חוק חדש למיגור האלימות? בכלל לא בטוח שיש מי שרוצה לאכוף

נתוני משטרת ישראל שנחשפים כאן לראשונה, מגלים תמונה עגומה במיוחד בכל הנוגע לאכיפה של חוקי האלימות בספורט. האם החוק שעבר בקול תרועה רמה יביא לשינוי אמיתי? כלל לא בטוח

(גודל טקסט)

משטרת ישראל לא עשתה בשנה אחרונה כל שימוש בסמכותה להרחיק אוהדים מתפרעים ממגרשי הכדורגל, וגם לא נקטה הליכים נגד אוהדים שהשמיעו התבטאויות גזעניות ואוהדים שפרצו למגרש – כך עולה מנתונים רשמיים של משטרת ישראל שהגיעו לידנו.

לפי נתוני המשטרה, במהלך השנה האחרונה (יולי 2021 עד יוני 2022) נפתחו במשטרת ישראל 50 תיקי חקירה בגין עבירות אלימות בספורט. מתוכם, 22 כבר נגנזו, נמצאים בתהליך סגירה או מוגדרים במצב של 'המתנה' (52%), 10 תיקים עדיין נמצאים בחקירה (20%) ו-14 הועברו לטיפולן של הפרקליטות או מחלקת התביעות במשטרת ישראל (28%).

אבוקות על כר הדשא בגמר גביע המדינה בין מכבי חיפה לבין הפועל באר שבע
תיקים רבים נסגרים. אבוקות בגמר הגביע | ברני ארדוב

עוד עולה מהנתונים כי 15 מהתיקים שנסגרו בשנה האחרונה נפתחו בגין מעשי תקיפה (75%), וכי בסך הכל במהלך השנה האחרונה נגנזו 63% מהתיקים שפתחה המשטרה בגין מעשי תקיפה באירועי ספורט. רק חמישה תיקים בגין אירועי תקיפה, 20%, נמצאים כרגע בטיפול הפרקליטות או מחלקת התביעות.

בנוסף מראים הנתונים כי דווקא העבירה של איסור הכנסת חפץ אסור לאירוע ספורט, עבירה שלכל הדעות אינה העבירה החמורה ביותר המתרחשת במגרשי הכדורגל, היא העבירה שמעסיקה הכי הרבה את יחידת התביעות במשטרה ובפרקליטות (65% מהתיקים).

חשוד בפציעת אוהד הפועל תל אביב עצור בבית המשפט
העבירה שמעסיקה הכי הרבה את יחידת התביעות היא הכנסת חפץ אסור | קובי אליהו

לדברי עו"ד אייל בסרגליק, מומחה במשפט פלילי וצווארון לבן, "הנתונים האלה מציירים תמונה עגומה במיוחד מבחינתה של משטרת ישראל וחוסר הפנמה של הבעיות הקשות מהן סובל הספורט הישראלי בשנים האחרונות. למעשה, הנתונים מלמדים כי משטרת ישראל לא באמת סבורה שיש בעיה של אלימות בספורט, או שנדרש לטפל בה שכן עיקר עיסוקה בעבירות זניחות יחסית ודווקא בעבירת התקיפה שהיא החמורה מכולן ניכרת מגמה של הקלה וסגירת תיקים".

לדברי עו"ד אייל בסרגליק, "הנתונים גם מעוררים דאגה שמא החוק לאיסור אלימות בספורט שאושר בכנסת רגע לפני פיזורה לא באמת יביא למיגור האלימות במגרשי הכדורגל ואולמות הכדורסל, שכן נדמה שהבעיה היא העדר אכיפה שנובעת מהעדר מוטיבציה או רצון לטפל בבעיה הגורפת – ולא חוסר בכלים מתאימים".

כזכור, לפני כחודשיים עברה הצעת החוק לאיסור אלימות בספורט. במרכז החוק אכיפה וענישה ממוקדת על אוהדים מתפרעים ואלימים וככל שניתן בזמן אמת. יתרה מכך, המשטרה תוכל לתת קנסות מנהליים לנוהגים באלימות ותורחב משמעותית סמכות ההרחקה מהמגרשים, כשהמטרה הברורה היא יותר הרחקות של אוהדים אלימים ומתפרעים, ולתקופות ממושכות יותר.

עו"ד עומר בללי, מומחה למשפט פלילי, מוסיף: "ההתנהלות של המשטרה עם החוק לאיסור אלימות בספורט משקפת חלק ניכר מהבעיות של המשטרה בהקשר של עבירות אחרות. למשל, העובדה שהמשטרה אוכפת בעיקר עבירות שקל לה לאכוף. הנתונים מלמדים למשל, העבירה של הגנת חפץ אסור היא הנאכפת ביותר – זו גם העבירה שהכי קל לאכוף ואת החפצים ניתן למצוא בחיפוש פשוט. מנגד, לא נצפתה אכיפה בהקשר של קריאות גזעניות. ניתן להניח, כי היעדר האכיפה בתחום הזה יכולה לנבוע מהתייחסות מקילה לקריאות גזעניות או שיש צורך בהקצאת משאבים בביצוע אכיפה (למשל, הכנסת שוטרים סמויים שיאזינו לקריאות שכאלו)".