דני עמוס: החברה שלנו גזענית ולא מקבלת את השונה

שנים שדני עמוס לא התחבר לתקשורת: "יש לי יחסי אהבה-שנאה עם התקשורת. השנה אני באמת רוצה לעשות איזשהו שינוי, להיות יותר פתוח לכל העולם של הכדורגל כי בסופו של דבר זה מקום העבודה שלי וזה חלק מזה. צריך להתראיין והאמת שאני דווקא מאז די נהנה מזה". הוא לא דיבר יותר מדי, אבל השנה משהו השתנה. "מהיום הראשון שלי במשחק, לא התאים לאנשים שאני משחק כדורגל. אולי זה כי אני שונה, אולי כי יש אינטרסים כאלה ואחרים. מהיום הראשון: 'הוא לא מספיק טוב', ואני מוכיח אחרת. למה זה? אני לא יודע. היו שנים שהחלטתי לא לדבר עם עיתונאים. הרגשתי שזה מסיח לי את הדעת". עכשיו, בראיון מיוחד, עמוס פותח הכל: התדמית שנוצרה לו, השוני משאר הכדורגלנים, מכבי פ"ת והפיצוץ במו"מ ונבחרת ישראל.

אחרי העונה שעברה בפ"ת, לא המשכת שם וזה הפתיע הרבה אנשים.
"לא המשכתי שם ולא מסיבה מקצועית. המו"מ לא הסתדר ביני לבין אבי לוזון וזה מה שקובע. כדורגל זאת עבודה ופרנסה ואי אפשר לבוא למישהו בטענות כשהוא מחפש אופציות שהוא יכול להרוויח בהן יותר. אני חושב שאחרי העונה שעשיתי במכבי פ"ת, הגיע לי להרוויח יותר, אבל זו ההחלטה שלהם ושלי. אבי לוזון ואני יודעים את האמת ושם זה יישאר".

• עופר עיני: "זהבי לא יהיה קפטן בעתיד, הוא פגע בכבוד המדינה"

נראה שהדבר הכי בולט במכבי נתניה הוא שאתם יום יום מגיעים לאימון ופשוט נהנים.
"אחד הדברים שבאמת רציתי בעונה הזאת זה לבוא וליהנות. עברתי את הגיל הצעיר של כל הניסיונות והיום אני רוצה לקום בבוקר עם חיוך. זה משהו שהיה ברור לי מאוד מהשיחה עם סלובו. אני חושב שהסוד של המועדון כולו הוא שהגיעו לשם אנשים חמים, שנותנים מעצמם וזה מורגש על צוות האימון והשחקנים. גם שי וסלובו הם אנשים צנועים, עם הרגליים על הקרקע, הם חברים שצריך ונותנים בראש שצריך. זה נותן לך הרגשה שאתה לא עובד אצלם, אלא איתם".

ובכל זאת, לאן זה יגיע?
"תוצאות יהיו יותר טובות ופחות טובות, אבל שי וסלובו מדברים איתנו שכרגע חשובה להם הדרך. ברור שבשלב מסוים נצטרך להביא תוצאות, אבל הדרך היא חשובה. אם נמשיך ככה, אז דברים מאוד טובים יקרו".

דני עמוס. בטן מלאה על החברה הישראלית (אודי ציטיאט)

כמה משקל בהגעה שלך היה לעובדה שסוף סוף באה קבוצה ורואה בך מנהיג?
"אני חושב שבכל קבוצה שאני מגיע אליה, גם אם תכננו או לו, אני הופך למנהיג כי אני סוג של בן אדם כזה. אני לא צריך את סרט הקפטן, אבל משתדל להיות בשביל השחקנים ולעזור להם מהניסיון שלי".

אחרי ירידה בעכו, לא היה סיכון להגיע לנתניה?
"דיברתי עם האנשים לפני שחתמתי והבנתי כמה המועדון יציב. מבחינה כלכלית יש לי ראש שקט וזה חשוב. יש קבוצות בארץ שלא משלמות בזמן ושחקנים נכנסים לבעיות. בצד הכלכלי אני רגוע ובצד המקצועי אני מחפש אתגרים. גם בק"ש בזמנו איזי הציע לי הצעה כספית גדולה ובחרתי אתגרים".

