ביום שבת, ה-7 באוקטובר 2023, היה רס"ן בן ברונשטיין ז"ל בבית של בת זוגו עדי. כשנשמעו האזעקות ברחבי הארץ, הוקפץ ביחד עם הצוות שלו בחטיבת הקומנדו של דובדבן לעבר ישובי הדרום. "בשעה 08:30 בבוקר הוא שלח לנו הודעת וואטסאפ שהוא בדרך ללחימה בדרום, שיש חטופים ושהוא לא יכול לדבר איתנו", מספר אביו של בן, ניר, על הקשר האחרון עם בנו.
"הוא הוקפץ עם צוות 40, הצוות שלו, לצומת הודיה, משם הם היו בדרך לשדרות, אבל אחר כך הם קיבלו דיווח שיש שם מספיק כוחות והעבירו אותם לכיוון כפר עזה. כשהם נכנסו לשם הם לא ידעו לאן הם נכנסים. היו שם כבר מאות מחבלים, והם היו שני רכבים שבכל רכב יש 8 חיילים. 16 חיילים מול 200 מחבלים. הם ניהלו קרבות פנים מול פנים עם המחבלים, פרקו מהרכב, התחילו לטהר בתים. טיהרו בית אחד, בית שני, בית שלישי, ובין השלישי לרביעי היה מארב של מחבלים ושם בן נפגע", מספר אביו.
"הוא עשה מה שמצופה מכל מפקד, קצין וחייל בצבא. יצא לקרב להגן על מדינת ישראל, על עם ישראל. הוא יצא בראש לוחמיו, חתר למגע, חיסל עשרות מחבלים, עד שכדור אחד פגע בליבו והוא הודיע בקשר "שחור נפגע" והלך לישון".
רס"ן בן ברונשטיין ז"ל היה בן 24 בנופלו. כל מי שהכיר אותו התאהב. "בן היה ילד פלא, אף פעם לא התלונן, לא כעס, לא בא בתלונות", מספר ניר, "תמיד נכון היה לעזור לאנשים. אהבתו לספורט זה היה משהו שלא היה אפשר לתאר במילים. הוא שיחק במכבי בת ים כדורסל, אפילו היה קפטן. הוא אהב אופניים, אהב כל סוגי האקסטרים. עשה את הכל, מבאנג'י, אופנוע ים, קפיצה מגשרים, צניחה חופשית. לפעמים היה נדמה שהוא יודע שהזמן שלו קצוב, כי הוא הספיק לעשות כל כך הרבה. בגיל 16 הוא החליט להקדיש את זמנו ולהתקבל ליחידה קרבית עם העדפה לדובדבן. הוא הכיר בקרוספיט אנשים מיחידות קרביות והם התוו לו את הדרך".
איך היה הקשר שלו לצה"ל?
"בן מאוד האמין בדרך שלו, במה שהוא עשה. הוא השתייך ליחידת הקומנדו של דובדבן. הוא התחיל את המסלול בגיל 18, ועבר עוד ועוד שלב. הוא התמודד מול חבר'ה בני 21 מהמכינות הצבאיות, בוגרי ישיבות. הגיע לדרגות פיקוד, קיבל דרגת סרן בגיל 22 שזה גיל מאוד צעיר בחטיבת הקומנדו".
"בן הכשיר בהצלחה דורות של לוחמים במסגרת תפקידו", נכתב באתר הרשמי לזכרו של רס"ן ברונשטיין ז"ל, "הכול הכירו משפט שהוא אהב והיה נוהג לומר לחייליו בכל טקס צבאי, משפט שהפך לסמל (הוא מוזכר בשיר שכתבו לזכרו וגם חקוק על מצבתו): "בכדי שעם יחיה חיים נורמליים צריך קומץ של אנשים שיחיו חיים לא נורמליים". לאחר אמירת המשפט הוא היה פונה אל החיילים שלו ואומר להם: "אתם הקומץ הזה"".
"יצא לנו לדבר עם תושבים מכפר עזה שבן נפל בבית שלהם, פגשנו אותם. הם הודו לנו שבזכותו הם חיים ובזכות הצוות שלו", מוסיף אביו ניר. יחד עם בן בקרב נהרג נהרג רס"ל אמיר פישר ונפצע קשה רס"ל יונה בריף אשר נלחם על חייו, ואחרי שנה וחודשיים נפטר מפצעיו.
מלבד האהבה לעשיית ספורט, לבן הייתה אהבה נוספת – הפועל חולון. בן הספיק להיות לפני מותו גם במשחק האליפות בשנת 2022, ועוד לפני כן בזכייה בגביע המדינה ב-2018. לאחר האסון הנורא חיבקה הקבוצה את משפחת ברונשטיין וממשיכה להיות איתה בקשר.
"בן היה אוהד של הפועל חולון מבטן ולידה, בכל הזדמנות שהיה לו, הוא היה מגיע למשחקים. הם יצרו איתנו קשר כמה חודשים אחרי הנפילה של בן, הזמינו אותנו לטקס הוקרה ונתנו לנו מנוי כבוד. אירחנו את הקבוצה הבוגרת לפני שנה יחד עם ההנהלה, סיפרנו להם על בן והלחימה שלו".
אנחנו נכנסים ליום הזיכרון, כיצד היום הזה משפיע עליך באופן אישי?
"בסופו של דבר ימים לא קלים, כשמגיע יום הזיכרון אנחנו מקבלים יותר חיבוק, אהבה וביקורים. יום הזיכרון הוא יותר לקהילה מאשר לנו. בשבילנו כל יום הוא יום זיכרון, למשפחה. בסופו של דבר מה שנותן לנו כוח לא ליפול לתהום של אבל ועצב זה החיבוק מהקהילה. החיבוק של השכנים, החיבוק של מקומות העבודה. החיבוק של הצבא, של החברים של בן. החיבוק של הפועל חולון שהם בקשר ישיר איתנו כל השנה, ההנהלה שלהם".
מה דעתך על הכתבה?