אחרי שהחזיר את עירוני קרית שמונה לליגת העל בתוך עונה אחת, המאמן שי ברדה עלה לשידור בתוכנית הספורט של 103FM ודיבר על ההישג הספורטיבי בצל המלחמה שמתנהלת בצפון.
האזינו לדברים
על כך שהיו שציפו כי קרית שמונה תבטיח את העלייה מוקדם יותר: "הליגה הזו מאוד לא צפויה וקשה. קרו לנו המון דברים במהלך העונה. בסופו של דבר ליגה עולים במאי ואמרתי את זה כל הזמן. אני שמח שאחרי המלחמה וכל מה שקרה, הצלחנו לעשות את זה, בעיקר בזכות העובדה שיש בקבוצה הזו הון אנושי מאוד מאוד גבוה ואני גם מאוד שמח שעשינו את זה עם חמישה שחקני בית שזה עונג".
הציפיות בתחילת העונה ובניית הסגל: "המטרה הייתה חד משמעית עליית ליגה וגם המלחמה לא שינתה את התוכניות. אני יכול להגיד שכל הבנייה של הקבוצה התבססה על שחקנים שרוצים להיות בקרית שמונה ולאו דווקא שחקנים שירדו עם הקבוצה הזו ליגה. ושאני בא ואומר הון אנושי, זה משהו שאתה מכיר במהלך הדרך. אתה יכול לבחור שחקנים, אבל רק במהלך הדרך אתה יכול להבין כמה עוצמות יש לשחקנים מסוימים לדעת לצאת מסיטואציות שהן פחות נעימות במהלך עונה. בסוף המרכיב של הלחץ הוא זה שמכריע אם אתה לוקח אליפות או האם אתה עולה ליגה".
על המלחמה בצפון: "אתה מתמוד עם סיטואציות של שחקנים שהבתים שלהם מפוצצים, שני הילדים של מנהל הקבוצה נמצאים בעזה וארבעה אנשי צוות עוזבים את המועדון כי הם צריכים ללכת למילואים, ואחד בכלל עוזב את הארץ. אני לא חושב שהמלחמה הקלה על הלחץ לעלות ליגה, אבל אני כן יכול להסכים שבגלל הסיטואציה הזו הקבוצה מאוד מאוד התגבשה, בעיקר בגלל העובדה שטיילנו בשבעה מגרשים שונים. איפה גרנו? היו שחקנים מפונים מקריית שמונה והשתכנו במלון בהרצליה, אבל יחד עם זאת היו שחקנים שהם לא תושבי קרית שמונה, כמו חבשי ואבו רומי שהגיעו שעתיים וחצי או שלוש שעות כיוון כל פעם".
על ההישג שלו מבחינה אישית: "כל קריירה של מאמן היא כמו סוג של מעלית, פעם אתה בקומה הראשונה ופעם באחרונה. עם נוף הגליל ירדנו ליגה, אבל היה מאוד מאוד קשה להציל קבוצה כזו. מכבי פתח תקוה, לאף אחד לא יעזור, אני פטרתי כשהקבוצה הייתה במקום השני עם 14 ניצחונות בארבעה בחודשים. זה שהופסקה העבודה זה עניין אחר. אני לא חושב שהיו לי שנים פחות טובות, כן הייתה שנה פחות טובה יכול להיות עם נוף הגליל, אבל בשנה שעברה היתה לי שנה מצוינת ואני מאחל לעצמי שכל שנה יהיו לי אחוזי הצלחה כמו במכבי פתח תקוה. קרית שמונה? אני נשאר, יש לי חוזה, נקווה שדברים יסתדרו מבחינת הלחימה וכן נחזור לצפון, למרות שזו נראית לי אגדה שאני מנסה לדמיין לעצמי בראש. אנחנו נצטרך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים".
על חשיפת ספורט1 לפיה הקבוצה לא תוכל לארח בנתניה בליגת העל: "יש דבר שנקרא צו השעה. עם כל הכבוד לפסיקות כאלה ואחרות, אף אחד בקרית שמונה לא בחר להיכנס לתוך מצב של מלחמה. עם כל הכבוד לחוקים, לא בחרנו להיות בסיטואציה הזו וזה נשמע לי קצת מגוחך".
על האצטדיון בקרית שמונה: "האם הוא ביתי? אני חושב שזה הרבה מעבר לזה. הספקנו לשחקן שם ארבעה משחקים העונה, ניצחנו בכולם עם יחס שערים 1:16. יחד עם כל זה, קרית שמונה הוא אצטדיון ביתי במהות שלו, אני זוכר את עצמי כמאמן בקבוצות אחרות – לא היה קל להגיע לקרית שמונה. לגבי הקהל שלנו, כמעט כל אסיפה העונה התחילה בעובדה שאנחנו צריך לדעת להעריך את אותם אנשים שמגיעים מכל כך הרבה מקומות שונים כי הם מפונים כמעט בכל בארץ. לראות 1,500 איש שעוזבים את הכל במשחק העלייה, אתה משתדל לתת כמה רגעי נחת לאנשים האלה. אני מרגיש שהעלייה הזו היא הרבה מעבר לספורט. כמה שזה קלישאתי, אנחנו מקדישים אותה לתושבי הצפון".
לסיום, ברדה החמיא לבעלים איזי שרצקי שתורם לקבוצה ולעיר: "אני לא הכרתי אותו לפני, אני יכול לומר בצורה מפורשת – קרית שמונה זה איזי ואיזי זה קרית שמונה. בלעדיו אין זכות קיום למועדון הזה".
מה דעתך על הכתבה?