העברה גדולה היא לאו דווקא העברה יקרה, לפעמים העברה יקרה מתרגמת את גודל ההעברה, מבחינת משמעותה, חשיבותה, וההפתעה שהיא גילמה בתוכה.
למרות העובדה כי ישראל לא מוכרת בעולם בזכות הכדורגל שלה והמונדיאל היחיד שבו השתתפה היה לפני 56 שנה, ולמרות שההעברה היקרה בתולדותיה – למדינה שגם היא לא משתתפת במונדיאל – מתרחשת באמצע הטורניר, היו לה כמה וכמה העברות מעניינות בתולדות הכדורגל.
בדירוג הזה, ובלב כבד, נותרו בחוץ העברות כמו זו של אייל ברקוביץ' מווסטהאם לסלטיק, ההעברה של מנור סולומון משחטאר לטוטנהאם, זו של חיים רביבו מסלטה ויגו לפנרבחצ'ה, של אוסקר גלוך מזלצבורג לאייאקס, או ההעברה של עומר דמארי מזלצבורג ללייפציג.
10. אבי נמני ממכבי ת"א לאתלטיקו מדריד
גיל: 25
שנה: 1998
סכום העברה: 3.5 מיליון יורו
צריך להניח שמעבר היום מקבוצה ישראלית לאתלטיקו מדריד היה תופס כותרות ענקיות יותר, אבל זה היה תור הזהב של הכדורגל הישראלי, כוכבי התקופה עמדו בתור ארוך בביקורת הדרכונים כדי להצטרף לקבוצות מחו"ל וזו לא הייתה אתלטיקו של דייגו סימאונה אלא של רדומיר אנטיץ'. ובכל זאת, שנתיים קודם לכן זכתה אתלטיקו באליפות, בשורותיה שיחקו כריסטיאן ויירי, הסקורר האיטלקי; פאולו פוטרה הפורטוגלי המזדקן, דניאל פרודאן הרומני וראדק באבל הצ'כי.
אבל גם עם נמני (או לרוב בלעדיו, היו לו רק 182 דקות בליגה) לחצי עונה, סיימה הקבוצה במקום השביעי הלא אופייני והודחה בחצי גמר גביע אופ"א. נמני חזר למכבי ת"א בתוך חצי שנה, ללא תמורה.
9. טל בנין מהפועל חיפה לברשיה
גיל: 26
שנה: 1997
סכום ההעברה: 590 אלף יורו
בעונת 1997/8 וגם באלה הסמוכות לה, הסריה A, הייתה הליגה הטובה בעולם. שיחקו בה כל הכוכבים הגדולים. רונאלדו פנומנו באינטר ולצידו דייגו סימאונה; אוליבר בירהוף הוביל את אודינזה, רוברטו באג'יו כיכב בבולוניה, גבריאל באטיסטוטה בפיורנטינה, אלסנדרו דל פיירו ופיליפו אינזאגי ביובנטוס, ג'ורג' וואה במילאן. אפילו אנדראה פירלו הצעיר שיחק כבר בליגה, בברשיה עצמה, לצידו של בנין, אז קפטן נבחרת ישראל.
להיות השחקן הישראלי הראשון בליגה האיטלקית – זהבי היה השני רק אחרי 14 שנה – היה כמעט חסר תקדים ועורר התרגשות אדירה בישראל. בנין עצמו שיחק בהרכב והיה דומיננטי, אבל זה לא עזר לברשיה שירדה ליגה, והוא עצמו נרכש ממנה ב-900 אלף יורו על ידי מכבי ת"א בתום 3 עונות מכובדות מאוד.
8. מואנס דאבור מזלצבורג לסביליה
גיל: 27
שנה: 2019
סכום ההעברה: 17 מיליון יורו
זה היה השיא במסעו של החלוץ מנצרת, שסורב להגיע להפועל ת"א של אלי טביב, כיוון שזה לא רצה לשלם לו הוצאות נסיעה, ובדרך לקבוצה הרביעית בחשיבותה בלה ליגה עבר במכבי ת"א, גראסהופרס, וזלצבורג, איתה זכה במלכות השערים האוסטרית, כבש בה 44 שערים ובישל 17 ב-76 משחקים.
זו הייתה לא רק ההעברה הגדולה בהיסטוריה של כדורגלן ישראלי – עד שחלאילי שבר אותה – אלא גם התגשמות כל החלומות של שחקן ישראלי מוכח (24 שערים ב-49 הופעות בליגה האירופית). בסופו של דבר, בגלל קשיי קליטה, הועבר דאבור בתוך חצי עונה להופנהיים הגרמנית תמורת 12 מיליון יורו.
7. טל בן חיים מבולטון לצ'לסי
גיל: 25
שנה: 2007
סכום ההעברה: ללא תמורה
שלושה קייצים קודם לכן נרכש בלם מכבי ת"א בן ה-22 על ידי בולטון והמנג'ר שלה סם אלרדייס תמורת סכום פעוט של 225 אלף יורו, אבל ההשקעה וההתקדמות שלו קנו לו שם בפרמייר-ליג, מה שהביא את ז'וזה מוריניו – לא פחות – וצ'לסי של רומן אברמוביץ', לשים עליו יד בקיץ 2007.
