בזמן שמנור סולומון לוהט במדי לידס מליגת המשנה באנגליה כל הדרך חזרה לפרמיירליג, ארוסתו דנה עושה חיל. אשת הכדורגלן בת ה-24 יצאה היום (שלישי) עם פודקאסט בהנחייתה "בסלון של דנה" בו היא תארח אנשים מעולם הכדורגל כשהמרואיין הראשון הוא לא אחר מהכדורגלן שלה. זאת הפעם השנייה שסולומון מתראיין אצל ארוסתו, כשהפעם הקודמת הייתה לפני שנה וחצי כשחתם בטוטנהאם.
צפו בפודקאסט "בסלון של דנה"
הזוג הצעיר נזכר ברגעים על החוף באיביזה אז קיבל סולומון את השיחה המיוחלת ממאמן טוטנהאם: "לא אמרתי לו שאני בים, אז רצתי לאוטו וחיפשתי מקום שקט וזאת הייתה שיחה ממש טובה. משם זה התקדם, ניר ענבר עורך הדין שלי עבד קשה, סגרנו הכל וטסנו ללונדון", סיפר הלגיונר הישראלי והוסיף: "ממש התרגשתי כשהגעתי. חלמתי להגיע למועדון כזה גדול, הייתי בפולהאם, הייתי בשחטאר אבל טוטנהאם זה משהו אחר. מועדון ענק מהטופ שש באנגליה. חלום שהתגשם בגיל 23".
דנה סיפרה על הרגע שהכי ריגש אותה: "שיחקת בפולהאם אחרי חצי שנה קשה של פציעה, וחזרת הביתה עם חולצה של סון אחרי משחק מול טוטנהאם. יש לי תמונה שלך עם החיוך עומד עם החולצה, ואחרי כמה חודשים הוא נהיה הקפטן שלך, חבר לצוות. זה מטורף". סולומון הסכים ואמר "כולם קיבלו אותי מאד יפה ופתאום כשאתה מתאמן עם שחקנים כמו הארי קיין, סון ומדיסון, הם כולם אנשים ממש טובים במיוחד סון שכולם יודעים שהוא האיש הכי טוב בעולם נראה לי".
סולומון חזר לשחק ביולי האחרון אחרי פציעה שהשביתה אותו לעשרה חודשים, ארוסתו חשפה ששיחת טלפון מכדורגלן בצהריים – היא אף פעם לא סימן טוב ושאלה איך הרגיש כשהבין שהוא עומד שוב לעבור את אותה הפציעה: "אמרתי לעצמי עברתי את זה פעם אחת – אני אעבור את זה שוב וזה לא יעצור אותי. ידעתי כמה זה קשה, אבל הייתי מוכן לעבור את השלושה חודשים האלו וידעתי שאחזור להיות בדיוק אותו שחקן".
יומיים אחרי הניתוח ולקראת השיקום שלאחריו חזר לשחק אחרי עשרה חודשים, הגיע שבעה באוקטובר והזוג המאורס נזכר באותם רגעים: "זה היה נורא. קמתי לפיפי עם הקביים ופתאום את צועקת לי 'מנור יש מלחמה!'" נזכר סולומון ברגעים המטלטלים. "היינו בהיסטריה, בבית, לא ידענו מה לעשות עם עצמנו. דיברנו עם ההורים שלי שבדיוק הקפיצו את אחי מורן לצבא וזו הייתה תקופה חשוכה שגרמה לי לשים את הפציעה בצד, כדורגל לא עניין אותי. עניין אותי רק מה שקורה בארץ עם המלחמה והחטופים ואח שלי שהיה בעזה כמה חודשים ולא נתן לנו לישון טוב בלילה. הייתה תקופה נוראית שקיבלתי ממנה המון פרופורציות".
