"אני עושה ספורט בבית, נח, אוכל, מבלה עם אשתי ועם הילד – מה שאני לא יכול לעשות הרבה זמן בדרך כלל ואני מנסה לנצל את זה עד תום", פתח ורד את דבריו וסיפר כיצד הוא מעביר את הזמן מאז שהליגה הופסקה.
החרדות שחווה בזמן הפציעה: "כשזה קרה לי הייתי בטוח שזה משהו רפואי. הייתי גם מאושפז בבית חולים וכו'. ואז הבנתי שזה לא, כי זה קרה שוב בזמן הפציעה, שהייתה קשה ולא מוכרת. כל לילה הייתי חושב האם אני פורש או לא, איך אני קם ורץ בלי כאבים. כל המחשבות האלה גרמו לי ללחץ שבא לידי ביטוי בחרדות, זיעה קרה, הקאות וכל הדברים האלה".
עד כמה זה שכיח אצל ספורטאים: "לרוב כמעט כולם יראו רק את הטוב, אבל יש כאלה, בכל מיני ענפים, שכן מדברים על זה. זה שאתה ספורטאי מצליח ואתה בטופ, לא אומר שאתה לא בן אדם ושאין לך נפש. יש כאלה שסובלים מזה אבל לא יודעים, או שזה נמשך אצלם רק כמה ימים".
נגיף הקורונה התפרץ דווקא כשהוא חזר: "אם זה לא היה אחרי שחזרתי מפציעה, הייתי לוקח את זה יותר בכיף. אני מאוד אופטימי מטבעי, באמת הייתי בחודש טוב והתחלתי לחזור לעצמי, אבל עשיתי את השינוי המנטלי ואולי עכשיו זה זמן טוב לנוח כי כשאתה חוזר מפציעה ארוכה, הגוף חשוף לעומס ופציעות. זה ההיבט החיובי בזה, אוכל לחזק את הגוף ואהיה מוכן מתי שהווירוס יעבור".
"זה שאתה ספורטאי מצליח לא אומר שאין לך נפש" (דני מרון)
כמה זמן יצטרכו הקבוצות להתכונן אם יודיעו על החזרת הליגה: "בוא נגיד שאם בטרום העונה זה משהו כמו חודש וחצי-חודשיים, במקרה הזה עכשיו הגוף עדיין שם כי שיחקנו עד לאחרונה, אז כנראה יידרשו בין שלושה לחמישה שבועות. אי אפשר לחזור תוך יומיים כי גם כולם ייראו לא טוב ונהיה חשופים לפציעות, צריך לפחות כמה שבועות של אימונים סדירים ומשחקי אימון".
מה הפחד העיקרי שלו מהקורונה: "האמת שאני כבר כמעט בן 31 ומשחק בליגת העל מגיל 17-18 ובאף ראיון לא דיברתי על כסף, כך שאני לא דואג מהבחינה הזו. מה שכן, ברור שכל המשק הולך אחורה וגם העסק שלנו נפגע. בכדורגל יש גלים, לפעמים באים אנשים ומשקיעים כסף ולפעמים יש פחות כסף. מי שלא מבין את זה בבעיה, ולא רק לעכשיו, אלא לטווח הארוך".
הקיצוץ בבית"ר ירושלים: "דן איינבינדר, אלירן עטר ואני דיברנו עם ההנהלה. אנחנו לא עיוורים, אנחנו רואים מה קורה. כל בעלי הקבוצות קיבלו מכה מזה שאין הכנסות מזכויות שידור, מהטוטו, מכרטיסים. ברור שזו פגיעה לעתיד. מי שלא מבין את זה, יורק לבאר שהוא שותה ממנה".
