כמה שעות אחרי שמכבי אשדוד הבטיחה את חזרתה לליגת העל שלשום (חמישי), אחרי הפסקה בת 6 שנים, החלו ברשתות החברתיות לעלות עוד ועוד פוסטים של אנשי מקצוע שמפרגנים לאשדוד. כל אותם פרגונים כוונו לעבר בן אדם אחד, המאמן דן קציר, רק בן 33, שהעלה את אשדוד שתי ליגות תוך שנתיים ושם אותם במרכז הבמה של הכדורסל הישראלי בחזרה.
"קודם כול, זה מאוד מחמיא", סיפר קציר בראיון לוואלה ספורט לאחר העלייה, "כמובן כשמחמיאים ושאומרים דברים, אז זה מחמם את הלב. מצד שני, אני כמאמן יודע שדברים התחברו והקבוצה נראתה טוב, ועשינו מה שנקרא הישג יתר, ולהצלחה אבות רבים. מצד שני, כשדברים לא הולכים, זה יכול להיות הפוך. כמו שאני אשתדל לא להתרגש מימים רעים, אני גם לא מוקסם עכשיו יתר על המידה מהדברים הטובים שנאמרים. אני מעריך את כולם וזה עושה לי מאוד מאוד טוב, אבל אני לא מוקסם מזה, זה לא גורם לי לחשוב משהו שאני לא. אני מסתכל על דברים בזהירות ובצניעות רבה בשביל להישאר על הקרקע".
ובכל זאת, יש מאמנים שעוברים קריירה שלמה בלי לעשות את זה. אתה בשנתיים ראשונות שלך בבוגרים עשית שתי עליות.
"היה לי את הזכות שדברים יתחברו, וזה קרה בשנה הראשונה, ואני מאוד שמח, ואני לא אוהב להשתמש במילה השראה, אבל אני מכיר את רוב החברים שלי והקולגות של מאמני מחלקות הנוער. הם צריכים לאמן בכמה קבוצות במקביל בשביל להתפרנס מזה כראוי, וכמה הם חולמים בגדול, וכמה לפעמים, לא יעזור, הם הבלתי נראים קצת."
"אז כן, אם אפשר לתת השראה ואת הניצוץ הזה בעיניים גם לאנשים האלה, שימשיכו לעבוד קשה ושימשיכו להאמין בעצמם, ושאפשר לעשות את הדרך הארוכה גם מלמטה, אז הייתה לי הזכות לעשות את זה. זה דרך. אין גיל שלא אימנתי מבית ספר לכדורסל, גילאי הקט סל, ילדים, נערים, נוער, עוזר ארצית, דרום, צפון, לאומית. באמת שליגת העל לא הייתה במחשבות שלי עד חמישי בשמונה וחצי בערב, ועכשיו אנחנו מצליחים לחשוב על זה. אני לא מאמין בקיצורי דרך, ואני מאמין בעבודה קשה, ואני מאמין בלעבור שלב-שלב ולמצות כל שלב עד סופו, וככה נמשיך".
העלייה של אשדוד תפסה את עולם הכדורסל, ואת חובבי הליגה הלאומית קצת בהפתעה. בתחילת העונה נתנו לא מעט כבוד לקבוצה שעלתה ליגה, אבל איש לא חשב שהיא תוכל ללכת כל כך רחוק. עירוני אילת סומנה כפייבוריטית הגדולה, והיא גם עלתה. אבל אחריה עירוני נהריה, מכבי רחובות, הפועל חיפה ואפילו א.ס עירוני אשקלון היו אמורות לעשות את זה, כשכל אחת מהן בתקציב הרבה יותר גדול מאשדוד.
"מכיוון שאנחנו עולה חדשה, ובדרך כלל בליגה הזאת יש את הקבוצות שמראש בונות עם תקציבים גבוהים ועם איזושהי סוללה של שביעייה או שמונה שחקנים שהם כבר, בטופ של הליגה, או אפילו מליגה ראשונה. כמו שאילת עשו, כמו שנהריה עשו. היו עוד קבוצות שניסו לעשות את זה. אז בתור התחלה, באמת המטרה הראשונה שלנו הייתה להתייצב טוב בתחילת העונה, ואמרנו כחלום, לסיים את החורף שאנחנו לא במאבקי ירידה. זה באמת היה כאילו חלום, בשביל לתקוע את היתד בליגה, ומשם התגלגלנו, באמת שהתגלגלנו, בכל משחק היינו תחרותיים, מהמחזור הראשון. עשינו הרבה משחקים טובים מאוד, והפגנו עליונות בהרבה מאוד סיטואציות במהלך העונה. היה לנו הרבה משחקים שעל הקשקש הפסדנו אותם, וברגע שג'ימי הול הגיע, זה גם נתן לנו כזה את הגושפנקה האחרונה, שאנחנו קבוצת טופ, אמנם לא בנינו לשם, אבל זו הייתה המציאות".