סולומון המשיך לשתף בתהליך השיקום שלו אחרי הניתוח השני וחשף סיפור משעשע: "הייתי אצל בחורה בלונדון, בגלל שכבר הייתי אבוד ניסיתי כבר דברים אחרים והיא לקחה לי דגימה מהשיער. הסברתי לה את השתלשלות האירועים ואז היא אמרה לי אני יודעת כבר מה יש לך.אני מסוקרן לדעת מה יש לי ואז היא מוציאה לי בננה ואומרת לי הבעיה שלך זה בננות! זה גרם לך לכל הפציעות. ואז הבנתי שאני צריך לברוח מהחדר הזה כמה שיותר מהר. עשתה לי עוד כמה דברים הזויים וברחתי משם. מאז אני לא אוכל יותר בננות".
אחרי שעבר ניתוח שלישי אצל אותו המנתח שניתח אותו בפולהאם, סולומון עדיין סבל מכאבים והיה אובד עצות. "הייתי כבר חסר אמונה ולא האמנתי באף אחד כבר. לא סמכתי כבר על אף אחד לא על הרופאים ולא על הפיזיותרפיסטים כי כל פעם שסמכתי- נשבר לי הלב. היה לי מאד קשה עשיתי הכל ושום דבר לא עזר או השתפר. היו לי מחשבות שאולי אף פעם אני לא אחזור להיות מי שהייתי או אולי אף פעם לא אחזור לשחק כדורגל כמו שאני יכול בגיל 24 בלי בעיה ממשית. היו לי לילות שלא ישנתי , חוסר ודאות זה הדבר הכי קשה בעולם".
מה שבסוף החזיר את סולומון ללהטט על כר הדשא הייתה מרפאת כאב אליה נלקח – דבר חריג בנוף הכדורגל. ע"י קרמים, גלים וכדורים שעזרו לרמות העיצוב ועזרו לו להגיע ל"הקלה מטורפת " שפתרה את הבעיה לחלוטין. "החלום שלי היה להגיע לארץ בקיץ בלי כאב וזה קרה. חשוב להיות חזק ברמה המנטלית ולהאמין שבסוף זה יסתדר. הבנתי שכדי לחזור לעצמי אני צריך לשחק והרבה ובטוטנהאם זה יהיה קשה אז הבנו שאני צריך לצאת להשאלה", הסביר סלומון את השיקול שעמד מול עיניו.
"יאמר לזכותך שהיית קולית עם המעבר ללידס" החמיא הכדורגלן לארוסתו שהבהירה: "השנה לפני, הכניסה לפרופורציה מכל בחינה. המלחמה ואחרי כל הסבל שראיתי אותך עובר ביום יום, ואלה חזרת לשחק? אתה מרגיש טוב? אז נעבור לקבוצה אחרת הכל טוב!". סולומון חייך והוסיף: "לידס הייתה הבחירה כי ידעתי שאני רוצה לחזור לפרמיירליג – לשם אני שייך, ואני צריך לעשות שנה אחת במקום אחר שיחזיר אותי לפרמיירליג. ידעתי שלידס זה מועדון ענק עם קהל ענק וזו חוויה לשחק פה. כולם באנגליה מסתכלים על הצ'מפיונשיפ יותר מכל הליגות האחרות".
השניים הוסיפו לדבר גם על השוני בין החיים בלידס לעומת החיים בלונדון: "אנחנו חיים בחווה אחת גדולה. פרות וכבשים ליד הבית, מאוד פסטורלי ושקט כאן. התחלנו בלונדון שהכל בלאגן ודומה לארץ ולתל אביב, פתאום הגענו לפה כמו יישוב רגוע שמאד התאים לנו לשנה הזאת. את פגרה הקרובה שתהיה בקיץ הם בוודאי לא ישכחו, כאשר ב-12 ביוני הם יצעדו תחת חופה וקידושין ויהפכו לבעל ואישה בחתונה ישראלית כחולה לבנה.
מה דעתך על הכתבה?