הגיע הזמן לקשר רציני: בוזגלו זקוק למקום אליו יגיע כמושיע

מאור בוזגלו
מאור בוזגלו | דני מרון

הפרידה מבית"ר הייתה מהירה ושקטה, כזו ששידרה שהצדדים לא באמת רצו להמשיך. כעת, אחרי שהוסרו סימני השאלה סביבו והפציעה הפכה להיסטוריה, ענבל מנור משוכנע שהקשר לא רק צריך תואר, אלא גם כזה שיהיה רשום על שמו

(גודל טקסט)

מאור בוזגלו ובית"ר ירושלים כבר לא. הוא רצה יותר. היא החליטה שכרגע לא מתאים לה להתחייב. הייתה להם תקופה סבבה בסך הכל. לא יותר. לא פחות. בהתחלה אולי חשבה שהוא יכול להיות האחד, אפילו חיכתה לו, אבל אחר כך זה דעך. קצת התלהבות של התחלה ואז מעט מדי ניצוצות, מעט מדי התרגשות. זה נחמד לתקופה, אבל לא משהו שהולכים איתו לחתונה.

הוא חשב שהיא יכולה להשקיע יותר בקשר הזה. אבל עם יד על הלב, היו לו אקסיות שריגשו אותו יותר. לפעמים, בינו לבין עצמו, הוא חושב עליהן ועל מה היה אם. גם במשפחה חושבים שבגילו מגיע לו יותר. הרי הוא לא נעשה צעיר יותר. אין זמן לבזבז, זה הזמן להתמסד. אז הם נפרדו. עשו את זה יפה. בלי צעקות, חסימות או לכלוכים באינסטגרם. בלי דמעות. בלי יותר מדי זיכרונות. תודה, היה כיף, נראה אותך כן? נהיה בקשר. אולי נישאר ידידים.

מטאפורות בצד, כשקבוצה ושחקן נפרדים כל כך מהר ובשקט – בלי מקורבים, בלי גורמים, בלי דרמות, בלי צד פגוע – זה כנראה אומר ששני הצדדים לא באמת רצו להמשיך יחד. לבוזגלו הייתה עונה סבירה אחרי הפציעות הקשות. בית"ר הייתה הרבה פחות מסבירה. אפשר להבין שחקן שרוצה עוד כסף, אפשר גם להבין קבוצה שקיבלה החלטה עקרונית שלאף אחד לא מגיע שדרוג. בשורה התחתונה: אין אשמים, אין נפגעים. היה נחמד ונגמר. ובעוד 20 שנה אף אחד לא יזכור יותר מדי מהקשר הזה. בינתיים, בית"ר כבר בטינדר. בוזגלו רוצה משהו רציני.


בית"ר ירושלים כבר בטינדר, בוזגלו זקוק לקשר רציני (אריאל שלום)

שוק ההעברות עם לא מעט רעש, אבל בגזרת השחקן הרועש בליגה שקט מוחלט. האמת, לא ברור למה. במצב השוק היום, מאור בוזגלו חופשי הוא אחד המלפפונים החמים שיש. הוא יכול להיות נכס לכל קבוצה, אבל לא כל קבוצה היא נכס מבחינתו. אחרי שתי הפציעות והקאמבק, בוזגלו צריך הישג שמגדיר קריירה. משהו שיהיה רשום בעיקר על שמו. הוא צלח אתגרים אישיים מטורפים וחזר בניגוד לכל הסיכויים. עכשיו הוא נמצא בשלב בו שחקן צריך לחשוב: "מה יזכרו ממני?".

כשמדברים כדורגל, הילד באמת ענק. כשמדברים אישיות, בוזגלו הוא דמות חיובית. כוכב שיודע שהוא כוכב, אבל גם ילד טוב שלפעמים לא נעים לו מדברים שקורים סביבו. הוא סוחב עליו על הגב ציפיות, חלומות וקפריזות של משפחה חמה. מכיוון שכך גודל, קשה לבוזגלו כשהוא מרגיש לא מספיק משמעותי. הוא חי מאהבה ומהערכה וצריך להיות הכי אהוב והכי מוערך. כשזה לא קורה, משהו בו נכבה. אולי לא יראו את זה על המגרש, אבל אלו בדיוק הרגעים שדברים מתחילים לבעבע. זו אחת הסיבות המשמעותיות לפיצוץ עם באר שבע.

מאז באר שבע, בוזגלו חיפש לעשות משהו שאף אחד לא עשה. הוא הלך למכבי חיפה כדי להוציא אותה מהשנים הרעות כמנהיג, אבל הפציעה שיבשה הכל. הוא המשיך לבית"ר ירושלים וגם שם זה לא קרה. זו לא הייתה הקבוצה שלו ובלי קשר, הבעיות שם היו גדולות מכל אינדיבידואל. אז מה עכשיו? מקום חם עם קהל, מועדון שיראה מעבר לסטיגמות, מאמן שיבנה סביבו, חוזה ארוך טווח ולא פלירטים לשנה ובעיקר קבוצה עם שאיפות שחולמת בגדול.


חוזה ארוך טווח בקבוצה שחולמת בגדול. זה מה שצריך בוזגלו (דני מרון)

אם לא מדברים על בוזגלו, בוזגלו לא קיים. בן אדם שצריך להרגיש מיוחד, לא יכול להיות עוד בורג, אפילו לא בקבוצה מצליחה. זה לא בוזגלו. הוא צריך ללכת בדרך שונה, להמציא את עצמו מחדש במקום בו לא היו לפניו או במקם בו יהיה מושיע. אולי בליגה הפורטוגלית (למשל בקבוצה שעלתה ליגה ויש לה בעלים ישראלי שישמח לקחת שחקן עם דרכון פורטוגלי), אולי ב-MLS או ביפן. אולי בהפועל תל אביב שעונה על כל הקריטריונים. אולי קאמבק לבאר שבע מהדלת הקדמית.

למרות הפרידה השקטה, בוזגלו השיג מה שהיה צריך מהעונה האחרונה. הוא הסיר את סימני השאלה סביב ההתאוששות שלו מהפציעה. הוא אולי לא בשיאו, אבל עדיין איכותי מספיק ואותו שחקן מלהיב שעושה הבדל על הדשא, מחוץ לדשא וביציעים. והוא בעיקר רעב להשיג משהו שיהיה קודם כל חתום על שמו. לקחת תואר בניגוד לכל הסיכויים. בוזגלו זה שואו ומי שתיתן לו להיות מי שהוא בלי לחפש לחנך אותו או את המשפחה שלו – תרוויח בגדול.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי