לא כל יום כדורגלן ישראלי עובר לשחק בליגה הפורטוגלית. דור ג'אן עשה את זה. החלוץ חתם ביום שני האחרון רשמית בפאסוס פריירה, עזב את בני יהודה אחרי שתי עונות מוצלחות, ועוד שלושה מחזורים בעונה הנוכחית בהם הספיק לכבוש שני שערים. השחקן בן ה-25, שנרכש תמורת כ-100 אלף יורו, הפך לישראלי השלישי אי פעם בליגה הפורטוגלית, אחרי אלי אוחנה ואילן בכר, אשר שיחקו שניהם בבראגה ב-1990/01 וב-2004/05 בהתאמה.
הקריירה של ג'אן לא הייתה חלקה, בכלל לא. הוא גדל במכבי תל אביב והיה נחשב לכישרון גדול. באופן קצת מצחיק, את הופעת הבכורה שלו בבוגרים הוא ערך כחודש לפני שחגג יום הולדת 18 דווקא מול בני יהודה, בה פרץ. כבר בהופעתו הראשונה בקריירה הוא כבש, כאשר הצהובים הפסידו 4:3 – מחזור אחד לפני תום עונת 2011/12. בעונת 2014/15 הוא נכנס לרצף של השאלות. תחילה הוא שיחק בהפועל קריית שמונה בליגת העל, ובעונה שלאחר מכן הושאל להפועל עכו (גם בליגה הבכירה), אך בינואר עבר לבית"ר תל אביב/בת ים (אז בית"ר ת"א/רמלה).
ב-2016/17, הוא כבר החל לספק מספרים עם 16 כיבושים בלאומית במדי קבוצת הבת של מכבי ת"א. בחצי הראשון של העונה הבאה הוא כבש עוד 10 ב-16 הופעות בלבד, ובינואר עזב בכדי לעבור בהשאלה למ.ס אשדוד בליגת העל – תחת הדרכתו של עמיר תורג'מן, אצלו שיחק גם בת"א/רמלה וגם בנוער של הצהובים. בתחילת עונת 2018/19 נגמר רצף ההשאלות. ג'אן עבר בהעברה קבועה לבני יהודה כחלק מעסקת מאור קנדיל, שעשה את הדרך משכונת התקווה למכבי ת"א. בעונתו הראשונה הוא התנדנד בין הספסל להרכב, ובכל זאת סיפק 12 שערים בכל המסגרות וכמובן עזר לכתומים לזכות בגביע המדינה, כשבגמר השווה ל-1:1 בדקה ה-82 מול מכבי נתניה, שלח את המשחק להארכה, ובסיום בני יהודה ניצחה כזכור בפנדלים. את העונה הקודמת הוא סיים כמלך השערים של הקבוצה עם 10 כיבושים בליגה.
כעת, אחרי שנמכר לפאסוס, בראיון מיוחד לספורט1, ג'אן מספר כיצד התגלגל לליגה הפורטוגלית, השאיפה להתקדם לקבוצות גדולות יותר, הדיבורים עם המועדונים הגדולים בישראל הקיץ, ההצעות שנפלו מחו"ל, הפרק בבני יהודה, הקסם של יוסי אבוקסיס, העובדה שלא פרץ במכבי ת"א, המשברים בקריירה, השחקן שהוא הכי מעריץ, הנבחרת, הרגע הקשה בקריירה, דעתו על השבתת הספורט הישראלי וגם סיפור קורע מחדר ההלבשה של בני יהודה עם דולב חזיזה ושי קונסטנטין.
דור, קודם כל מברוק. אתה מתרגש?
"כן. זה לא פשוט לעשות את כל המעבר הזה, אבל אני עוקב אחרי החלומות שלי".
מה אתה יודע על הקבוצה החדשה שלך?
"כשהייתה התעניינות מפורטוגל התחלתי לעקוב אחרי הליגה ובמיוחד אחרי פאסוס. ראיתי כמה משחקים שלהם באינטרנט בשביל להכיר את הקבוצה טיפה יותר טוב. אני מאמין שבימים הקרובים אקבל מהצוות את הווידאו של משחקים המלאים כדי להכיר את כולם טוב יותר. ביקרתי באצטדיון, הוא נראה מאוד ביתי. חדר ההלבשה נראה מדהים וגם כל התנאים שמסביב. פגשתי את המאמנים, אנשי ההנהלה, כולם נראים נחמדים".
