פייק ניוז יש גם בבלגיה. תמונות הנחילים בכניסה לסופרמרקט "אלדי" הגיעו גם לקבוצת הוואטסאפ של שחקני אנטוורפן, אבל מהר מאוד השמועה הופרכה: לא מדובר בפתיחת רשת מקומית לאחר בידוד מנגיף הקורונה, אלא בסרטון ישן מ-2011 בגרמניה. גם בחדשות 12 מיהרו לתקן. "זה רץ גם אצלנו, בקבוצה של השחקנים, בלי סוף", הודה השבוע רפאלוב. "תראה, המדפים של הסופרמרקטים כאן דוללו משמעותית, אבל אני לא מבין את השיגעון שיש לאנשים. יש עשרה מתים כאן בבלגיה בגלל הנגיף, זה נכון, אבל כל ההרוגים מעל גיל שישים. אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע, אתה לא יודע מה יקרה עוד שבוע או שבועיים וזה מפחיד. הלכתי לסופר כי גל (אשתו) נתנה לי רשימה, אבל למזלי היא לא משתגעת, אין לה את הטירוף שאתה רואה בחדשות. אין תור בכניסות, רק בקופות. הראש שלי לא בכדורגל, אני מודה. גם הראיון לא בטיימינג הכי טוב, כי שלושה ימים שלא התאמנו. לא פשוט להיות עם הילדים בבית כל היום. אתה רגיל למסגרת ופתאום אתה לא יכול לצאת. אבל יאללה, בוא נדבר על כדורגל".
בוא. אתה עוד מעט בן 34, ודווקא העונה הזאת מוכיחה כמה אתה משתבח עם השנים. השער מול קורטרייק הוא ה-11 העונה, שיא אישי מעונת 2010/11. יש לך 11 משחקים לתת גול.
"אני מנסה להתאמן באופן אישי בבית, כי עד השלישי באפריל אין פעילות של משחקים. רק בסוף השבוע הזה נחזור להתאמן, גם זה בקבוצות קטנות. נקווה שנחזור כמה שיותר מהר. אני נמצא בעונה טובה, אבל לפני הכל זה הבריאות שלנו. אתה רואה מה קורה באיטליה ובספרד, זה לא רחוק מאיתנו. אתה מבין שאתה לא חסין משום דבר".
הנה, חזרנו לקורונה. אבל בוא נדבר על שתי עונות דומות בברוז', על העונה שעברה. זאת גדולה יותר? 2014/15 הייתה עונה עם 19 שערים ו-18 בישולים בכל המסגרות. תוכל לשחזר אותה?
"היו לי מספרים מדהימים, אבל זה היה עם הליגה האירופית. הגענו עד רבע הגמר בליגה האירופית, אז כעונה היא הייתה מטורפת. כשאתה מצליח וכובש שישה שערים בליגה האירופית זה לא בר השוואה לליגה. בליגה, מבחינת מספרים, זאת יכולה להיות העונה הכי גדולה. אבל בברוז', אם כבשתי תשעה או עשרה, ההשפעה שלי שם הייתה מאוד גדולה. בלי ספק, העונה זה בא לידי ביטוי במספרים באנטוורפן. יש חוסר מזל לקבוצה הזאת. אם ניקח את התוצאות מול קבוצות "טופ 6", אז אנחנו וברוז' ניאבק על המקום הראשון. השיפור שלי נובע מכמה סיבות: אתה יותר מנוסה, אתה מנסה להיות יותר תכליתי. היום אני לא מתעסק בבולשיט, מה שנקרא".
לא מתעסק יותר בבולשיט. ליאור רפאלוב (Gettyimages)
תסביר.
"בעבר, הרבה פעמים הייתי בא לקו ההגנה לקחת כדור אם הייתי מרגיש שאני 2-3 דקות לא במשחק. היום אני מנסה לא להיות מתוסכל כשאני לא עם הכדור. אני מוכן בראש לרגע שלי במשחק, להיות חיובי. בשנתיים האחרונות זה כן מצליח לי. הרבה פעמים בברוז', אם היו שלוש דקות בלי כדור, הייתי יורד אחורה כדי לבנות את המשחק. היום אני פחות עושה את זה, אני משחק בעמדה יותר קדמית".
