המשחק שנעל את את המחזור ה-32 בליגת העל הפגיש שתי קבוצות שנאבקות על הכרטיס לאירופה. מצד אחד מכבי חיפה, שפתחה את המחזור במקום השני ומאמנה מרקו בלבול שממשיך לעבוד בדרך של ניסוי וטעייה במערך ועם שחקניו. ומאידך בני יהודה, שלא רק המקום השלישי על ראש שמחתה, אלא הגעה לגמר הגביע בביטחון מקסימלי ובמומנטום חיובי ככל האפשר.
המחצית הראשונה התנהלה בשליטה מוחלטת של בני יהודה. שתי הקבוצות פתחו עם שלושה בלמים, אבל הכתומים נראו מאומנים בהרבה ואלמלא החלטות רעות בפעולות האחרונות, היו יורדים למחצית ביתרון משמעותי. אבוקסיס שינה את מבנה הקישור – פתח ב-5:4:1 ולא ב-5:3:2 הקבוע, שיחק עם צ'יבוטה וחזיזה באגפים וזאת כדי לנצל את המהירות שלהם מול בלמי הצד של חיפה בהתקפות המעבר.
ואכן, צ'יבוטה וחזיזה הביכו שוב ושוב את גרשון וארד וחיפה נראתה אבודה לחלוטין. בלבול, בהחלטה נכונה (ואולי קצת מאוחרת), החליף בדקה ה-42 את רמי גרשון במקסים פלקושצ'נקו, עבר ל-4:3:3 והציל לעצמו את המשחק. עד שבני יהודה הבינה מה קורה, נטע לביא הישווה ובדיעבד חתם את תוצאת המשחק.
הרבה גבות הורמו לגבי החילוף המוקדם של גרשון, אבל לבלבול באמת לא היו ברירות. גרשון שחקן רב זכויות ובעל אישיות מצוינת, אבל הוא נכנס רע למשחק, לא הסתדר עם חזיזה והתקשה בפעולות פשוטות. אם נוסיף לזה את שריקות הבוז של הקהל בכל נגיעה שלו בכדור (מיותר לחלוטין, פוגע בקבוצה ובשחקן), נבין שהחילוף שלו אולי לא נעים, אבל כל דקה שלו במגרש הייתה נעימה הרבה פחות.
התקשה לבצע פעולות פשוטות. רמי גרשון (עדי אבישי)
בני יהודה ממשיכה להיראות טוב והשחקנים שלה ממשיכים להתקדם. סורו, אשכנזי וחזיזה יהיו מהמלפפונים המבוקשים ביותר בקיץ, בלטקסה בהחלט מוכיח שהוא שווה קבוצה גדולה, ודאי בקבוצה שמשחקת במערך של שלושה בלמים, וגם סילבסטר פורח מהרגע שאבוקסיס החל לעבוד איתו. אבל אליה וקוץ בה, התלות באבוקסיס היא הבעיה הגדולה של בני יהודה. כל שנה היא מתפרקת ונבנית מחדש. כל עוד אבוקסיס במועדון, לאוהדי בני יהודה יהיו הרבה סיבות לשמוח. ברגע שהוא יעזוב, בני יהודה תהיה בבעיה קשה, בטח אם ניקח בחשבון את הנפילה הגדולה במחלקת הנוער שלה והעובדה שקבוצת הנוער ירדה ליגה ותתקשה למשוך שחקנים איכותיים למחלקה.
מכבי חיפה מנגד מתקשה לשמור על יציבות ביכולת שלה. אמנם יש לה פוטנציאל התקפי – שועה נכנס לעניינים והשילוב שלו עם פריי ורוקאביצה בהחלט מלא פוטנציאל, אבל יש לה הרבה חורים בסגל, בעיקר בקו האחורי. אם ניתלה באילנות גבוהים, גם יורגן קלופ הבין שללא בלם ושוער ברמה גבוהה, אין לו סיכוי להתחרות במנצ'סטר סיטי (שהבינה אותו דבר שנה מוקדם יותר), לא משנה כמה השלישייה הקדמית שלו תבקיע ותלהיב.
אז חיפה לא תביא את ואן דייק ואליסון, אבל היא תהיה חייבת לשדרג משמעותית קודם כל את שתי העמדות הללו וגם את עמדות המגנים, אם היא רוצה לתת תחרות לאלופה הנכנסת. בלבול גם יצטרך להחליט מה יהיה המערך הראשי שלו בעונה הבאה ודרכו לבנות את הסגל. לצורך העניין, בחירת המגנים והחלוצים, תלויה מאוד במערך שחיפה תחליט שיוביל אותה בעונה הבאה. כמובן שקבוצה חייבת גמישות טקטית תוך כדי משחק וודאי תוך כדי עונה, אבל הסגל חייב להיבנות תוך הישענות על מערך שינצל אותו באופן מקסימלי.
צטרך להחליט מה יהיה המערך בעונה הבאה ודרכו לבנות את הסגל. בלבול (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?