דיברת כבר עם המאמן? הוא בונה עליך להיות שחקן הרכב?
"הובהר לי שהביאו אותי בשביל לשחק, אבל אני מאמין שבכל קבוצה בעולם מי שרוצה לשחק צריך להראות את זה על הדשא. אני מאמין שהצוות והשחקנים ילמדו להכיר אותי. המטרה היא כמובן לשחק ולהיות שחקן מוביל".
איך הגיעה ההצעה? איך התגלגלת לפורטוגל?
במשך החודשיים-שלושה האחרונים אני והסוכנים שלי היינו עם קשר עם לא מעט קבוצות מכל אירופה. המטרה ראשונה למען האמת לא הייתה פורטוגל, כי לא חשבנו על זה בכלל. זו ליגה שלא הייתה פתוחה כל כך בשנים האחרונות לישראלים. לא היה שם שחקן ישראלי ב-15 השנים האחרונות. שלושה ימים לפני החתימה הם יצרו קשר עם הסוכן שלי ודיברתי בשיחת וידאו עם הספורט דירקטור והנשיא של המועדון. הם סיפרו לי על העיר, על הקבוצה. הם אמרו לי שהם מעריכים את היכולות שלי, צחקו איתי קצת על שערים שהבקעתי בעבר ודברים שקשורים לישראל. אמרו לי שמאוד מאמינים בי ומאמינים שאצליח לתת עונה טובה ולהתקדם".
אז המטרה שלך היא להיות שם עונה ואחת וללכת קדימה?
גם כשבאתי לבני יהודה המטרה הייתה לעשות שנה טובה ולהתקדם. בסופו של דבר זה נמשך שנתיים כי הייתי צריך לעבור איזשהו תהליך גם שם. בתקופה האחרונה שלי שם הרגשתי שעשיתי את התהליך ושזה הזמן שלי להתקדם. אני לא יודע אם זה יהיה שנה או שנתיים בפאסוס, אבל המטרה שלי כמובן היא לתת תקופה טובה ולהתקדם מפה".
אתה הולך לשחק בליגה ברמה גבוהה, לא כל יום ישראלי חותם שם. אתה השלישי בלבד. מתרגש?
"הליגה הפורטוגלית קשה וחזקה. היא הייתה יחסית סגורה לישראלים, כמו שאמרתי. גם כשנפגשתי עם הנשיא והספורט דירקטור הדבר הראשון שאמרתי להם שאני מקווה שאהיה פורץ דרך ושאפתח את הליגה הזו לישראלים. ישראלים לא ממש מכירים את הליגה הזו, אבל היא ליגה חזקה מאוד בוודאות. אחת משבע או שמונה הליגות החזקות בעולם. זו הבמה הכי טובה למי שרוצה להגיע לרמות הכי גבוהות".
היית מועמד בקיץ גם לאוסטריה וינה ופוגון שצ'צ'ין מפולין. כמה זה היה קרוב? למה זה לא יצא אל הפועל?
אני והסוכנים שלי היינו בקשר עם קבוצות מפולין, אוסטריה, בלגיה והולנד. אני יכול לתת אפילו עוד מספר מדינות. בסופו של דבר, בהתחלה הייתי צריך לקבל שחרור מבני יהודה. הם הסכימו לשחרר אותי בחינם. אחרי שהתחילה העונה הם חזרו בהם מההחלטה הזו, מה שהרתיע טיפה קבוצות לשלם את סכום ההעברה. חלק מהעסקאות נפלו בגלל שאני לא רציתי, והייתה עסקה אחת עם קבוצה מפולין שהייתה צריכה להיסגר, אבל בדקה ה-90 הקבוצה הפולנית החליטה שאין לה תקציב לעסקה. דברים התבשלו במשך המון זמן. חלק התקדמו וחלק לא. בסופו של דבר הפורטוגלים הראו רצינות הכי גבוהה. הם שלחו לנו חוזה כדי שנבין שהם מדברים ברצינות עוד לפני שדיברו איתנו בכלל. גם בשיחת הווידאו הם הראו לי כמה הם רציניים לגביי וכמה הם מאמינים בי. זה גרם לי להאמין בהם חזרה".