אתה רואה דמיון בין נתניה לק"ש של אז? חוץ מהעובדה שנתניה כנראה לא תיקח אליפות.
"זה גם מה שאמרו על קריית שמונה. אני לא מגדיל ציפיות, אבל מי קובע את הציפיות? העיתונאים ודעת הקהל. כל מועדון שמכיל חדר הלבשה בריא ושכיף להיות בו, גורם לנקודות הדמיון. זה מה שהיה בק"ש. גם מאמן דומיננטי שמאוד מתחברים אליו. אולי (אייל) סגל צריך לעבוד על החיקויים של איזי (צוחק). בקריירה, נתנו לנו זמן של 3-4 שנים לבנייה. לא רצנו לאליפות בבת אחת. הייתה ירידת ליגה ועליית ליגה. גם אז אמרנו: תנו לנו את הזמן".

דני עמוס. מסתכל ליריבות בלבן של העיניים (אודי ציטיאט)

איך עוצרים את מכבי תל אביב?
"העניין של מכבי נתניה השנה הוא לא איך לעצור את מכבי, אלא איך לעצור את מכבי נתניה ואני לא אומר את זה בקטע שחצני. יש לנו את דרך המשחק שלנו ואנחנו מסתכלים לקבוצה היריבה בתוך הלבן של העיניים. כך אפשר להצליח ולנצח כל משחק".

שמעת הרבה פעמים את העובדה שאתה עוף מוזר. כמה אכפת לך ממה שנכתב?
"ברור שזה משפיע ואנשים שולחים לי את מה שרושמים עליי. האמת? אני לא קורא. כשהייתי צעיר, קראתי ונכנסתי והבנתי כמה הדברים זזים. יום אחד אתה למעלה ויום אחד אתה למטה. למה הם זזים? זו שאלה אלייך ולא אליי. אם אני אקרא דברים רעים ואוריד את עצמי, מה זה ייתן לי? אין עניין. אני צריך להמשיך בדרך שלי. מפריע לי שמה שכותבים עליי מפריע לאנשים סביבי. לא נעים לי לראות אותם נפגעים. אני יודע שזאת העבודה שלכם ואני צריך להבין שיש גם ביקורת".

אתה מרגיש מוערך?
"הכי חשוב לי להעריך את עצמי לפני הכל. דעת הקהל לא משלמת לי את המשכורת בסוף החודש".

תסביר את השוני.
"אני קיבוצניק מהצפון, ממשפחה אנגלו סקסית, אין לנו כדורגל בבית. אנחנו משפחה מאוד תחרותית, אבל אין לנו את התרבות הישראלית. מי שגדל בבית כזה יבין על מה אני מדבר. אנחנו מדברים אנגלית בבית, אין לנו עברית".

ערן לוי ודיא סבע. שחקני לא מהעולם הזה (דני מרון)

והשוני מפריע לאנשים?
"זה אחד הדברים שהכי קשים לי. גם עניין הזקן והעגילים מאוד עצוב לי. דווקא בחברה שלנו אנחנו אמורים לקבל את השונה. ספורטאים במיוחד אמורים להראות לעולם שאנחנו מקבלים את השונים מאיתנו. אז דווקא כאן, הכי לא מקבלים את השונה. אנחנו חברה מאוד גזענית, שלא מקבלת שוני. כל חברה נמצאת מאוד באיזור שלה, וקשה לה לצאת ולהיפתח לאנשים אחרים. זה משהו רע, שצריך להשתנות וזה חייב להתחיל מהספורט. צריך להעריך אנשים על פי היכולות המקצועיות שלהם ולא להסתכל עליהם כמו שפעם הסתכלו לבוריס על הקעקועים, לזה על השיער וכו'. בחו"ל אנשים עושים דברים יותר מוזרים: טים הווארד שוער נבחרת ארה"ב מגדל זקן לא פחות משלי, שחקנים שמשחקים עם תסרוקות מוזרות, קעקועים מכף רגל ועד ראש. מסתכלים שם על המקצועי נטו, ולא בוחנים אדם על פי רכילות צהובה ואיך הוא נראה".

ממה באמת נובע הזקן?
"סתם, התחלתי לגדל יום אחד, נדלקתי על זה וזה נהיה מין קטע. היום זה חלק מהמותג שלי".

בוא נעשה את זה מעניין. בשנה שעברה הבטחת לפני ב"ש להוריד את הזקן אם תנצחו. ניצחון על מכבי ואתה מוריד את הזקן?
"לא, לא. דור אלו מספיק הכניס אותי למקומות האלה. אמרתי משהו בחדרי חדרים, זה יצא ואוהדי ב"ש ניסו לרסק אותי על זה".