זו הייתה קבוצת חלומות עם פטר צ'ך בשער, אשלי קול, קלוד מקאללה, אנדריי שבצ'נקו, פרנק למפארד וג'ון טרי, דידיה דרוגבה, מיכאל באלאק, ניקולאס אנלקה וגם טל בן חיים ובן שהר.
איתרע מזלו של טב"ח הבלם, ומוריניו לא הגיע לחגים, כמו שאומרים, ואת מקומו תפס לא אחר מאשר אברם גרנט. הקבוצה השיגה את המקום השני כמעט בכל מפעל אפשרי, אבל בן חיים כמעט ולא שותף על ידי גרנט, ועבר אחרי עונה למנצ'סטר סיטי.
6. שמוליק רוזנטל מהפועל פ"ת (אחרי שנת הסגר) לבורוסיה מנשנגלדבאך
גיל: 25
שנה: 1972
סכום ההעברה: ללא תמורה
רק כדי להבין את הסיטואציה ההזויה, צריך להזכיר שבתחילת שנות ה-70, הכדורגל הישראלי היה חובבני לחלוטין. מתאמנים 4 פעמים בשבוע, אחרי יום עבודה או לימודים, מקבלים דמי אימונים או מוצרי צריכה. ואז ב-1970 משחקת נבחרת ישראל במונדיאל. לא של 48 נבחרות, רק של 16. ואחרי המונדיאל, רוב השחקנים שהיו בהרכב, מחוזרים על ידי קבוצות אירופאיות. מוטל'ה שפיגלר היה על סף חתימה בווסטהאם, גיורא שפיגל על סף חתימה בנאנט, יצחק שום בטורינו, ושמוליק רוזנטל חוזר על ידי לא פחות מאשר אלופת הבונדסליגה, בורוסיה מנשנגלדבאך, אותה אימן אחד ממעצבי המשחק הגדולים בהיסטוריה – האנס וייסוויילר.
אלא שאף שחקן לא שוחרר. גם מועצת פועלי פתח תקווה סירבה לשחרר את הנכס האחרון שאולי נשאר לה חוץ מאצטדיון האורווה – שמוליק רוזנטל – והוא נכנס להסגר של שנה. ואחריו, מנשגלדבאך חיכתה לו. עד נובמבר 1972 הוא היה שחקן קבוע בהרכב. תחילה כבלם לצד ריינר בונהוף וברטי פוגטס ואחר כך כקשר בקבוצה בה שיחקו גם יופ היינקס וגונתר נצר – שחקנים שהטביעו חותם לאחר שנתיים בזכייה של מערב גרמניה בגביע העולם. לאחר עונה עם 17 משחקים ושער אחד (מול האנובר), גמר גביע אופ"א ולא מעט זיכרונות, חזר רוזנטל להפועל פ"ת.
5. רוני רוזנטל מסטנדרד ליאז' לליברפול
גיל: 26
שנה: 1990
סכום ההעברה: 1.25 מיליון יורו (בסיום העונה)
רוני רוזנטל הגיע בהתחלה בכלל בהשאלה, במרץ 1990, ממש לקראת סיום העונה, כדי לעזור לליברפול להשיג אליפות שכבר נראתה אבודה. הוא כבש 7 שערים ב-8 משחקים, וסייע – הביא – לליברפול את האליפות האחרונה שלה לפני הפסקה של 30 שנה עד עידן יורגן קלופ. זה כמובן הפך אותו מיידית לישראלי השני בתולדות ליברפול, והקפיץ את הקריירה האירופית הענפה שלו בצורה חסרת תקדים.
יותר מאשר ההשאלה עצמה, היתה זו ההופעה שלו בליברפול, שהפכה את ההעברה הזו בקיץ 1990 לכל כך משמעותית. לאחר כמעט 4 שנים בליברפול הוא נמכר במחיר הפסד לטוטנהאם – גם זו העברה אדירה – אבל ייזכר תמיד בזכות אותם חודשיים חלומיים באביב 1990 במרסיסיייד.
4. דניאל פרץ ממכבי ת"א לבאיירן מינכן
גיל: 23
שנה: 2023
סכום ההעברה: 5 מיליון יורו
אפשר להניח שאם דניאל פרץ היה מגיע בקיץ 2023 לבאיירן מינכן ומדיח מההרכב את מנואל נוייר, ההעברה הזו הייתה תופסת את המקום הראשון, אבל עצם העובדה ששוער ישראלי – לא מוצר שוק נחטף באירופה – חתם אצל קבוצת הפאר הגרמנית, בהעברה ישירה מליגת העל של ישראל, הייתה חסרת תקדים.
באיירן מינכן מעולם לא נגעה בשחקן ישראלי, אבל פרץ הובא למועדון הבווארי כדי לתפוס את מקומו של נוייר בהקדם האפשרי, אבל מצא את עצמו הופך לשוער שלישי, איבד סבלנות והתחיל לנדוד, עד שנרכש הקיץ על ידי סאות'המפטון. במידה רבה המיקום הגבוה כאן הוא בעצם הטייטל שמופיע פה למעלה: ממכבי ת"א לבאיירן מינכן.
