אני חווה עכשיו, חלקנו את אותו המקצוע, זה תמיד הרגיש שהוא רוצה שאני אצליח, הוא האמין בי יותר מכולם".
מה דעתך על הכתבה?