עמוק בבוץ: ניסו אביטן הוא המועמד המוביל להיות המפוטר הראשון

1. מכירים את תחושת ה"הנה, הנה… הנה זה בא", שמתקיימת במשחקי כדורגל של קבוצות מבטיחות שלא מקיימות דבר? אז הייתה להפועל ת"א רבע שעה כזו אתמול באשדוד – בדיוק כמו שהייתה לה בששת המשחקים מאז החלו משחקי גביע הטוטו. אם "הנה הנה… הנה זה בא" נמתח כבר על חודש וחצי, אז אולי צריך להפסיק את הפיאסקו הזה ולחשב מסלול מחדש.

צריך לומר: להפועל ת"א יש שחקנים טופ קלאס. מה שעשה אתמול מאור בוזגלו לטים אוואני עם המברשת על קו הרוחב, שווה לבד רבע ממחיר הכרטיס, שלא לדבר על הגול החכם. אבל בוזגלו מוליך רשימה יפה של שחקנים שלא הוציאו יותר מתיקו בשבעה משחקים, שחקנים שהם כרגע יותר שמות מנקודות, הרבה יותר.

הפועל ת"א ספגה – בניגוד למהלך המשחק – שני שערים כתוצאה מעמידה לקויה בהגנה. זה אל"ף בי"ת של אימון, של תדריך טקטי, של קיום הוראות טקטיות. או שהן לא ניתנו, או שניתנו ולא מילאו אותן. יש כאן בעיית אימון. ניסו אביטן היה מועמד למאמן העונה לפני שנה והעונה הוא מועמד להיות הראשון שיפוטר. ככה קרה לגיא לוזון כשעבר ממכבי פ"ת להפועל ת"א בקיץ 2007. זה קרה גם לגילי לנדאו ב-2004. מאמנים שצברו שם מתרסקים ב'חודורוב', מתגלים במערומיהם ומקלדות (כמו זו) מקישות בקודקודיהם, כמו נקר על עץ.

זה ייגמר בפיטורים, כי מי שנמצא מעל אביטן מבין עוד פחות איך מוציאים קבוצה מהבוץ. והפועל בבוץ. אצטדיון בלומפילד, קבוצה באסה.

זה עלול להיגמר בפיטורים. ניסו אביטן (דני מרון)

2. חפירה קטנה על תפיסת אימון: מישהו, כנראה בספרד, החליט יום אחד שכדור יותר מהיר משחקן, והחליט על משחק בנגיעה אחת. הוא אסף שחקנים מוכשרים מאוד, עבד איתם על תיאום, צמצם להם את שטחי המשחק ויצר משהו שקוראים לו פה "טיקי טאקה". אתה מזיז את הכדור מהר ובכך בעצם מגביר את קצב המשחק. יש כאלה שהבינו שאין להם שחקנים ברמה גבוהה כדי לשחק בנגיעה על שטח קטן, אז הם החליטו לשחק מהר, בנגיעה, על שטח גדול ובחרו שחקנים מהירים לשיטה הזו.

הבעיה מתחילה כשמאמנים מתעקשים לשחק ככה עם חומר שחקנים לא מתאים או עם שחקנים לא מתואמים, וכך נוצר לו המשחק הלא מדויק, שממאיס על הצופה את הצפייה בו. העיניים כואבות מלראות כדור זז מצד לצד בלי רצף מינימלי של מסירות.

לא יסמין בוריץ' מנע אתמול מהדרבי החיפאי להתפתח מעבר ל-0:0, אלא ההתעלמות מהתפיסה הבסיסית הארכאית ש"ירוק/אדום מוסר לירוק/אדום ומשם בועט לרשת". או ששיחקו במהירות בלי להרים ראש, או ששחקנים מכדררים את עצמם לדעת ומאפשרים להגנות להתארגן, או שפשוט מנסים להיות ערן לוי ולשחק בכדורים על 40 מטר. רק זיו אדלר היה יכול לארגן גול בדרבי הזה, אבל התעקש שלא.

רק השופט היה יכול לארגן גול בדרבי (מאור אלקסלסי)

3. באחת מעשרות קבוצות הוואסאפ שנקלעתי אליהן, כתב אתמול מישהו שנס ציונה לא רצתה לעלות ליגה, אבל הבעיה הייתה שהיתר רצו יותר ממנה לא לעלות ליגה. לא נותר אלא להסכים. נס ציונה נראית כמו מישהי שנקלעה שלא לטובתה לאירוע שהיא לא שייכת אליו. הגרלה קשה יגידו שם: התחילה במכבי ת"א, אחר כך נתניה שבוע הבא סלובניה. גם זה קשה. יש לנו בשורה בשבילם: לא יהיה משחק קל. נס ציונה רצתה להיות חדרה, אבל חדרה כבר הייתה, הליגה למדה לא להקל ראש בחדרות. נתניה גמרה את זה בדקה השלישית, ועל הדרך העירה את בצ'יראי. וכשבצ'יראי מתעורר, אללה יוסתור. שלא לדבר על קהת.

משפט על עומרי גלזר: מישהו שכנע אותנו שעומרי גלזר הוא שוער העתיד של ישראל. השתכנענו מזמן שלא, אבל כשדוד יענקל'ה עוזר לכור מחצבתו, קבוצה כמו נס ציונה נתקעת עם השוער האחרון שיביא לה נקודות. אני מרחם על גלזר שהקריירה שלו מכוונת לא נכון – קודם להגיע לחיפה ומשם להישלח לנס ציונה – כי ברעננה הוא היה במימדים הנכונים של התפתחות הקריירה שלו.

4. איזה מזל שאלי חכמון התעקש בשבוע שעבר לשים קצוץ על ה-VAR. אם לא כן, לא היינו שומעים על שיטת הניקוד המוזרה באיגוד השופטים, חכמון לא היה מקבל בראש, שופטים לא היו מפנימים שלהיות חכמון זה לא חכם, אבל להיות פפיר זה להראות קבלות. שאפו לפפיר. אם לא הוא, מי יודע מה היינו כותבים בסעיף 1.

שאפו. ארז פפיר (דני מרון)