בריאיון פרישה שהעניק לפודקאסט "המאמי הלאומית", אילון ירושלמי, שהפתיע כשהחליט לתלות את הנעליים בגיל 29, סיפר על הרגעים המרגשים בקריירה, הסביר מדוע הפסיק בשנים האחרונות לחגוג שערים וחשף גם פרטים על מערכת היחסים המורכבת שהייתה לו עם מאמן הקבוצה בעונה החולפת, אלעד בראון.
כשנשאל על השער הכי שמח והרגע המאושר בקריירה שלו, השיב ירושלמי: "עליתי ליגה עם הפועל חדרה. זה היה לפני המון זמן, אבל זה היה רגע מאוד מאושר.
"גול? היה לי גול השנה, בעונה המגעילה הזאת, נגד כפר שלם. הם הובילו 0:2 בדקה ה-40 ואנחנו משחקים על עליית ליגה. אוהד ברזילי הבקיע צמד שערים בתוך 7-8 דקות, כשהוא משווה בדקה ה-92, ואני בדקה ה-96 כובש שער ניצחון. זה היה רגע.
"עכשיו אני לא חוגג גולים. למה אני לא חוגג? הייתה לי סיבה למה הפסקתי לחגוג גולים. קודם כל, הגול הכי מרגש שלי זה הגול שהקדשתי למאי נעים זכרונה לברכה.
"בתקופה שבה התחלתי להבקיע יותר גולים, אמרתי שאני לא רוצה לחגוג עד שלא יחזרו כל החטופים. יכול להיות שהרבה אנשים פתאום רואים את המשחק בשביל להתנתק, ואתה חוגג להם מול הפנים. זו הייתה המחשבה שלי. הייתי מבקיע ולא חוגג. אני שמח בתוכי, עם הקבוצה, והכול בסדר.
ירושלמי סיפר מדוע חגג את שער הניצחון מול כפר שלם והרחיב בנוגע למערכת היחסים שלו עם בראון: "אז למה חגגתי את הגול הזה? בגלל כל מה שעברתי השנה. לא הסתדרתי עם המאמן, לא סיימנו ביחסים הכי טובים, היו שבועות שלא דיברנו. יכול להיות מאוד שבגלל זה לא עלינו ליגה.
"פתאום אני יוצא בדקה ה-60 ובדקה ה-70. אני יודע היום להגיד, ואני לא מתבייש: גם אני פחות טוב, אני צריך להיות על המגרש. אני תמיד רוצה להיות על המגרש, וקשה לי לקבל שאני בפיגור או בתיקו ואני יוצא פתאום בדקה ה-80. אם מובילים, אני לא אגיד כלום ואסתום את הפה.
"אמרתי לאלעד: 'אני כנראה לא ממשיך, אני פורש מכדורגל, ויש לך גם הרבה חלק בזה' (צוחק). אמרתי לו גם תודה על הרגעים הטובים. הוא באמת היה בשבילי, והכול, אבל הגעתי למצב שהם דחפו אותי לפרוש בתחושה שקיבלתי מהם, אז אני לא מתבייש להגיד גם את זה".
מה דעתך על הכתבה?