איך קרה שבני יהודה הסכימה בהתחלה לשחרר אותך ללא תשלום?
בהתחלה בני יהודה רצתה שאביא הצעת רכישה. אחר כך הם החתימו המון שחקני התקפה, ראו שיש הרבה ונתנו לי את האישור להביא הצעה ולהשתחרר בחינם. כשהזמן עבר הם ראו את היכולת שלי מתחילת העונה ואת התרומה שלי לחדר ההלבשה והחליטו לקחת צעד אחורה. אני שמח שבסופו של דבר הם נענו לבקשה שלי ואפשרו לי להגשים את החלום".
ומה לגבי הארץ? קושרת הקיץ גם להפועל באר שבע, גם לבית"ר ירושלים וגם למכבי חיפה.
למען האמת, עם כל הקבוצות שציינת היו דיבורים רציניים. אני מעריך את כל שלושת המועדונים האלה. לא היה משהו רשמי בגדר הצעה, אבל כל השיחות היו רציניות ודברים יכלו להיסגר גם בכיוונים האלה. אמרתי לסוכנים שלי עוד לפני חצי שנה שמבחינתי המטרה בסוף העונה (הקודמת) היא להתקדם לאירופה. גם כדי להגשים את החלום. אני עוד מעט בן 26 ואם אני רוצה להגיע לליגות הכי טובות – זה הזמן בשבילי. גם הליגה הפורטוגלית זו ליגה ברמה גבוהה. לא הייתי קרוב ברמה של חתימה לאחת מהקבוצות בישראל. עד הימים האחרונים גם האופציה של להישאר בבני יהודה עד תום העונה הייתה גם היא על הפרק. היה לי חוזה עד סוף העונה ואחרי זה יכולתי להשתחרר בחינם. בסוף גם אני וגם המועדון הרווחנו, כי הם קיבלו בסוף כסף עליי".
סכם את הפרק שלך בבני יהודה.
"אלה היו שנתיים מדהימות. מהרגע הראשון שבאתי קיבלו אותי באמת בזרועות פתוחות. העונה הראשונה הייתה נהדרת מבחינת המספרים. הבקעתי המון שערים, אבל עליתי רוב הפעמים מהספסל. למרות זאת, הייתי חלק מהקבוצה ושמחתי בהצלחתה. בשנה השנייה קיבלתי בהתחלה קצת יותר קרדיט בהרכב, אחרי זה שוב חזרתי לספסל והקבוצה נראתה פחות טוב. אני חושב שמחודש ינואר נפתח משהו אצלי שנתן לי את הביטחון לקחת את המושכות ולהפוך להיות שחקן מוביל בקבוצה".
היית חלק חשוב מהזכייה בגביע ב-2018/19 וכמובן כבשת שער בגמר. בימים האלה ובעונה הזאת בכלל היה איזשהו קסם במועדון, ולראייה כל השחקנים שהפכו לכוכבים. מה היה הסוד שלכם?
"הסוד אז היה שהיינו קבוצה אלמונית עם המון שחקנים צעירים שלא הכירו אותם בתחילת העונה ושלא עשו יותר מדי דברים בליגת העל. יוסי אבוקסיס ידע לשמר את היכולת שלנו ואת הרעב. היה רעב בכל אימון ובכל משחק. המון שחקנים מהעונה הזו הלכו קדימה לקבוצות גדולות, אם זה דולב חזיזה, יובל אשכנזי וירדן שועה שעברו למכבי חיפה, אם זה שי קונסטנטין שעבר לבית"ר, אם זה מאוויס צ'יבוטה שעבר ללודוגורץ ואם זה איסמעילה סורו שקצת לאחר מכן עבר לסלטיק. המון שחקנים התקדמו לקבוצות יותר טובות. כל הקרדיט מגיע ליוסי, כי הוא ידע באמת לשמור אותנו עם הראש על הקרקע, גם כשהגיעו פרסומים ושחקנים עלו לכותרות. זה הרבה בזכותו".