העונה של בית"ר: "מי שחי את המועדון כמוני, יודע שהפכנו מקבוצה גדולה למועדון גדול. זה משהו שכולם שמחים עליו. בקיץ החלפנו כמעט 18 שחקנים בסגל, עשינו שינוי מהותי. בשנה שעברה עשינו עונה לא טובה. השנה, עם כל מה שקרה, עם הפציעות שלי ושל מיכאל אוחנה והמעבר של קינדה, אנחנו עדיין במקום השלישי וכמובן שאנחנו שואפים להיות במקום הראשון, אבל אני חושב שאנחנו עושים עונה טובה מאוד. יש כתם בגלל ההדחה מהגביע, שזה באמת היה כישלון שלנו – השחקנים. זה משחק שלא משנה באיזה הרכב, חד משמעית היינו צריכים לנצח. אבל בליגה, אחרי שנים קשות, אני חושב שזה הישג טוב מאוד".
"חד משמעית היינו צריכים לנצח". פלומיין מנחם את ורד אחרי ההדחה (דני מרון)
האם הוא מרגיש שינוי בין העונה השנייה של חוגג לראשונה: "בית"ר ירושלים ייחלה למישהו כמוהו, שייתן לנו את כל התנאים להצליח. בעונה הראשונה אפשר להגיד שהוא היה חסר ניסיון, אבל בשנה השנייה, עם המינוי של יוסי בניון ורוני לוי שהם שועלים ותיקים בכדורגל שלנו, ראינו את זה גם ביום יום. ביחס לבית"ר, הייתה שנה שקטה מאוד. רק שיימשך".
סערת הקיצוץ בהפועל באר שבע: "אני בקשר בעיקר עם דוד קלטינס ולא במקום לתת להם עצות, אבל לפני שבועיים עשינו שיחת קפטנים ב'זום' על כך שהשוק קיבל זעזוע וצריך לבוא לקראת הקבוצות, כי צריך לחשוב על הדור הצעיר יותר, אלה שאין להם הרבה כסף וצריכים לקבל משכורת עכשיו – לא יכולים להיות באוויר עד שתהיה תביעה. מי שלא חושב ככה ולא מתחשב באחר, בבעיה. לא רק בכדורגל, אלא בכלל".
מי הכי מצחיק מבין הכדורגלנים בליגה: "איתי שכטר, קל. אין לו מתחרים".
האם אהב את ההתבטאות הפוליטית שלו באינסטגרם: "מה זה אהבתי? יש לו דעה, הוא יכול להביע אותה. אם הוא היה מעלה פוסט של 100 מילים, הדעה שלו הייתה מובנת יותר. בגלל שהוא העלה תמונה, זה הוציא אותו כגזען – בפועל הוא לא כזה, לאורך השנים הוא שיחק עם ים שחקנים מהמגזר".
הביקורת עליו: "כל דבר שתעשה, יהיה לו צד טוב וצד רע. גם מבחינת התקשורת וגם מבחינת הקהל. מה שכן, זה היה בזמן הקורונה, שבו לא היה ספורט, לכן זה קיבל יותר תשומת לב".
איתי שכטר. "יש לו דעה, הוא יכול להביע אותה" (דני מרון)
מי שחקן הפיפ"א הכי טוב: "מואנס דאבור, הכי טוב שיש. עכשיו הוא בדיוק ניצח את פיונטק 0:6 בטורניר בגרמניה. הוא מלחיץ".
אחרי אילו ענפי ספורט הוא עוקב: "אני חולה ספורט בכלל, מאז שאני ילד. הייתי גם בטניס, ג'ודו, MMA. אין לילה שאני לא נכנס ליוטיוב ורואה טניס, NBA אני בכלל אוהב".
עד כמה התקופה הזו קשה בלי ספורט: "בשגרה לפעמים יש יום אחד שאין בו שידורים ובו אני מרגיש ריק. עכשיו יש חודשיים-שלושה כאלה, לפחות. זה קשה, אז אני רואה כל מיני דברים מפעם, סדרות דוקו-ספורט וכו'".
אם היה יכול לראות משחק אחד כאילו לא ראה אותו מעולם, איזה משחק היה בוחר: "הייתי אומר שגמר ליגת האלופות של 1999, ה-1:2 של מנצ'סטר יונייטד על באיירן מינכן. אבל אם אני חייב משחק אחד, הייתי הולך על ה-3:3 בין ליברפול למילאן בגמר 2005. זה היה משחק יוצא דופן".
מה דעתך על הכתבה?