המעבר של מאונס דאבור להופנהיים עשוי להיות מצוין מבחינת החלוץ הישראלי. אחרי שיובש מחוץ לסגל סביליה בעיקר מסיבות פוליטיות במשך חצי עונה, הוא מגיע לקבוצה שזקוקה לשירותיו באמת. באנדלוסיה, חתם דאבור על החוזה עוד בינואר 2019, עם מאמן אחר ומנהל ספורטיבי אחר. הגעתם של מונצ'י וג'ולן לופטגי שיבשה לחלוטין את התוכניות, והוא לא היה רלוונטי כאשר הבוסים ניסו להוכיח כי פעולות קודמיהם היו כושלות. בהופנהיים המצב שונה ב-180 מעלות. כאן העסקה מתבצעת מיידית, ודאבור יגיע לרשותו של המאמן שבחר בו ספציפית על מנת למלא משבצת שהייתה חסרה בסגל שלו לאור הבעיה הלא צפויה שהתרחשה בסתיו. על הנייר, ההתאמה טובה במיוחד.
הופנהיים היא מועדון מיוחד – זו הייתה קבוצה כפרית זעירה עד שהשתלט עליה איש העסקים דימטאר הופ והפך אותה לאימפריה. אוהדים ברחבי גרמניה נהנים לשנוא אותה, כי היא הייתה סוג של לייפציג מוקדמת והוגדרה כ"מועדון מלאכותי" ללא אוהדים אמיתיים. זה אמנם לא מדויק, אבל סביבת העבודה בהופנהיים נעימה מאוד כי זו חממה נהדרת. מצד אחד, המועדון מנוהל ברמה הגבוהה ביותר, עם אצטדיון חדיש, מתקני אימון פנומנליים ואקדמיה מושקעת. מצד שני, אין לחץ מטורף של הקהל כמו במועדונים שורשיים ותיקים. התקשורת מתעניינת קצת פחות בנעשה בהופנהיים, והמאמן והשחקנים זוכים לשקט תעשייתי. כאן אפשר להתקדם מקצועית מבלי שכל הפסד יהפוך למשבר.
Picture of the day
⬇️⬇️⬇️#WelcomeDabbur #TSG pic.twitter.com/3jrltjKZRg
— TSG Hoffenheim EN (@achtzehn99_en) January 7, 2020
כמו כן, הופ דוגל מאז ומתמיד בכדורגל התקפי. מטרתו היא לא רק לנצח אלא גם לגרום הנאה לאוהדים שלו ולקהל הנייטרלי. סגנון המשחק חשוב לו, והוא בוחר את המנהלים הספורטיביים ואת המאמנים בהתאם. היסודות הונחו על ידי מוחו המבריק של ראנף ראנגניק, אשר עומל בשנים האחרונות על הפרויקט של רד בול בלייפציג ובזלצבורג. מרקוס גיסדול חסר הניסיון שאוהב ללכת על התקפה בכל מחיר נהנה מגיבוי מלא במועדון במשך שנתיים. לאחר מכן, בתחילת 2016, ניתנו המפתחות לגאון הצעיר יוליאן נאגלסמן בצעד אמיץ שמאפיין את האסטרטגיה של הופנהיים. בקיץ 2018, בחר נאגלסמן להתקדם לזרועותיו של ראנגניק בלייפציג, והמועדון חיפש לו יורש בקפידה. האיש שנבחר הוא אלפרד סחרוידר ההולנדי.
בחר את דאבור. אלפרד סחרוידר (Gettyimages)
שמו של איש המקצוע בן ה-47 אולי לא אומר הרבה לאוהד הממוצע, אבל מבחינת הופנהיים זו הייתה בחירה מושכלת. סחרוידר עבד במועדון כעוזרו ויד ימינו של נאגלסמן, ולאחר מכן כיהן במשך עונה וחצי כעוזרו של אריק טן האח באיאקס. תרומתו לסנסציה של החבורה מאמסטרדם בליגת האלופות בעונה שעברה הייתה מהותית, והופנהיים הודיעה על הגעתו העתידית עוד במרץ – אחרי הניצחון המפואר על ריאל מדריד בשמינית הגמר, אך לפני ההישג הנאה נגד יובנטוס ברבע הגמר.
באופן טבעי, סחרוידר הוא חסיד של כדורגל התקפי מובהק מבוסס על מסירות קצרות ומהירות. הוא משלב תורה הולנדית טהורה שבנויה על משחק אגפים עם גישה גרמנית יותר שלמד בהופנהיים אצל נאגלסמן – ומיישם לחץ גבוה בחלק המגרש של היריב, והתקפות מתפרצות מהירות. אם תרצו, המודל שלו הוא תערובת של יורגן קלופ ואריק טן האח. גיוון וגמישות חשובים לו מאוד, וההרכבים משתנים בהתאם לטקטיקה שנבחרת וליריבות. במסגרת הגמישות הזו, יש לעתים תכופות מקום לחלוץ מרכזי קלאסי. בתפקידו היחיד כמאמן ראשי, על ספסל טוונטה בעונת 2014/15, סמך סחרוידר בעיניים עצומות על חלוץ רחבה חסון בדמותו של לוק קסטאניוס.