מה מיוחד באבוקסיס כמאמן? הוא אחד כזה שגם השחקנים שלא משחקים אוהבים ומעריכים אותו.
"הוא יודע לשמור על קשר טוב עם כל 24 השחקנים שבסגל, לא רק עם ה-11 שבהרכב. במשחקי נוקאאוט יוסי הוא טקטיקן אדיר. הוא יודע לקרוא את היריבה בצורה הכי טובה שיש ולהגיד לך בווידאו איך היריבה הולכת לשחק נגדך ואיך אתה צריך לשחק נגדה. הוא מצליח בכל מקום שהוא נמצא בו וזה לא סתם. יש לו הבנה אדירה בכדורגל. עד היום אני בקשר איתו ומחזיק לו אצבעות בכל מה שהוא עושה".
כשמסתכלים על השחקנים ששיחקו בבני יהודה בעונה ההיא – אתה, שועה, צ'יבוטה קונסטנטין, סורו, אשכנזי, חזיזה, מיד חושבים בראש 'וואו, איפה הקבוצה הזו הייתה יכולה להיות אם הייתה שומרת על השלד'.
"אם הקבוצה הייתה שומרת על כולם אז היא בהחלט הייתה ראויה להיות במקומות הכי גבוהים, אבל צריכים להיות ריאליים, זה לא מכבי ת"א או מכבי חיפה. בני יהודה מועדון נפלא, אבל עדיין מועדון צנוע. גם בתקציב שלו וגם במטרות שלו. אוטומטית כששחקנים מצליחים הם רוצים להתקדם, גם מקצועית וגם כלכלית, ככה שאני לא חשוב שזה אפשרי לחשוב ככה כי לבני יהודה לא באמת היה סיכוי להשאיר אותם. כולם רצו להתקדם".
ספר לנו איזה סיפור מצחיק מחדר ההלבשה. חדר הלבשה שכולל את חזיזה וצ'יבוטה זה תמיד משעשע.
זה סתם סיפור אחד שעולה לי, יש עוד המון. היה לנו פן שמחובר לחשמל בחדר ההלבשה. בסוף כל אימון שחקנים היו מתקלחים, ולאחר מכן היו כאלה שמייבשים את השיער עם הפן, אם זה ירדן שועה או שי קונסטנטין. פעם אחת חזיזה עם כל השטויות שלו שם בפן טלק. קונסטנטין בא לפזר את השיער שלו, הוא פתח את הפן ובשנייה כל הפנים שלו נהיו לבנות. זה סיפור אחד ויש לא מעט סיפורים מהעונה הזאת. מבחינה חברתית, זו הייתה אחת הקבוצות הטובות שהייתי בהן ושהיו בבני יהודה בכלל. כולם היו חברים של כולם, כולם אהבו את כולם, אלה היו ימים גדולים".
ואיך היה להתאמן תחת אלישע לוי, שסיים במפתיע את תפקידו בקבוצה אחרי שעזבת?
"אלישע הגיע לבני יהודה בתקופה שהייתה עבורי לא פשוטה, כי התנדנדתי בין ההרכב לספסל והיו גם משחקים שלא שיחקתי. הוא לא כל כך הכיר את השחקנים כשהוא בא. יעקב אסייג עזר לו בהתחלה, ויעקב הוא בן אדם שאני מאוד אוהב ומעריך. הוא תמיד האמין בי והיה לנו קשר טוב. ברגע שאלישע נתן לי את המושכות והכיר אותי, הוא למד מהר מאוד להבין אותי בתור שחקן והיכולות שלי יכלו לבוא לידי ביטוי – כי הוא נתן לי את הביטחון".
מה לדעתך היתרונות שלך כשחקן ומה החסרונות?
