"אבי נמני קם ועזב את החדר": הפיצוץ האדיר במכבי תל אביב | מאחורי הקלעים

בריאיון מיוחד לפודקאסט של ספורט1, "מחצית בשכונה" עם רון עמיקם, חלוץ העבר אופיר חיים – כיום מאמן נבחרת הנוער של ישראל – חזר לאחת התקופות הסוערות במכבי תל אביב: ימיו הקצרים של שלמה שרף במועדון בעונת 2000/2001, שהסתיימו בפיטוריו כבר לאחר שני מחזורים, בעקבות סכסוך עם אבי נמני.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם אופיר חיים

בהתייחסו לתקופה תחת שרף, סיפר חיים: "תחושת פספוס אדירה. שלמה זה משוגע, אני שרוף עליו. הוא אמר לי: 'אותי לא מעניין שמות ומי יבוא – אתה הכי טוב פה ואתה משחק אצלי'. וזה מה שהיה. מה שקרה זה שאצל שלמה אין חוכמות, והאימונים היו מאוד מאוד קשים – שלושה אימונים ביום. היינו קמים ב-7:00 ורצים שעה. שבועיים מחנה אימון, מגיעים למשחק נגד ברוז' ואנחנו לא יכולים לעמוד על הרגליים – מפסידים 3:0".

עוד הוסיף ותיאר את הרגעים שהובילו להסלמה: "שלמה אמר לפני המשחק שיש לנו יום חופש. אנחנו אוכלים ארוחת ערב, ואז הוא בא ואמר: 'איזה יום חופש? תראו איך נראיתם – אין יום חופש'. שם בעצם התחיל ונגמר הסיפור, כי אבי נמני התעצבן. הוא אמר: 'אנחנו צריכים חופש, השחקנים נותנים את הנשמה שלהם, וגם אם הפסדנו – לא קרה כלום'. הוא קם ועזב. דיברו עם שלמה וסידרו את זה. לא היה מרד".

בהמשך הסביר חיים את הרקע להתפוצצות: "העניין הוא ששלמה תמיד היה כזה, גם בנבחרת ישראל. הוא לא היה מתפשר. היום זה שונה ואחרת. זה שלמה – ידענו את זה, גם אבי ידע את זה, אבל בסופו של דבר זה התפוצץ. נסענו למשחק נגד הפועל חיפה, ושלמה זרק שם, אני זוכר: 'הילדים האלה לא מרוויחים שקל והם הכי טובים בקבוצה' – ושם באותו רגע התפוצץ הכול. לא היה שם מרד של שחקנים. אבי תמיד היה חזק, תמיד יהיה חזק – אבי היה מנהיג, אבי היה קפטן, אבי היה הכול".

לבסוף, התייחס חיים גם לדמותו של אבי נמני כשחקן וכמנהיג: "הוא היה שחקן שאני לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. התאמנתי עם המון שחקנים, שיחקתי עם המון – נמני זה מישהו שאין לו דם בגוף. כל משחק, לפני המשחק, 40 אלף צופים מחכים לו – וזה לא יעזור, הוא ינצח את המשחק".

עוד סיפר על רגע בלתי נשכח: "אני זוכר משחק אחד – גמר גביע הטוטו נגד בית"ר ירושלים. הם הובילו 0:1, עליתי מהספסל, אבי היה מצוין. הוא אסף אותנו כולם, אני לא אשכח את זה בחיים. הוא אמר: 'תקשיבו לי טוב, אני מנצח את המשחק – תמסרו לי את כל הכדורים'. נגמר 1:2 לנו והוא הבקיע את שני הגולים. אין אישיות כזאת בתור שחקן, זה משהו שלא פגשתי".

לסיכום, החמיא חיים גם ליכולותיו ולמעמדו של נמני: "היכולות שלו – ימין, שמאל, משחק ראש – הוא היה שחקן מדהים, באמת מדהים. הוא היה גם סמל של המועדון, ומה לעשות – יש סמלים שאסור לגעת בהם. מעל המועדון? הוא לא הרגיש מעל המועדון, אבל הוא סמל של מועדון ודור שלם גדל עליו. מן הסתם אבי זה לא עוד שחקן. בשביל לנהל שחקן כזה ולעבוד איתו, אתה צריך לדעת להתנהג אליו אחרת".