לא בושה להודות בטעות: כך צריכה ב"ש להשלים את בניית הסגל

מכבי תל אביב הפסידה 1:0 לקלוז', מכבי חיפה נכנעה 3:1 בשטרסבורג והפועל באר שבע גברה בביתה 0:2 על קייראט. אז אחרי משחקי סיבוב המוקדמות השני בליגת האלופות והליגה האירופית ולקראת משחקי הגומלין בשבוע הבא, אתחיל בהסתכלות כוללת על נציגותינו באירופה.

הפחידו אותנו מקלוז' הרומנית שעשתה מהפך בסגל לקראת המפגש נגד מכבי ת"א, איימו עלינו כאילו קייראט היא ברצלונה של קזחסטן ושטרסבורג מהליגה הצרפתית היא שלוש דרגות מעל חיפה. בפועל, יהיה זה פספוס גדול אם מכבי ת"א לא תעפיל למפגש חווייתי נגד סלטיק, ב"ש נמצאת ביתרון משמעותי וגם חיפה יכלה לחזור עם תוצאה טובה בהרבה אילולא ההרחקה של חבשי.

אם נחבר את הכל ביחד, נראה כי למרות היכולת המרשימה של כולנו להטיח רפש בכדורגל הישראלי, אנחנו יודעים להרים את הרמה כשמדובר ביריבות אירופאיות ברמתנו ואף יותר. אני מלא תקווה שצפויה לנו עונה מקומית מותחת, צמודה ומעניינת.

צפויה ליגה מאוד מרתקת השנה. ספורי והאסלביינק (דני מרון)

באשר להפועל באר שבע, בבירת הנגב חלמו על יתרון כפול ללא ספיגה ועמדו במשימה. קייראט היא הקבוצה הפורייה ביותר בליגה הקזחית עם ממוצע של כמעט שני שערים למשחק, אבל כזו שגם סופגת מחוץ לביתה פי שניים מאשר במגרשה המקומי. ב"ש ניצלה זאת עד תום ולא הייתה רחוקה מהשער השלישי, שהיה הופך את משחק הגומלין לפרוטוקול בלבד.

בכר עלה במערך לכאורה דיי הגנתי עם שלושה שחקנים בלבד שהם על תקן שחקני התקפה, שהיה שונה מאשר בסיבוב הקודם. היכולת להשתמש בקבהא כקשר אחורי בודד כשלפניו שני לוחמים כמו קלטינס ושמיר שקיבלו אישור להצטרף (בעיקר שמיר) לחלק הקדמי, יצרה אפשרויות טובות להפועל ב"ש. גם אמש, כמו במשחקים הקודמים, ב"ש כבשה את השער הראשון כתוצאה מחטיפה ולחץ על הקזחים, מה שלאט לאט הופך להיות מנהג ובאירופה שערים קלים מהסוג הזה הם נכס.

ויטור וטאהא. הלחץ שוב השתלם לב"ש (דני מרון)

בנוסף, בכר ניצל את המשחק כדי להעביר שני מסרים עיקריים לשחקניו: כל משחק וכל אימון משפיעים על קביעת ההרכב למשחק הבא, לאף אחד אין בעלות על ההרכב, מבכיר ועד צעיר. כך מצאו את עצמם קאריו ושהר מצד אחד וסבג ולוי מהצד השני על ספסל.

היבט חשוב נוסף שניתן היה להבין דרך הניצחון על קייראט הוא דילמת השלמת הסגל – התלבטות שתקפה לכל חוליה בקבוצה. עזיבתו של חאתם אלחמיד היא בור גדול במרכז ההגנה, תוסיפו לכך את החשש התמידי מפציעה חוזרת של ויטור (שנראה כמי שחוזר לעצמו) ותקבלו דילמה משמעותית האם לחזק את ההגנה בבלם נוסף.

אלא שכאן העניינים מסתבכים, כי מרואן קבהא הוכיח בשני המשחקים האחרונים שמקומו בהרכב הראשון, לוחם ללא חת, מחויב, פשוט נכס אמיתי, אבל בעמדה שלו כקשר אחורי יש רק אותו ואין לו מחליף, מה שלכאורה מחייב את ב"ש להביא קשר זר בעמדה הזו, אך אם יגיע קשר כזה הוא יתפוס את מקומו של קבהא שראוי לשחק. עם זאת, ויתור על חיזוק ההגנה יאפשר לקבהא לתפקד גם כבלם.

קבהא. לוחם שראוי לחולצת ההרכב (דני מרון)

בחלק ההתקפי ב"ש הראתה יכולות לא רעות, אבל ניכר שהיא חסרה עוד שחקן אחד שיוסיף לה גיוון, בעיקר מהאגף הימני שם היא מעט דלילה. הפתרון הקלאסי הוא הבאה של קשר כנף לצד ימין עם יכולות לשחק גם כחלוץ במידת הצור, אבל צירוף של שני קשרים זרים מעלה את מכסת הזרים ל-7.

התשובה לטעמי נעוצה במבט לעבר ספסל המחליפים אמש בטרנר. לי זה די ברור שבן שהר הוא הבחירה הראשונה של בכר להרכב הראשון כחלוץ ברוב המקרים, ובמשחק אירופי כל כך חשוב מוצא עצמו כבר עכשיו קאריו הספרדי על הספסל בלי לראות דקת משחק, ואני מהמר שגם בשבוע הבא מצבו לא ישתנה. לכן, הפתרון טמון בו. 

אני לא צופה בקאריו באימונים ולא מכיר לחלוטין את יכולותיו, אבל אם בכר בוחר שלא להעניק לו את חולצת ההרכב הראשון כבר בשלב הזה, כנראה שהוא לא בונה עליו כמי שיוביל את התקפת ב"ש. במצב כזה הצוות המקצועי צריך לשנס מותניים, לוותר על הכבוד העצמי של הודאה בכישלון, לשחרר את קאריו ובכך לפתור את הפלונטר – קשר אחורי וקשר כנף ימין שיכול לשמש גם כחלוץ.

זה לא פשוט להודות בטעות, אבל אם ב"ש רוצה להפיק לקחים מעונה שעברה, יש לה עוד זמן לעשות זאת ובכך לצאת לדרך כשהיא בטוחה יותר בעצמה ושלמה יותר. עליה לליגה אירופית, אם תתממש ויש עוד דרך ארוכה מאוד לכך, תקל מאוד על ההחלטה משום שב"ש תכניס לקופתה כ-25 מיליון שקלים ואז הפרמטר הכלכלי בשחרור יהיה קל יותר.

קאריו. מרגיש שמצבו לא ישתנה (דני מרון)