גם בסדרת הגמר איש לא נתן לאשדוד צ'אנס מול נהריה המצוינת, אבל הקבוצה של קציר, ובעיקר הכוכב הענק שלה רוברט טרנר, היו טובים בהרבה. "זה היה ממשחק למשחק, לא הסתכלנו רחוק מדי. הגענו למשחק הראשון שלנו, לא היה לנו יותר מדי זמן להתכונן אליו אבל דווקא למרות שהפסדנו אותו זה נתן לנו איזושהי תחושה שאנחנו לא בטלים מולם, ושווים ואולי אפילו יותר. משם התחלנו לעשות התאמות קטנות ממשחק למשחק. אני חושב שהצלחנו כן להפגין איזושהי דומיננטיות במהלך כל ארבעת המשחקים שבסוף השתלמה לנו. בסדרה של הטוב מחמש אין חוכמות, הקבוצה היותר טובה עולה".
יש לכם חבורה של שחקנים שכבר עושה את זה יותר מפעם אחת. רביב פיטשון, עמית ראובן גם ג'ימי הול. ועדיין, הם לא הראשונים שקופצים עליהם כשרוצים לעלות ליגה.
"אנחנו הרבה חבר'ה שהם הרבה אנדרדוגים. חבר'ה שצמחו מלמטה, חבר'ה שבאו מהליגות היותר נמוכות, או חבר'ה שכבר היו אחרי הפיק בקריירה שלהם. היה פה רעב גדול, והיה פה מוטיבציה מאוד גדולה, והיה פה איזה מין רצון להוכיח שכל אחד שווה את המקום הזה. אלו שכבר הספידו אותם ואלו שהיו ממתחת, וגם אני באיזשהו מקום, לכולנו את הרצון להוכיח שאנחנו יותר ממה שאולי חושבים שאנחנו."
"אז יש את הכותרות שאנחנו עולה חדשה ושאולי זה לא התקציב הכי גדול, אבל יש גם את המציאות, והמציאות הייתה שאנחנו באמת היינו קבוצה טובה מאוד ששלטה בהרבה פרמטרים סטטיסטיים בליגה, מריבאונד התקפה וקליעות לשלוש ונקודות למשחק ומספר פוזשנים. אולי לא אמרנו שאנחנו אולי יכולים לעלות, כמו שאנחנו יכולים להתחרות בכל קבוצה".
בסיום המשחק בחמישי קציר לא השתולל יותר מדי על הפרקט, למרות מקלחת המים שקיבל, באופן מפתיע למאמן כל כך צעיר בהישג גדול. "אחרי המשחק קצת השתוללנו יותר", הוא מספר, "אותם רגעים לא עובר לי כלום בראש, רוצה ללחוץ יד למאמנים, לשופטים, זהו. רוצה לברך את השחקנים, זה מה שעובר בראש. במהלך המשחק אתה כמו עוד משחק, בתוך משחק שאתה רוצה לנצח. לא אשקר, בשלוש דקות האחרונות כשאתה כבר מה שנקרא מריח את זה, אז איכשהו זה קצת אפילו מגביר את הלחץ, ובסוף זה מאמן, לא יעזור. גם בדבר כזה, הדבר הראשון שאתה מסיים את המשחק זה נושם לרווחה".
כקבוצה שעלתה ליגה בניגוד לציפיות, בטוח שיש לכם יותר דברים להתכונן אליהם עכשיו.
"עכשיו שאנחנו יכולים לדבר על זה, בליגת העל היום, קצת הסכומים עלו, ובהרבה קבוצות יש להם משקיעים. קבוצות כמו נס ציונה והעמק יש סכומי כסף אדירים, בטח שאתה מצרף לזה את השלישייה הגדולה, ואת הפועל חולון, ומכבי ראשון לציון. הרבה קבוצות עם בסיס תקציבי, אז ברור שיש פה שאלה. אבל עוד פעם, זה לא תפקידי, התפקיד שלי היה לאמן את הקבוצה, יש את נתי, רונן הראל ויאיר זוהר, שזה התפקיד שלהם. כמו שהיינו בליגה הארצית, כבר היה בראש את הליגה הלאומית. עכשיו אני לא יודע כמה זה היה בראש, אני לא יודע מתי התחיל אולי לחלחל לאנשים שצריך להסתכל קדימה, אבל הם יודעים את העבודה בקטע הזה, ואני סומך עליהם. לא דיברנו על זה אף מילה".
לקציר יש חוזה בעונה הבאה, והוא עוד לא מדבר על התוכניות הקונקרטיות של הקבוצה לליגת העל, אבל כן כשנשאל על החלום להגיע עם אשדוד למרכז הבמה ולפגוש את המאמנים הבכירים, הוא מתרגש. "האמת שזה כן, זה מרגש מאמנים לפגוש שגדלתי עליהם, שעוד כילד הייתי צופה בהם, בחלקם משחקים, בחלקם מאמנים. מצד אחד מרגש, מצד שני אני לא אחשוב על זה יותר מדי. אני אנסה לעשות מה שאני עושה כל שנה, את הקבוצה שלי לעשות להכי טובה. כל השאר, אני אנסה ליהנות מהרגעים הקטנים".
מה דעתך על הכתבה?