כמה ברוז' יש בראיון הזה. אז בוא נדבר על גמר הגביע שנדחה. אתה פוגש אותה.
"וזה סיפור סיפור. כי הגמר היה אמור להיות ביום ראשון הקרוב, ואני זוכר היטב את התאריך: 22 במרץ. ביום הזה, בשנת 2015, זאת הזכייה של ברוז' בגביע מול אנדרלכט. כמה פיקנטי זה היה שאגיע באותו תאריך ואקח גביע. אבל המגיפה הרסה את המומנט שלי לעשות את זה שוב".
תעשה את זה שוב?
"קודם כל, המשחק יידחה ככל הנראה לסוף מאי. עד שאגיע לשריקת הפתיחה יהיו אמוציות. הרגש יידבר. השופט ישרוק ואז אתן את הכל. הקהל בברוז'? הוא עדיין מחכה שאני אחזור. גם כשהגעתי למשחק נגד ברוז', קיבלתי קבלת פנים מאוד חמה. הייתי שם שבע שנים, השגתי שם את כל מה שרציתי. הקהל זוכר לך את זה. אני בטוח שבעזרת השם אם אצליח, איך נאמר? הם לא 'ייצאו עליי' כל כך. בשבועיים האחרונים די הבטחנו את המקום בפלייאוף העליון של הליגה. 2-3 אימונים הקדשנו רק כדי להתכונן, טקטית ובמצבים הנייחים. העמקנו. מאוד רציתי לשחק כבר".
רפאלוב חוגג במדי ברוז' אחרי שער הניצחון בגמר הגביע ב-2015 (Gettyimages)
עברת תקופה לא פשוטה. פרצו לך לדירה, עברתם טראומה.
"היום אני יכול לספר את הסיפור מהתחלה ועד הסוף. היינו במשחק חוץ בגנק בסוף אוקטובר (2:2, א"י), גל אשתי הייתה בהריון בחודש מתקדם. היא יצאה עם הבן הבכור ויצאה לאימון שלו באנטוורפן עם הבת הקטנה, כדי לשים אותו באימון ולחזור. הוא היה חוזר תמיד עם ההורים של אחד הילדים. בזמן שהיא הייתה שם, פשטו על הבית. היא נשארה לראות את האימון ואחרי שעה וחצי חזרה. הבעיה היא שהפעם היא נכנסה לדירה מהחניון. היא פתחה את הגראז' והילדים נכנסו ראשונים וראו את הזוועות שהשאירו שם. גל נכנסה מיד אחריהם, ראתה את האורות דלוקים ולא זכרה שזה מה שהיא עשתה לפני שהיא יצאה מהבית. היא הייתה בסוג של התקף חרדה, כי היא פחדה שהפורצים בבית, והיא שמעה רעשים. היא רצה החוצה לכיוון הרחוב, צעקה לשכן שיזעיקו משטרה דחוף. הניידת הגיעה, השוטרים נכנסו הביתה עם אקדחים שלופים. אחרי יומיים התגלו בעיות בהריון. הייתי צריך כמה ימים לעזוב הכל. עזבתי את הכדורגל, הנחתי הכל כדי לדאוג לה ולילדים. היום היא אחרי הלידה. המשטרה לא עשתה הרבה".
רפאלוב לא מרבה לדבר על הנבחרת בהקשרים שליליים, אבל המספרים מדברים בעד עצמם: הוא אחד הליגיונרים הבכירים בישראל, אבל משום מה – אף מאמן, לפחות ישראלי, לא ממש ספר אותו כשחקן מוביל. אני שואל אותו כמה זה כואב שלא יהיה משחק בסקוטלנד, והוא מיד מבין שהשאלה הופנתה כנראה לאדם הלא נכון.
