אדם אריאל: "חולם לשחק עם הפועל ירושלים ביורוליג"

"בכל פעם ששאלו אותי על הפועל ירושלים, אמרתי שהחלום שלי הוא לחזור לכאן. אחרי שהחלום הזה התגשם, החלום הבא זה לקחת תארים בירושלים ולהצליח פה", כך פותח אדם אריאל את הראיון לספורט1 לקראת עונת 2020/21 – עונת החזרה שלו למועדון נעוריו, הפעם כאחד הישראלים הבכירים בליגת העל.

את כל הדרך עד לתחילת הקריירה המקצוענית עשה אריאל (25, 1.95) בעיר הבירה. הוא גדל בירושלים, הגיע לעודד את הפועל ב"מלחה" המיתולוגי והצטיין במחלקת הנוער, עד שקיבל את ההזדמנות בבוגרים, תחילה משרון דרוקר ובעיקר תחת בראד גרינברג. כמו רבים מהצעירים המקומיים, הוא התקשה לבסס את מעמדו בקבוצה גדולה ונדד לאשדוד, חולון וראשון לציון, כשאצל האחרונה מיצב עצמו כשחקן מוביל והרוויח את כרטיס החזרה להפועל ירושלים מהדלת הראשית.

"זה מאוד מרגש עבורי, שגדלתי פה ממחלקת הנוער", הוא מתאר את תחושת החזרה הביתה, "הייתי בא למלחה כאוהד בתור ילד, היינו מעריצים את דורון שפר ואת וויל סולומון. להתפתח כאן זה להכיר את האנשים, האווירה. הקהל גדל איתי, אלו בסך הכל אנשים בגילי שהיו איתי בבית הספר ובכל מקום".

ב-2015, אריאל, שמחזיק בדרכון גרמני, יצא לשחק בברמרהאפן מהבונדסליגה, אותה הדריך אז מולי קצורין. אלא שפציעה כבר בקדם העונה פגעה בהשתלבותו ועד מהרה הוא מצא עצמו שוב בארץ, בהפועל חולון: "זה היה יעד שלי, תמיד רציתי לשחק שם ולהתנסות בחוויה. לצערי נפצעתי איך שהגעתי לשם וזה קצת עיכב את התהליך, אחר כך גם התחלף לי המאמן. באתי עם המון ציפיות וקצת התרסקתי אחרי הפציעה, שאחריה חזרתי לארץ והנושא הזה ירד. הייתה חוויה חשובה שחישלה אותי וחבל שלא הלכה טוב יותר, אבל לומדים ממנה".

מרגיש פספוס על החוויה הזו?

"יש תחושת פספוס, כי רציתי מאוד להצליח שם וזה לא כל כך הסתדר. גרמניה תמיד הייתה לי מקום חשוב בגלל הדרכון המשפחה שלי, אח שלי גר שם ואמא שלי נמצאת שם הרבה. אבל אין איזה משהו שאני צריך להוכיח או לנסות עוד פעם".

לא מעט שחקנים ישראלים יצאו לאירופה בקיץ הזה. זו הייתה אופציה גם מבחינתך?

"כן, זה משהו שהיה על הפרק והיו גם כמה הצעות מגרמניה, אבל חיכיתי לדברים אחרים. האמת, כשיש קורונה אתה רוצה להיות הכי קרוב לבית, אבל 'עונת הקורונה' הזו גרמה לשחקנים לנסות בחו"ל. אני שמח שלי הסתדר בסוף להיות פה".

את העונה תפתח מחזיקת גביע המדינה דווקא בחידוש שלבי ההכרעה מהעונה הקודמת, כשתעלה הערב למפגש עם סן פאבלו בורגוס ברבע גמר ליגת האלופות של פיב"א.

איך זה לפתוח עונה כשאתה ניגש ישירות למאני טיים?

"זה אתגר, כי הכל צריך לקרות מאוד מהר ואנחנו חייבים להיות מפוקסים בכל יום. אנחנו מנסים להתחבר כמה שיותר מהר כדי ליצור גיבוש קבוצתי. יש לנו אתגר מאוד גדול וחשוב למועדון ואנחנו עושים את המקסימום כדי להגיע הכי מוכנים שאפשר. נכון שהיו שינויים בסגל, אבל הגרעין המרכזי של הקבוצה כן נשאר. עכשיו רק צריך לחבר עוד כמה חתיכות בפאזל".

זה לא סוד שמטרת המועדון היא ללכת עד הסוף. כישלון במעמד הזה יכול להשליך על העונה כולה?