דני עמוס. הזקן הוא חלק מהמותג (אודי ציטיאט)

ואולי כל הריחוק שלך מהתקשורת פגע בך כי לא התחברת לאנשים הנכונים? למשל בנבחרת. הרי שם היה קמפיין להרצת גלזר?
"הנבחרת היא מעל הכל. נבחרת זה מבחינתי כמו שירות צבאי, לייצג את המדינה שאנחנו חיים בה. אם יש אחרים שרצו לדבר ולהעביר ביקורת הם יכולים לדבר, לי יש את הקו שלי ואני לא אדבר על הנבחרת מילה אחת רעה. השירות פה הוא למען המדינה".

אתה רואה את כל השוערים שמתמודדים איתך בליגה אם זה גורש, קליימן ואחרים. לא אמרת לעצמך זה הזמן שלי?
"ברור שזה עובר לי בראש ואם לא, לא הייתי משחק כדורגל. אני חושב שאני מספיק טוב כדי להיות שם, לשחק ולהוביל. זו לא החלטה שלי. אם אני אמשיך לעבוד ולהיות טוב ונעשה עונה טובה, אני מאמין שהצ'אנס יגיע. כל עוד אני הולך שקט הביתה ואומר לעצמי שנתתי הכל, זה מה שחשוב".

דיא סבע וערן לוי ראויים לנבחרת?
"הדעה שלי היא שאלו שני שחקנים לא מהעולם הזה. יש להם כישרון ברגליים ובראש. ערן ואני מאוד דומים בדרך ובאמת שלנו. ערן הוא עוד דוגמא שמראה שסטיגמה היא רק דרך חשיבה של אנשים מבחוץ. בן אדם שכל כולו תשוקה ואהבה למשחק. לא פגשתי אדם שאוהב לנצח יותר ממנו. הוא ייתן את כל כולו לכל אחד מהשחקנים. אם אני צריך אותו ב-4 לפנות בוקר הוא יהיה שם. חבל שקובעים סטיגמות לפי מבנה גוף, גודל אף או שהאוזן לא במקום. אם הם שווים נבחרת? אלישע יחליט. לי הם שווים הרבה במכבי נתניה".

בתור שחקן נבחרת, כואב לך כמה הנבחרת הפכה להיות פחות אהודה בעיני הקהל?
"בתור שחקן אני לא חושב שזה המקום שלי לבקר. אבל יש דברים שצריכים שיפור וזה גם בקבוצות. התרבות פה היא לא של עידוד לטובת הקבוצה. הלוואי והיינו כמו באנגליה שמעודדים את הקבוצה גם במקרה של ניצחון וגם אחרי הפסד כי השחקנים נתנו את הדם שלהם ומגיעים להם עידוד. גם אם זה לא מתאים לציפיות של אותו אוהד לגבי המשחק, אין שחקן שלא רוצה לנצח. הלוואי שלא היו את יחסי השנאה-אהבה האלה. אני לא ראיתי שחקנים בנבחרת שלא רוצים לנצח. יש תקופות פחות טובות".

גלזר והרוש. בארץ לא מסתכלים מי היה טוב (אודי ציטיאט)

לא מעצבן לראות מהצד את כל ההתעסקות בשוערים?
"אני חושב שיש התעסקות גדולה מדי בהכל, בכל מה שנוגע לספורט בארץ. מסתכלים על דברים לא משמעותיים ופחות על הת'כלס, מי היה טוב. יותר על הכיוון הרכילותי והעניינים שבת'כלס מעניינים את דעת הקהל, אבל זה לא הת'כלס של הספורט. זו אחת הסיבות שאני לא קורא".

מה אתה חושב על התקשורת?
"יש לי יחסי אהבה-שנאה איתה. אני חושב שזאת העבודה של העיתונאים ואני מכבד אותם. אני יודע שהם עובדים קשה עד השעות הקטנות של הלילה, כדי לספק טורים, ידיעות וכל מה שצריך. אני פשוט חושב שלי יש את האמת והדרך שלי ולפעמים זה מתנגש. בחרתי בעבר לא לדבר לאו דווקא בגלל עיתונאים, אלא בגלל משהו שהוא אצלי".

עשית טעות שעזבת את ק"ש לטובת הפועל תל אביב?
"רציתי לחוות דברים אחרים. זה לא היה מהמקום של לברוח מקריית שמונה. הגעתי להפועל תל אביב וסיימנו במקום השלישי בליגה. לא נתנו לנו מספיק זמן. עשיתי טעויות? שכחו שגם עצרתי הרבה. הרבה פעמים כשאני טועה, אני נכנס לראות תקצירים של ליגה אנגלית ורואה שגם עוד שוערים טועים. הגעתי (להפועל) והיה איזשהו משהו לגבי בוריס. עד היום יש חלק גדול מהקהל שמעריך את מה שעשיתי ויש חלק מהקהל שלא יכול לראות אותי. אני ובוריס חברים מאוד טובים. למדתי כל כך הרבה על עולם הכדורגל ועל עצמי בתקופה הזאת: למדתי להתמודד עם מצבים כאלה. אגב, לא הפסדתי אף דרבי בהפועל תל אביב".