"היתרונות שלי זה החשיבה, ראיית המשחק, הפס שלי, הסיומת והדברים שקורים ברחבה. דברים שהיית רוצה לשפר זה אולי את משחק הגב לשער, את משחק הראש ועוד קצת את הפיזיות כדי באמת להתאים לרמה של אירופה. גם לקבל החלטות לפעמים יותר מהר. אני בטוח בסופו של דבר שבגלל שאלו הסטנדרטים באירופה – אשפר את הדברים האלה".
אתה מדבר על זה שאתה רוצה לשפר את הפיזיות שלך, אבל אי אפשר להתעלם מאיך שגדלת ובנית את עצמך פיזית בתקופה האחרונה.
"לקחתי תזונאית, אני עובד על זה. ברגע שהמטרה שלי הייתה להגיע לחו"ל הבנתי עוד איפה אני צריך להשתפר בשביל באמת להיות הכי מוכן. אני באמת מרגיש שהגעתי מוכן. הגעתי עכשיו לליגה אחרת שהסטנדרטים בה מאוד גבוהים ואעשה הכל כדי לעמוד בהם ולהיות הכי טוב גם פה".
מה אתה מרגיש שהתפתח בך בשנה-שנתיים האחרונות, בהן עשית את הקפיצה האמיתית?
חלק מהטעויות שלי כשחקן צעיר היו החלטות לא טובות. כשסיימתי גיל נוער בני יהודה ירדה ליגה, הייתי בחתונה של איתן טיבי ויוסי אבוקסיס אמר לי שהוא רוצה אותי בשנה הבאה אצלו בבני יהודה. מהרגע שסיימתי גיל נוער הייתה לי הרגשה פנימית שבני יהודה זה המועדון שבו אני יכול לעשות קפיצה ולהתפתח. יש משהו מיוחד במועדון, ובסוף הגעתי רק בגיל 23. יש אווירה של משפחה. זה מועדון שמאוד קשור לקהילה. כשאתה מגיע לשם אתה מנותק מרעשים ואתה מקבל את התנאים שאתה צריך. אני חושב שזה מה שהיה חסר לי – מישהו שיבוא ייתן לי את הבמה והביטחון. קיבלתי הרבה עזרה מנטלית. אי שם בגיל 17 וחצי בשנה הראשונה שלי בנוער עליתי לשחק בדקה 80 בבכורה בבוגרים מול בני יהודה ובדקה האחרונה התמזל מזלי, כדור נפל לי לרגל אחרי שהאריס מדוניאנין ניסה לבעוט והצלחתי לכבוש".
מה היו רגעי משבר בקריירה?
"אם אני יכול לשים את האצבע על רגע מאוד קשה – בחצי העונה ששיחקתי בהפועל עכו תמיד נכנסתי מהספסל או שלא שיחקתי. בוא נגיד שהייתי במצב מנטלי לא פשוט. היה לנו משחק נגד מכבי ת"א והם ניצחו אותנו 0:5. נכנסתי כמחליף ועשיתי הרבה טעויות. קיבלנו גול וחצי באשמתי. אחרי המשחק הזה פשוט נכנסתי לאוטו, הייתי עם החברה שלי. אבא שלי התקשר אליי וביקש ממני להרים את הראש. אני זוכר שבאותם רגעים התפרקתי באוטו ולא הצלחתי לדבר. אני חושב שזה עשה עבורי שינוי מאוד גדול, כי התחלתי לעבוד טיפה אחרת. בגלל זה בסופו של דבר גם קיבלתי את ההחלטה אולי החשובה בקריירה שלי – שזה לעזוב את ליגת העל, לרדת ללאומית ולחזור ליכולת שלי ולשמחת חיים".
בוא נחזור אחורה, לתקופה שלך במכבי ת"א. הייתי נחשב לחלוץ העתיד כשהיית צעיר. מה לא עבד נכון בתחילת קריירת הבוגרים שלך?
"בתחילת קריירת הבוגרים שלי הכל הלך מצוין, כי כשמוטי איווניר וגדי כרמלי היו בצוות האימון של מכבי הם נתנו במה לצעירים. הם נתנו לי, שרק עליתי לנוער, ולשחקנים נוספים שהם ראו בהם פוטנציאל, ביטחון להתאמן עם הקבוצה הבוגרת, לשחק ולהרגיש טוב. אחרי זה הייתה מהפיכה כשג'ורדי קרויף הגיע, ואז היה טיפה לחץ יותר מהרגיל – כי מועדון כמו מכבי ת"א תמיד נלחם על תארים, אבל בטח כשמשקיעים כל כך הרבה כסף ומביאים צוותים זרים לאמן. לפעמים במצבים כאלה טיפה זונחים את התהליך של הצעירים".