אז הופנהיים בהחלט מנסה ללכת על התקפה גם העונה, אבל החיים ללא נאגלסמן אינם קלים בינתיים. בעונה שעברה הבקיעה הקבוצה 70 שערים ב-34 במחזורים, כלומר ממוצע של יותר משני שערים למשחק. העונה, בתום הסיבוב הראשון עומד מאזנה על 25 שערי זכות בלבד ב-17 משחקים. ההגנה עדיין לא יציבה בלשון המעטה, כמו אשתקד, אבל הבעיה המרכזית נמצאת בחוד. על אף שיש לסחרוידר שחקני קישור יצירתיים וחלוצים מהירים וחכמים, היא מייצרת מעט מדי מצבי הבקעה. רק פעמיים היא השכילה לשים עד כה יותר משני כדורים ברשת במשחק נתון.
מעדיף לשחק באגף. אנדריי קרמאריץ' (Gettyimages)
מדוע זה קורה? בין היתר כי אין לסחרוידר חלוץ רחבה אמיתי, והשחקן הכי קרוב להגדרה זו – אנדריי קרמאריץ' הקרואטי – היה פצוע במשך שבועות ארוכים. קרמאריץ', שנמצא במועדון כבר חמש שנים, הוא גיבור מקומי אהוב שהפציץ בעונה שעברה שיא של 22 כיבושים בכל המסגרות, וגם העונה יש לו חמישה שערים בשמונה הופעות. ואולם, הוא מעדיף לשחק באגף, וגם כאשר מוצב בחוד מתאפיין משחקו בניידות גדולה מאוד.
למעשה, אפשר לומר זאת על כל החלוצים של הופנהיים. איחלס בבו המצוין, שנרכש בקיץ מהאנובר, הרבה יותר נהנה להיות קיצוני מאשר חלוץ. גם סרגיס אדמיאן, שצמח מהליגות הנמוכות והבקיע צמד סנסציוני בניצחון 1:2 במינכן על באיירן, רגיל לתפקד בעיקר משמאל ולא במרכז. יורגן לוקאדיה ההולנדי, המושאל מברייטון, נהנה יותר לרוץ מחוץ לרחבה מאשר להמתין לכדורים בתוכה. וכך מצא את עצמו סחרוידר ללא שחקן מטרה אמיתי. הוא מחליף את המערכים על בסיס שבועי, מעסיק את חלוציו הרבים בתפקיד "תשע מדומה" – פעם קרמאריץ', פעם אדמיאן ופעם בבו. הוא טרם מצא את הנוסחא האופטימלית.
בעונה שעברה היו לא פחות משלושה שחקנים שניתן להגדירם כחלוצים מרכזיים טהורים. ז'ואלינטון נמכר בקיץ לניוקאסל תמורת 40 מיליון ליש"ט – מחיר גבוה הרבה יותר מערכו האמיתי. אדם סלאי ההונגרי עזב למיינץ, בה החל פעם את דרכו בבונדסליגה. המכה הגדולה ביותר היא פציעתו של איסחק בלפודיל שאובחנה אחרי תחילת העונה. האלג'יראי המצוין כבש 16 שערים בעונה שעברה ויצר שיתוף פעולה מעולה עם קרמאריץ', אבל סבל מכאבים בברכו במהלך הקיץ. רופאי המועדון סברו תחילה כי לא מדובר בנזק חמור, ובלפודיל נטל חלק בחמשת המשחקים הראשונים של העונה – אלא שאז התברר כי מדובר בקרע ברצועות. הוא עבר ניתוח, גמר את העונה – וגם לא צפוי לחזור יותר לשחק במדי הופנהיים. "אין לי יותר אמון בצוות הקבוצה. הם סיכנו את הקריירה שלי ללא הצדקה, ואני בר מזל שהמצב לא הוחמר אפילו יותר", הוא הצהיר לאחרונה.
כל התוכניות השתנו והשתבשו. איסחק בלפודיל (Gettyimages)
סחרוידר החל את העונה בידיעה כי בלפוליד יעמוד לרשותו. זו הייתה הנחת העבודה כאשר ז'ואלינטון וסלאי עזבו, אך ללא האלג'יראי כל התוכניות השתנו והשתבשו. המאמן זקוק לחלוץ מרכזי, והוא העביר דרישה ברורה בנושא למנהל הספורטיבי. כעת, דאבור הגיע תמורת 12 מיליון יורו, כרבע מהסכום שהוזרם למועדון כאשר ז'ואלינטון נדד לפרמיירליג. מבחינה עסקית, מדובר בהצלחה מסחררת. כעת נותר לראות אם המהלך יצליח גם על הדשא.
הופנהיים מגלה חוסר יציבות קיצוני העונה – לצד הניצחון המפואר במינכן היא רשמה, למשל, תבוסה 5:1 ביתית למיינץ. המטרה הייתה ונשארה העפלה לליגת האלופות, והיא אפשרית. עם 27 נקודות בקופה במקום השביעי, מפגרת הופנהיים בשלוש נקודות בלבד אחרי דורטמונד הרביעית. אם הכל יתחבר בסיבוב השני, דאבור עשוי לסייע לחבריו החדשים להעפיל לצ'מפיונסליג ולשחק בה בעצמו בעונה הבאה. הפעם, בניגוד למצב בסביליה, הוא יקבל אשראי ותמיכה גדולה, והכל תלוי בו. הבמה תהיה שלו.
מה דעתך על הכתבה?