"כל אתגר לגופו. אני לא חושב שזה ישפיע על משהו אחר. התואר הזה חשוב מאוד למועדון והוא עושה הכל כדי להצליח במפעל הזה, שעבדו כל כך קשה כדי להגיע אליו. זו הגישה, נתמקד בכל פעם בתואר שיהיה מונח על השולחן".

לא בכדי הפועל ירושלים החתימה את אדם אריאל לקראת טורניר הפיינל 8, בו היא תצטרך לנצח שלושה משחקי נוקאאוט כדי להניף את הגביע. בשנים האחרונות הסמול פורוורד הפך לאחד משחקני הקלאץ' הטובים בישראל בזכות מספר סלים מכריעים, כאשר השיא הגיע בשלשה האדירה שהעלתה את מכבי ראשון לציון לגמר הפיינל פור האחרון, על חשבון קבוצתו הנוכחית – הפועל ירושלים.

"אני חייב לתת את הקרדיט על זה לאורן עמיאל", הוא מספר על דמות המפתח בהתפתחות שלו כשחקן של מאני טיים, "בשנה השנייה שלי בירושלים הוא היה עוזר המאמן והוא לקח אותי כפרויקט. אנחנו עובדים ביחד כל הקריירה. הוא בעצם שינה לי את הקליעה ועבד איתי רק על זה, הגיע איתי למצב שאני מרגיש מאוד בנוח ואני מאמין בקליעה שלי".

מה אתה מרגיש ברגעים כאלה, שהמשחק מונח על הכף?

"זה סוג של אוטומט. ברגעים האלה אני פשוט חוזר למקומות שאני מרגיש בנוח בהם ופשוט מנסה להתרכז, לא כל כך מרגיש אם זה שנייה לסוף או לא. אני עושה את מה שאני חוזר עליו כל כך הרבה בכל יום והתמקצעתי בו ואז אני לא חושב על איזה שלב זה במשחק".

עכשיו כשהתבססת כשחקן לרגעים מכריעים, יש בך ציפייה שהכדור יגיע אליך במצבים האלה?

"לא ציפייה, רצון. אני רוצה את הכדור ברגעים האלה ומאמין שאני אקלע את הסל ברגעים האלה וגם אם לא, אני רוצה להיות שם. אם זה יהיה נכון שהתרגיל יהיה בשבילי ואוכל לקבל את הזריקה הזו, אחלה. אבל אם הקליעה תהיה פתוחה ממקום אחר וזה מה שינצח את המשחק, אני אהיה מאושר עם זה".

מה דעתך על הבחירה בג'ייקובן בראון כקפטן? מעולם שחקן זר לא מונה כאן לתפקיד הזה.

"זו בחירה מדהימה. קרדיט למועדון שעשה דבר כזה, כי זה יעזור לו. אני עוד לא מכיר אותו לגמרי, אבל כבר רואה שהוא מנהיג, גם על המגרש וגם בחוץ. זה ייתן לו המון. אני מבין את הדיבורים על זה שהוא זר, אבל זה שחקן שמזוהה כל כך עם המועדון ועם העונה שהוא עשה שנה שעברה, אני חושב שזה מגיע לו. הוא עשה כאן דברים גדולים וימשיך לעשות דברים גדולים. זה יכול לעזור לו, להשאיר אותו מחויב לעצמו קודם כל, להוכיח שהוא יכול להיות קפטן הפועל ירושלים".

מה איתך? אתה שחקן בית, אדם אריאל לא יכול להיות קפטן הפועל ירושלים?

"אני שואף לזה. אצטרך להוכיח, להיות טוב כאן, להראות התקדמות ולהיות מחויב. אני מאמין שזה בסוף יגיע, אבל אצטרך להוכיח על המגרש ומחוצה ולו ולהרוויח את זה, לא לקבל את זה כי גדלתי פה. אני מאמין שאני אעשה את זה".

את הקליעה לשלוש כבר ידוע שיש לך, אבל לפחות מבחינה סטטיסטית, אין עוד היבט שאתה מצטיין בו. מה אתה חושב שאתה צריך לשפר במשחק שלך?

"נכון שהקליעה זה הטיקט שלי, אבל בשביל לעזור להפועל ירושלים אני צריך לתרום בריבאונד, לייצר ולשמור, שזה הכי חשוב. כשאתה מביא את אדם אריאל זה לא רק קליעה, אלא שחקן שיכול לתרום בכמה דברים ולשמור ולעזור ולהיות מחויב לקבוצה. בזה אני רוצה להתמקד".

לסיום, את החלום לחזור לכאן הגשמת. מה החלום הכי גדול שלך להמשך הקריירה?

"לשחק ביורוליג עם הפועל ירושלים".