"בסופו של דבר, בשנה השלישית שלי בנוער פאולו סוזה היה המאמן של הבוגרים והעלה אותי בינואר לקבוצה. היכולת שלי לא הייתה בשמיים, אבל היא הייתה לא רעה. פאולו האמין בי. הוא תמיד דיבר איתי. בסוף העונה הוא עזב ואני יכול להגיד שאם הוא היה נשאר – בוודאות הייתי שחקן בוגרים במכבי ת"א, ואני לא יודע מה היה קורה היום. אני לא בקשר עם סוזה, אבל אני עוקב אחרי הקריירה שלו לכל מקום שהוא הולך. אני מחזיק לו אצבעות. אני מאוד אוהב אותו כאדם וכמאמן".
מה הייתה הנקודה שבה הרגשת שאתה מתחיל לממש את עצמך? חוש לגולים תמיד היה לך.
"התחלתי לממש את עצמי רק כשסיימתי עם ההשאלות. כשאתה מושאל ממכבי ת"א, זה אולי לפעמים נוח כי אתה נשען על מועדון גדול ותמיד קבוצות אחרות ירצו אותך ויש לך לאן לחזור. ברגע שעברתי לבני יהודה בהעברה ולא בהשאלה בעסקת מאור קנדיל, אחרי חודש או חודשיים נפל לי האסימון שזהו, אין לי יותר מועדון גדול מאחוריי. אם אני לא טוב אני היחיד שאשלם את המחיר ואין לי לאן לחזור. כל הדברים שלטובה ולרעה הם עליי. זה עזר לי לקחת אחריות, לפתוח את הראש ולהבין את הסיטואציה שאני נמצא בה. להבין שאם אפספס את ההזדמנות, הדרך למטה קלה מאוד".
כשאתה רואה היום את כל שחקני הבית של מכבי ת"א מצליחים, זה צובט לך?
"לא צובט לי כי אני באמת חבר של כולם ובקשר עם הרבה שחקנים משם. אני חושב שכל שחקן צריך לעבור מסלול מסוים. לכל אחד יש את הדרך שלו. כשעברתי לבני יהודה היה את עניין הפייר-פליי במכבי ת"א והמון שחקנים צעירים קיבלו את הבמה. לא כולם האמינו ששבאמת כולם יקבלו הזדמנות, כי למרות הפייר-פליי, זו עדיין מכבי ת"א ויש סגל רחב וטוב. אני שמח מאוד בשבילם ששחקנים כן קיבלו הזמדנות, אם זה שחר פיבן, יונתן כהן, דן גלזר, דור פרץ שהיה גם לפני כן, רוסלן ברסקי, מתן חוזז ואולי שכחתי עוד כמה. כולם הוכיחו את עצמם מעל ומעבר והיו שחקנים ראויים".
אז מה עכשיו המטרות שלך בטווח הקרוב בפאסוס ובטווח הרחוק יותר?
"יש לי טיפה זמן עד המשחק הבא, שיתקיים ביום ראשון הבא. בימים הקרובים אלמד את הקבוצה ואראה הרבה משחקים שלה בשעות הפנאי. אכיר את צורת המשחק וסגנון המשחק. מקווה להכיר את הליגה יותר טוב כדי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי. המטרה הגדולה והחלום הגדול הוא שזו תהיה תחנת מעבר לפני שאגיע לליגה או קבוצה יותר גדולה.
אתה מאמין שאם תיתן שם מספרים טובים תוכל להגיע לנבחרת? בכל זאת, אם תכבוש 10-15 שערים בליגה הפורטוגלית לא יהיה אפשר להתעלם מזה.
