אחרי ההפסד לברצלונה ביום חמישי האחרון, היו בטוחים רבים מהמקורבים להפועל תל אביב שזאק לידיי יירשם לדרבי התל אביבי בגמר גביע ווינר. ההערכה הייתה שהעובדה שהוא יוכל לשחק מבלי לפגוע ברישומים באיגוד הכדורסל תאפשר לדימיטריס איטודיס לקחת את הסיכון איתו, אלא שבהפועל תל אביב חששו מהרכב גבוה במיוחד של מכבי תל אביב, ולקחו את דן אוטורו וטאי אודיאסי.
אחרי ששני הגבוהים היו חלשים ולא עזרו להפועל לעצור את הקריסה במחצית השנייה בדרך להפסד המאכזב, היה אפשר לתהות האם ההחלטה הייתה מוצדקת. בעוד ההחלטה לא להלביש את לידיי העונה בליגה נראית הגיונית, במיוחד לאור האזרחות הממשמשת ובאה של ג'ייקוב טופין והימצאותו של תומר גינת בקבוצה, העובדה שהוא לא נרשם בשני לא התקבלה באופן חלק אצל כל אנשי הקבוצה. גם לידיי נראה קצת מהורהר בסיום המשחק על הפרקט, כשהוא על אזרחי.
מחר (חמישי, 21:05) הוא ינסה להיות ההבדל בין הקבוצות, אלא שמבט על עונת היורוליג שלו מעלה לא מעט תהיות באופן שבו הפועל תל אביב משתמשת בשחקן החיזוק האיכותי שלה.
רגע לפני המלחמה בסוף פברואר הגיע לידיי עם מילאנו למשחק החוץ נגד הפועל תל אביב. הוא היה האיש של האיטלקים עם 22 נקודות, אבל הפועל תל אביב הצליחה לעצור רצף ארוך של הפסדים עם ניצחון חשוב. מהמשחק הזה יצא עופר ינאי עם תובנה שלידיי הוא הפתרון לעמדה מספר 4 הלא מרשימה שלו לאורך כל העונה שעברה.
עוד לפני סוף העונה החלו המגעים בין הצדדים, כשהפועל תל אביב מפתה את לידיי בשני אלמנטים – הראשון הוא כמובן השכר הגבוה, כמעט 3 מיליון דולר לעונה. השני, האפשרות להילחם על תארים ביורוליג אחרי שנתיים מאכזבות מאוד במילאנו, שבהן לא התחרה על כלום בזירה האירופית.
"זאק זכר את ישראל מצוין מהתקופה בגלבוע", מספרים גורמים בהפועל, "הוא היה פתוח להגיע לכאן, וכשהכסף הגדול וההזדמנות ללכת רחוק ביורוליג הייתה על השולחן בגיל 32, לא היו לו הרבה התלבטויות. לצדדים היה ברור שאם לא קורה משהו חריג, הוא ישחק אצלנו".
ואכן, לידיי הצטרף לאדומים והפך מיד לשחקן חמישייה משפיע. הוא כבר זכה בתואר שחקן המחזור ביורוליג אחרי הניצחון על וירטוס בולוניה, והצטיין בשני משחקים נוספים. למעשה, מבט על המספרים שלו מגלה תמונה שבאמצעותה אפשר לקבוע שמדובר בברומטר של האדומים: כשהוא טוב, הפועל משחקת נכון ובדרך כלל מנצחת. כשהוא לא טוב, משהו לא דופק באדום.
המספרים היבשים של לידיי די ברורים – 11.2 נקודות ו-4.5 ריבאונדים ב-21.3 דקות בממוצע למשחק. 14.2 נקודות בניצחונות לעומת 6.5 נקודות בהפסדים. אבל אם מתחילים לפרוט את הנתונים לרבעים, מגלים תמונה אפילו יותר ברורה.
לידיי קולע 4.6 נקודות בממוצע ברבע הראשון, שבו הוא משחק כמעט שליש מהדקות שלו. ברבעים 2-4 הוא קולע 6.6 נקודות ביחד. במבט על ניצחונות מול הפסדים הפער אפילו גדול יותר. בניצחונות לידיי קולע 4.9 נקודות בממוצע ברבע הראשון לעומת 9.3 נקודות ברבעים 2-4, חלוקה יפה והגיונית. בהפסדים? 3.25 נקודות ברבע הראשון לעומת 3.25 נקודות בשאר הרבעים ביחד.
המשמעות היא שלידיי כמעט לא קיים אחרי הרבע הראשון בהפסדים. "זו בהחלט בעיה ששמנו לב אליה, וזה לא מהעונה הזאת, ולא רק לגביו", אומר גורם מקצועי בהפועל, "גם דן אוטורו לא מקבל את הכדורים בהמשך המשחק כמו ברבע הראשון. הכדורים הולכים בעיקר לאלייז'ה בריאנט, ואסה מיציץ' ואנטוניו בלייקני, ויש פחות תנועה והנעת כדור. לידיי ואוטורו הם הנפגעים העיקריים מכך".
בניצחונות של האדומים, השימוש בלידיי הוא טוב יותר והמספרים טובים בהרבה. "גם עליו יש אחריות", אומרים במועדון, "הוא צריך לבוא ולדרוש את הכדור יותר, שישתמשו בו בצורה טובה יותר, והוא לומד לעשות את זה עם הזמן, אבל זה תהליך שלוקח קצת זמן".
בהפועל תל אביב מאמינים ומקווים שהשחקנים מסביב והצוות המקצועי ילמדו להשתמש באחד השחקנים היקרים ביותר בסגל, אולי כבר מחר נגד מכבי תל אביב, אך לצד האופטימיות הזאת, יש גם ידיעה שסגנון המשחק הנוכחי של האדומים לא תמיד מאפשר את המקום להתבטא.
"בסוף, הקבוצה הזאת היא הקבוצה של שלושה שחקנים, וכמה שלא מנסים בהכנה למשחק לכוון למקומות מסוימים ולהפעיל את החבר'ה האלה, במאני טיים אם המשחקים צמודים או לא הולכים בכיוון שלנו, הם יקחו את הזריקות ופחות שחקני הפנים", מודים בהפועל, "נקווה שעם הזמן יימצא האיזון הזה כי זאק אמור להיות היתרון שלנו".
מה דעתך על הכתבה?