דני עמוס. יחסי אהבה-שנאה עם התקשורת (אודי ציטיאט)

אי אפשר שלא לחזור לריב עם אייל ברקוביץ' במלון וסוגיית מאמן השוערים.
"היו כמה ריבים שלוו בעיקר מחוסר הבנה וחוסר תקשורת. אם שוער צריך לבחור את מאמן השוערים שלו? נגעת בנקודה הכי כואבת שלי בכל הסיפור והכדורגל והגיע הזמן שאפתח את זה. זה לא שמאמני השוערים בארץ הם אנשים רעים או לא טובים מקצועית. מדובר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אבל זה שוער מול מאמן. יש פה עניין של קשר בין שני אנשים. אם עשו לי עוול? זה כבר קרה ולא משנה. לא היה לי חיבור עם מאמן השוערים ולא שידרנו על אותו גל. ברור לי שזה איש מערכת ואי אפשר להעיף אותו, אבל כן אפשר ליצור דיאלוג ודיבור. זה משהו שלא קרה כי היה במועדון המון לחץ וזה לא היה נושא שהיה זמן להתעסק איתו".

והיה גם את הסיפור עם בוקרשט. טסת והעברה לא יצאה אל הפועל. אח"כ ציפית לחזור.
"התקשורת יצרה משהו לא נכון. לא טסתי לבוקרשט בחיים שלי. אני אגיד את זה שכולם ידעו: היה לי ססעיף בחוזה שאני מחויב להראות למועדון אם אני מקבל הצעה מחו"ל. קיבלתי הצעה והראיתי להם ומאז הדברים התגלגלו בצורה רעה ומאוד קיצונית למקומות שלא ציפיתי. בסופו של דבר אני בחיים ועוד משחק כדורגל והכל בסדר".

אחר כך הגעת הפועל עכו, קבוצה שידוע היה שתיאבק נגד הירידה.
"אתה זוכר שדיברנו בתחילת הראיון על אתגרים? אחד החלומות היה לשחק בחו"ל. באותה עונה הייתי בבלגיה, בקורטרייק. הייתי שם שלושה-ארבעה שבועות ומבחינת המאמן הייתי סגור שם. המאמן התחלף והיו ועוד עניינים שלא קשורים לכדורגל. בסוף מצאתי את עצמי מגיע לארץ ונתקעתי. אני חושב שמבחינה מקצועית, העונה בעכו הייתה אחת העונות הטובות שלי. הפסדנו, אבל גם הבאתי הרבה נקודות".

דני עמוס. "יכולתי להגיע רחוק יותר" (אודי ציטיאט)

אתה מרגיש פספוס בקריירה?
"עד גיל 30 יכולתי להגיע למקומות יותר גבוהים, אבל זה יכול היה ללכת לפה ולפה. אחרי הפועל תל אביב, יכולתי להישבר ולשחק בליגה א'. היציאה מק"ש באמת נתנה לי את האפשרות להתמודד עם הדברים האלה. לבכות על מה שקרה זה לא יעזור לי. אחרי העונה בק"ש ציפיתי להיות במקום אחר מהפועל תל אביב, ציפיתי לצאת לחו"ל וזה לא קרה. יש לי פה שתי ילדות ומשפחה ואני לא אקום ואעזוב את הכל בשביל סתם הצעה לא אטרקטיבית. השאיפה שלי היא להגיע למקום שהוא ברמה מקצועית טוב יותר ממה שיש היום בארץ. כמה אחוזים מימשתי בקריירה מהפוטנציאל שלי? אולי 60-70 אחוז. אני בן 30, אני לא בפיק. יש לי המון שנים של ניסיון. אני משחק כבר מגיל 18 ויש לי עוד לאן להגיע. ממש לא איחרתי את הרכבת. מה זה לחזור לרמות הגבוהות? אף אחד לא אומר שזה שאתה בקבוצה גדולה ומקבל תנאים טובים יותר ומדברים עלייך יותר, אתה טוב יותר. אנחנו רואים את דודו גורש שעבר בגיל 35 לב"ש".

משחקי הכס או הוויקינגים?
"אולי ימצאו לי שם תפקיד, לפחות ככה אני אוכל לעבור לחו"ל".