"אני לא יודע, אני לא מתעסק בזה. יש בנבחרת שחקנים מצוינים בתפקיד שלי, אם זה מואנס דאבור, ערן זהבי או שון וייסמן. אני מאמין שאעשה את העבודה שלי. אם אהיה טוב ואתן מספרים ויראו אותי – זה משהו שיכול להגיע. הליגה הפרוטוגלית היא ליגה באמת מאוד חזקה. מבירורים קטנים שעשיתי אני יודע ששחקנים שהבקיעו בכמויות שציינת בעונה אחת הגיעו לקבוצות גדולות".
כמה זה חלום עבורך לייצג את הנבחרת?
"כל שחקן שמתחיל בגיל 11-12 את המיונים לנבחרת מקבל דגדוג בלב. זו גאווה לייצג את העם שלך. זה כן חלום, אבל אני כרגע לא מתעסק בזה וזו לא המטרה העיקרית שלי. ברור שזה חלום ואני רוצה את זה מאוד, אבל הכל עובר דרך הקבוצה. אם אהיה ב-100% פוקוס בקבוצה הסיכויים שלי לקבל זימון יגדלו".
איזה שחקן בעולם אתה מעריץ?
השחקן הראשון שבאמת גרם לי להתאהב בעמדת החלוץ זה רונאלדו פנומנו הברזילאי, שהוא לדעתי החלוץ הגדול בהיסטוריה. אהבתי מאוד לראות אותו. היום אני שואב השראה משחקנים כמו ערן זהבי, שאני מכיר אותו, התאמנתי איתו ואני יודע איך הוא עובד ביום-יום ומקריב ונותן מעצמו. בעולם הגדול אני אוהב מאוד לראות את כריסטיאנו רונאלדו. הוא עושה דברים מטורפים בגיל שלו, עובד ובמשחק ברמה הגבוהה בעולם ועבורי הוא השחקן הכי טוב בעולם".
הייתה תקופה שגם חגגת כמו כריסטיאנו רונאלדו אחרי שערים.
"זה קרה בגמר הגביע בפעם הראשונה. הגול באותה דקה 82 היה משהו מאוד אמוציונלי ואינסטנקטיבי. לא תכננתי מה לעשות ואיך אחגוג. זה יצא מעצמו. ברגע שזה קרה זה גם המשיך להיות כמה משחקים אחר כך. זה היה כיף אדיר".
אי אפשר שלא לשאול על דעתך בנוגע להשבתת הספורט הישראלי.
"עצוב לי מאוד בתור שחקן ישראלי ועם המון חברים בליגת העל לראות את המצב בארץ. העניין הזה נובע קודם כל מחוסר ידע של אנשים בתחום לדעתי. הכי קל זה לבוא, לסגור ולהגיד לכולם 'שבו בבית'. בסופו של דבר אנחנו מתמודדים עם וירוס שצריך לדעת לחיות איתו ולהתמודד איתו. הגעתי בימים האחרונים לפורטוגל והמון דברים כאן מתנהלים בצורה של שגרה לצד הנגיף. כולם תמיד עם מסיכות, אבל באוויר הפתוח מותר ללכת בלי מסיכה. בגלל שהמדינה הזו בגל הראשון נפגעה באופן כל כך קשה, התושבים מאוד נזהרים ומקפידים על ריחוק חברתי והיגיינה. גם בכדורגל שלנו צריכים לתת לספורטאים ולשחקני הכדורגל להתאמן, כי כל יום שהם יושבים בבית פוגע בהם מבחינה מקצועית וגורם לאבד מהיכולת. יכולים בסופו שלדבר למצוא מתווה מסוים ולשמור גם על הבריאות וגם על היכולת המקצועית".
ובנימה קצת אישית, הצעת נישואין לא מזמן. בת הזוג שמחה לעבור לפורטוגל?
"את המעבר כרגע עשיתי לבד כי בגלל הסגר וכל העניין של לטוס מישראל למדינות אחרות נהיה משימה כמעט בלתי אפשרת. כרגע היא בישראל, אנחנו כמובן מתקשרים בווידאו, איתה ועם כל המשפחה, וברגע שייפתחו השמיים היא תצטרף אליי".
מה דעתך על הכתבה?