"אני חושב שאולי תשאל שחקנים שכן לקחו חלק בקמפיין הזה, אני מרגיש פחות מחובר לנבחרת כי פחות הייתי שותף".
אני שואל אם בנבחרת לא ספרו אותו.
"אני בטוח שכל השחקנים ששייכים לסגל כנראה כן חיכו למשחק מול סקוטלנד. טוב שהמשחק נדחה, לא ריאלי לשחק כדורגל בנסיבות שיש כרגע בעולם".
הרצוג דיבר איתך?
"הוא שוחח איתי ואמר לי שנהיה בקשר".
אנדי הרצוג. שוחח עם רפאלוב לראשונה לפני כחודש וחצי (אודי ציטיאט)
זהו?
"זהו. האמת, פחות התעסקתי בזה, למה ואיך. ניסיתי לתת לעצמי זמן בפגרת הנבחרות. לנצל זמן איכות של המשפחה. לראשונה שמעתי מהרצוג לפני חמישה או שישה שבועות. זאת פעם ראשונה ששוחחנו, אין לי הרבה מה לומר מה קרה לפני. לא הייתה שום תקשורת בנינו".
זאת לא הפעם הראשונה. איך קורה שליגיונר כל כך בכיר לא נספר?
"בתור שחקן, בתקופות הכי טובות לא הייתי מקבל קרדיט בנבחרת. דווקא אצל לואיס פרננדס, כן קיבלתי את הקרדיט. מאז, עם השנים קדימה, שיפרתי את צורת המשחק שלי והשתדרגתי. אבל בנבחרת לא קיבלתי הזדמנות. לא הצלחנו בפן האישי והקבוצתי. עם אלי גוטמן, בניגוד למה שחושבים, לא היה קצר, תמיד דיברנו. הוא קיבל החלטות, אני מאמין, בצורה מקצועית. הייתי מאוכזב, אבל זה משהו אחר. מאמין ביושר המקצועי שלו".
מי תיקח אליפות בישראל?
"אני שמח לראות את מכבי חיפה בפרונט אחרי שנים, כיף לראות שמכבי מהווה איום רציני למכבי תל אביב. אני מקווה שהם יצליחו לעשות את זה, אבל למען האמת – לפי התוצאות, מכבי תל אביב מאוד מרשימים".
שאשאל אותך שוב אם תחזור למכבי חיפה?
"אני באמת לא יודע. יש לי פה חוזה לשנה הבאה. פיזית אני מרגיש טוב מאוד. אני מקווה להמשיך ולשמור על עצמי. בכדורגל לא אומרים לא. אמרו שהייתי סגור במכבי תל אביב? לא הייתי סגור, אבל בתקופת קרויף הוא מאוד רצה שאבוא לקבוצה. הוא יצר קשר עם ברוז', גם עם הסוכן שלי. בהצעה הם היו מאוד רציניים וזה התבטא בהרבה מאוד כסף. אבל זה לא עבר לשלב הבא כי ברוז' לא היו מוכנים אפילו לשמוע".
בעבר אמרו שיהיה קשה לשחזר את המורשת של ברדה. היום אפשר להשוות בניכם.
"טבעי שכשאתה נמצא בתקופה לא מבוטלת כזר שמתחבר למועדון, שיש קליק עם הקהל וראשי המועדון – וזה מה שהיה לאליניב במשך שש שנים בגנק ולי במשך שבע שנים בברוז' – אתה מקבל הכרה. אני מתפתח עם הדבר הזה באנטוורפן בשנתיים האחרונות. אליניב עשה קריירה נהדרת. יש לו כבוד ומעריכים אותו מאוד. ברדה פתח דלת להרבה שחקנים ישראלים ואני עשיתי עבודה לא פחות טובה. פיתחתי כאן קריירה, אפילו יותר ארוכה משחשבתי".
פתח את הדלת הבלגית עבור ישראלים. אליניב ברדה (Getyiimages)
מה דעתך על הכתבה?