1. עד למשחק ביניהן בעוד פחות משבועיים, או עד שיוכרע מי תהיה אלופה, תמיד תעמוד באוויר השאלה מי טובה יותר, מכבי ת"א או מכבי חיפה. לשאלה מי משחקת יפה יותר, נדמה שקיבלנו אתמול כבר תשובה.
עשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה בדרבי החיפאי היו מהממות. זו לא רק הדרך הקטלנית שבה שיחקה מכבי חיפה את הכדורגל שלה – זה הסגנון. משחק נגיעה, על שטח קטן, תוך תיאום ותנועה, זו רמה מאוד גבוהה של כדורגל, ואם מדובר בכדורגל המשוחק בישראל, אז בכלל. גם מול קונוסים קשה מאוד לעבור בנגיעה בשטח כל כך קטן ולתרגם את זה לשערים. מכבי חיפה עשתה את זה, מקסמה את זה משער לשער, וגמרה את המשחק. אף קבוצה בישראל, ומעט מאוד בדרגים מולן משחקות הקבוצות הישראליות באירופה, יכולות לעמוד בזה.
2. בין שלל ביטויי הכלום בכדורגל הישראלי יש אחד שקפץ מהמצעד לשיפוטכם היישר לצמרת המצעד השנתי: "ביטלנו את היריבה". מרוב שמאמנים גאים בכך שהם מבטלים את היריבה, הם לפעמים מגיעים למשחק ומתבטלים בפניה.
הפועל אום אל-פחם ייתרה אתמול את ההגעה של בני יהודה לבלומפילד, ולא סתם הייתה שם חתיכת התבטלות. לקבל את מכבי ת"א אחרי זחיחות שמביאה אותה להדחה סנסציונית מול קבוצת ליגה שנייה, משול לקפיצת ראש ממגדלי עזריאלי. לא זו בלבד שמכבי ת"א גדולה על רוב קבוצות הליגה, היא הגיעה כמו חיה פצועה וטרפה כל מה שנקרה בדרכה, בפרט קבוצה שבעונה שעברה הייתה הקבוצה הישראלית היחידה שניצחה אותה, ועוד פעמיים.
להצלחה של בני יהודה בשנים האחרונות קוראים יוסי אבוקסיס, אבל גם אבוקסיס יודע שבלי עוגנים קשה מאוד ליצר הפתעה. אם אמיליוס זובאס מגיע ככה למשחק, אין לבני יהודה סיכוי, ואז גם רואים כמה ערום הסגל שלה.
3 הסיבוב השני של העונה הוא בדרך הסיבוב שבו מתיישרות התוצאות. ההפתעות נגמרות, מתחיל מרוץ לפסגה ומרוץ צבירת נקודות בתחתית, ומי שנמצא בבטן הרכה ולא היה מספיק חזק על הנייר, מתחיל לחטוף. היו הימורים גדולים לפני פתיחת העונה על כך ששתי היורדות יבואו מבין נס ציונה, הפועל חדרה והפועל כפ"ס, והייתה תחושה במהלך הסיבוב הראשון שהתחזיות מתנפצות. אבל הליגה ארוכה ויש בה כוחות ברורים, מסורת של קבוצות, ומשמעות לקהל. הפועל כפ"ס והפועל חדרה עדיין רחוקות מהקו האדום, אבל כמו נצרת עלית ב-2006, הפועל כפ"ס ב-2008 ומכבי פ"ת בעונה שעברה, הן לא יאמינו שהן שם עד שבאמת יהיו שם. ראו הוזהרתן.
זובאס מאוכזב. המשחק החלש שלו הראה כמה הסגל של בני יהודה ערום (דני מרון)
4. עירוני קריית שמונה הייתה במקום האחרון לפני שלושה מחזורים, ועכשיו היא מרוחקת שתי נקודות מהמקום השביעי. לשינוי הדרמטי הזה קוראים קובי רפואה, שמבין כל המאמנים החדשים שצצו בחצי העשור האחרון, הוא המשפיע ביותר על הקבוצות שלו וגם המשמעותי ביותר. מי שצפה אתמול ביואל אבוחצירה מבקיע בזינוק או מבשל א-לה שאראס, ואחר כך ראה את יובל אשכנזי מבקיע בדרבי מזווית קשה שער מרהיב, לא יצליח להבין איך לפני שלוש עונות הם כיכבו בשני המחוזות של ליגה א'. הליגה הלאומית נבנתה בשנים האחרונות בשביל כישרונות צעירים, אבל רק בליגה א' הם באמת משחקים. ויש שם המון. סיבוב ח' של הגביע נותן מדי פעם לכדורגל הישראלי את התזכורת הכואבת שלו בנושא.
5. גילי ורמוט היה השחקן האחרון בעולם שנגע בכדור משחק אמש פחות משעתיים לפני מיסת חג המולד. רוב משחקי הכדורגל, אפילו במדינות הערביות, הסתיימו בשעות כאלה שאפשרו לזרים הנוצרים להגיע לסעודת החג, לחלק מתנות, להתחמם ליד האח. רק בישראל עולם כמנהגו נוהג. אחר כך עולה משלחת של שחקני כדורגל שומרי מצוות כדי לשכנע את שרת הספורט שלא יהיו משחקי כדורגל בשבת, כי לא מתחשבים בהם.
ובנוצרים מתחשבים? ובמוסלמים בחודש הרמדאן מתחשבים? כל שנה עולה הנושא הזה ובכל שנה מתעקש הכדורגל הישראלי לשים קצוץ על העובדים הזרים שלו. או אולי זו דווקא מועצת ההימורים, שעבורה כל יום הוא יום חג וכל יום שבו המהמר הישראלי לא משלשל את הפסדיו לקופה הוא יום צום ותענית. תתביישו!
מה דעתך על הכתבה?