במשך שבועות ירדן שועה ישב על הספסל, פרסם סטורי ומחק אותו, ושמע שהוא לא מתאים לשיטת הלחץ של אלמוג כהן. אתמול (ראשון) הוא חזר להרכב, ובתוך 68 דקות בישל פעמיים ב-0:4 על הפועל רמת גן. "שועה יודע מה אני חושב ומה אני מצפה ממנו", אמר כהן אחרי המשחק. הנתונים מראים שאפשר להרחיק לכת.
בעונה שעברה שועה יצר בליגת העל 1.03 מצבים גדולים ל-90 דקות. זה מספר שמקדים, בהפרש זעיר, את לאמין ימאל מברצלונה. בדקנו את כל השחקנים שעברו 1,000 דקות ב-10 הליגות המובילות בדירוג אופ"א, ורק שניים יצרו יותר: פדריקו דימארקו מאינטר, עם 1.10, ומייקל אוליסה מבאיירן מינכן, עם 1.05. ההשוואה היא בין מספרים, לא בין רמות. ליגת העל חלשה בהרבה מהליגות האלה, ובהן קשה יותר לייצר מצבים. אבל בתוך הליגה שלו, שועה מייצר מצבים בקצב של הכוכבים הגדולים באירופה.
גם במסירות המפתח הוא בצמרת. עם 3.17 מצבים ל-90 דקות, שועה במקום ה-13 מתוך יותר מ-2,600 שחקנים בליגות האלה, בטבלה שבראשה ברונו פרננדש ממנצ'סטר יונייטד. הפער מתגלה בבישולים. עם 0.29 ל-90 דקות, שועה רק במקום ה-102. כלומר, הוא סיפק את המצבים, אבל החלוצים של בית"ר לא הפכו אותם לשערים.
העונה: מספרים גבוהים במדגם קטן
העונה שועה פתח פצוע ומחוץ להרכב, וצבר בליגה 213 דקות בלבד. גם בהן הוא יצר 2.11 מצבים גדולים ל-90 דקות ובישל שלוש פעמים, קצב שמקביל לראש הטבלאות באירופה. אבל על פחות מארבעה משחקים מלאים, משחק אחד עם שני בישולים מספיק כדי להקפיץ את הממוצע. את המספרים של העונה עוד מוקדם להשוות.
השאלה שמול מכבי תל אביב
הוויכוח סביב שועה מעולם לא היה על היכולת שלו עם הכדור, אלא על מה שקורה כשהכדור אצל היריבה. כהן בנה קבוצה שמבוססת על ריצה ולחץ, ושועה הוא לא השחקן הראשון שעולה בראש כשחושבים על לחץ. מנגד, בבית"ר מעט מאוד שחקנים מייצרים מצבים כמוהו. ביום שני, מול מכבי תל אביב בטדי, יתברר אם החזרה שלו להרכב היא רק פעם אחת, או סימן לשינוי ביחס של כהן.
10 הליגות שנבדקו: הפרמייר ליג (אנגליה), הסרייה א' (איטליה), לה ליגה (ספרד), הבונדסליגה (גרמניה), ליג 1 (צרפת), הליגה הפורטוגלית, הליגה הבלגית, הארדיביזי (הולנד), הסופר ליג הטורקית והליגה הצ'כית.
מה דעתך על הכתבה?