עמית גל חוגג עלייה: "גליל עליון יש רק אחת, שגלבוע/גליל תשנה את שמה"

ושוב – משחק חמישי ומכריע בחצי גמר הפלייאוף. האולם בכפר בלום מתמלא, הפועל גליל עליון מנצחת והאוהדים פורצים לחגיגות על הפרקט. שלטי המשיח שוב נתלים על קורות העץ שמאחורי הסל, ומהצד משקיף בהתרגשות עמית גל.

כך היה ב-1993, כשגליל עליון ניצחה 80:88 את מכבי תל אביב והדיחה אותה ממאבק האליפות אחרי 23 זכיות רצופות, בדרך לזכייה היסטורית משלה בצלחת. כך, בליגה צנועה יותר ובווליום נמוך יותר, קרה גם אמש (שלישי). הגליליים גברו על הפועל עפולה 82:86, והבטיחו את מקומם בליגת העל אחרי 13 שנים – לראשונה מאז נטש הבעלים חיים אוחיון והעביר את המועדון לגלבוע.

כעת יחלו מאבקי היוקרה בצפון סביב השאלה מי היא הגליל האמיתית. בגליל עליון מתעקשים להזכיר שהאליפות מלפני 29 שנים, כמו גם גביעי המדינה מ-1988 ו-1992, שייכים להם. "הצלחת מונחת בלובי של האולם בכפר בלום, והיא שייכת לשם בדיוק כמו שמנורת שבעת הקנים הייתה שייכת לבית המקדש ולא לטיטוס ברומא", אמר עידו קוז'יקרו. וגלבוע/גליל? היא, שהוכתרה לאלופה ב-2010, תארח הערב (רביעי, 21:00) את מכבי תל אביב בגמר הפלייאוף, וחולמת על הנפה חוזרת מחר ביד אליהו.

גל הוא היחיד שהיה שם בכל התארים, של הגליל ושל הגלבוע, ולו אין ספק. בימים הגדולים של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הוא בנה את עצמו כמנהל המיתולוגי של גליל עליון, ואחר כך עבר עם אוחיון לגלבוע/גליל וניהל את הקבוצה באליפות שלה. כעת הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהגליל העליון.

אני מגייס כסף וחבר בצוות המקצועי, רק בלי הטייטל", מסביר גל בשיחה עם וואלה! ספורט. "מה שהיה אתמול, היה מטורף. מדהים איך זה נבנה מכלום, מאפס. החגיגות ממש הזכירו לי את 1993. אז נכון שזו לא זכייה באליפות, אבל בשבילנו היא כמו אליפות, עם אנשים אחרים ותקציבים אחרים.

"הדבר הכי מדהים היה לראות את הרעב והצמא של האוהדים בגליל לכדורסל. רוב האנשים שהיו אתמול באולם, בכלל לא נולדו כשזכינו בתואר הראשון. זה סוג של לידה מחדש, לידה מאוחרת. האנשים בטירוף, ועם הקהל הצעיר הזה, אנחנו נתבסס גם בליגת העל".

היחסים בין גליל עליון וגלבוע/גליל לקראת המפגשים בעונה הבאה: "השם דומה, ואני מקווה שהם ישנו אותו. אוהדי גלבוע/גליל לקחו גם את הקריאות הקצובות 'גליל, גליל'. זה לא יכול ללכת יחד. גליל עליון יש רק אחת".

האולם בכפר בלום – אמנם נוסטלגי אך די מיושן: "האולם יעבור שיפוץ. אנחנו צריכים לסדר את אחת היציאות, ואולי נוסיף כמה כורסאות, ויהיה בסדר. אנחנו לא ילדים, יש לנו אפילו שני גנרטורים".

קפיצת המדרגה בתקציב הנדרשת כדי לשחק בליגת העל: "אם אני אתעסק עם התקציב, לא תהיה בעיה. יהיו לנו ארבעה זרים, ואני מניח שהשחקנים הבכירים יישארו. אנחנו נכנס את כל מי שכבר תומך בקבוצה – זוהר לבקוביץ' מ'הכרישים', מאיר שמיר, אופטיקה שמיר, מייסטר, עופר ינאי – ועם העבודה הנכונה, נהיה בתוך כמה שנים בין ארבע הקבוצות הגדולות בליגה".