3. יוסי בניון מווסטהאם לליברפול
גיל: 27
שנה: 2007
סכום ההעברה: 7.3 מיליון יורו
כמו מואנס דאבור שהוזכר קודם, ליוסי בניון היה מסלול התקדמות מטאורי: אייאקס בגיל 16, מכבי חיפה בגיל 18, ראסינג סנטאנדר בגיל 22, ווסטהאם בגיל 25 וליברפול בגיל 27. הוא גם הגיע לצ'לסי ואחר כך לארסנל ועשה קריירה מטורפת, אבל הרכישה של בניון מווסטהאם על ידי המנג'ר רפא בניטס, סימנה משהו, גם לכדורגל הישראלי.
בניון הצטרף למועדון שרדף אחרי שנות הזוהר של מנצ'סטר יונייטד וניסה לקחת אליפות ובמקביל להצליח בליגת האלופות. בסגל שבו הקפטן היה סטיבן ג'רארד, עם צ'אבו אלונסו, פרננדו טורס, פטר קראוץ', חבייר מסצ'רנו ופפה ריינה, בניון השתלב מצוין וגם שיחק והטביע חותם, מה שהופך את ההעברה שלו – שנראית טיפה טבעית – לאדירה בכל קנה מידה.
2. אבי כהן ז"ל ממכבי ת"א לליברפול
גיל: 22
שנה: 1979
סכום ההעברה: 200 אלף ליש"ט (275 אלף יורו במונחי היום)
עזבו את הסכום. 200 אלף ליש"ט עבור כדורגלן ישראלי היו הון עתק ב-1979. מי שילם בכלל דמי העברה על שחקנים ישראלים? גם על שחקנים אנגלים שילמו אז רק במאות אלפי ליש"ט.
אבל זה לא העניין. באמצע עונת 1975/6, שלוש שנים קודם לכן, אבי כהן היה בכלל קשר. ואז נגחו זה בזה צבי רוזן, בלם מכבי ת"א ונבחרת מכסיקו 70, ושלמה ג'רבי חלוץ בית"ר ירושלים. כשרוזן חזר מעונש ההרחקה, אבי כהן היה כבר בלם מכבי ת"א ותוך 3 שנים היה בליברפול, אלופת אנגליה, ומי שהייתה שנתיים רצופות אלופת אירופה, רק שנה קודם לכן.
פגישה אקראית בשדה תעופה אירופי של פיני זהבי, אז עיתונאי בידיעות אחרונות, עם מגלה הכישרונות של ליברפול, פול רובינסון, הניעה תהליך שנראה דמיוני. שהקבוצה הגדולה באירופה תרכוש בלם מישראל? באמת?
אבל אבי כהן מצא את עצמו לצד אגדות כדורגל כמו השוער ריי קלמנס, פיל ניל, אלן האנסן, סטיב הייווי, ריי קנדי, טרי מקדרמוט, גרהאם סונס, וכמובן גדול שחקני ליברפול מאז ומעולם – קני דלגליש.
במשחק האליפות של עונתו הראשונה, מול אסטון וילה, כבש כהן (ששיחק כמגן שמאלי בכלל), שער עצמי ואחר כך שער אמיתי. ועד אתמול לא היה ספק מה היא ההעברה הישראלית הגדולה בהיסטוריה.
1. ענאן חלאילי מאוניון סט. ז'ילואז לאינטר
גיל: 21
שנה: 2026
סכום ההעברה: 25 מיליון יורו
הגיל, הסכום, ואינטר.
כל אלה הופכים את ההעברה של ענאן חלאילי, עד לפני 3 שנים שחקן מחליף בנבחרת עד גיל 20 של ישראל, לסנסציונית בקנה מידה ישראלי.
אלופת איטליה, הקבוצה הכי משמעותית בארץ המגף מאז ירידת יובנטוס מגדולתה – משמעותית אפילו מנאפולי – מועדון פאר שבו שיחקו בין השאר שמות כמו ג'וזפה מיאצה, ג'יאקנטו פאקטי, סנדרו מאצולה, רונאלדו פנומנו, קרל היינץ רומיניגה, יורגן קלינסמן, רומלו לוקאקו, לותר מתיאוס, סמואל אטו, זלאטן איברהימוביץ', אנדראס ברמה ולואיש פיגו.
המועדון הזה רוכש ב-25 מיליון יורו, סכום לא מבוטל לקבוצה איטלקית (האנגליות משלמות משמעותית יותר כסף), שחקן ישראלי בן 21, שלא משחק כרגע במונדיאל וספק אם ישחק אי פעם, מקבוצה בלגית לא גדולה (אבל טובה), לתפקיד אותו מפנה דנזל דומפריס – כנראה אחד משני המגינים הימניים הטובים בעולם – שהולך לריאל מדריד. מה עוד אפשר להוסיף?
מה דעתך על הכתבה?